טוב אז אני יספר לכם טיפה על עצמי (האמיתי) אני בסך הכל בת 14 ואני יבין אם אתם לא תואהבו את הסגנון שלי אני אשמח אם תכתבו לי תגובות או נקודות שאפשר לשפר, יש לציין שאני בליברית ואת רוב הסיפורים אני יכתוב על גסטין (כי גם יש לי באינסטגרם עמוד מעריצים שלו אז אני כותבת את זה לשם אבל הייתי רוצה שעוד אנשים יראו את זה), אם אתם לא תואהבו אז פשוט אפשר לדמיין שזה מישהו אחר תודה על ההבנה וקריאה מהנה!

הסיוט הפך לחלום

17/08/2017 535 צפיות אין תגובות
טוב אז אני יספר לכם טיפה על עצמי (האמיתי) אני בסך הכל בת 14 ואני יבין אם אתם לא תואהבו את הסגנון שלי אני אשמח אם תכתבו לי תגובות או נקודות שאפשר לשפר, יש לציין שאני בליברית ואת רוב הסיפורים אני יכתוב על גסטין (כי גם יש לי באינסטגרם עמוד מעריצים שלו אז אני כותבת את זה לשם אבל הייתי רוצה שעוד אנשים יראו את זה), אם אתם לא תואהבו אז פשוט אפשר לדמיין שזה מישהו אחר תודה על ההבנה וקריאה מהנה!

הקדמה-
היי אני שיר אני בת 15 ואני גרה עם סבתא שלי כאן, בישראל
אמא שלי נפטרה ממחלה ואני לא בקשר טוב אם אבא שלי ואני בת יחידה ככה שחוץ מסבתא שלי והחברים שלי אין לי אף אחד
לחברה הכי טובה שלי קוראים ליה ולחבר הכי טוב שלי קוראים איתי

פרק 1-
“בוקר טוב” סבתא שלי העירה אותי
ציחצחתי שיניים שטפתי פנים וירדתי לאכול כשירדתי למטה הייתי עם דמעות בעיניים “זה היום” אמרתי לסבתא שלי והתחלתי לבכות
“היום ההלוויה” לחשתי, היא באה וחיבקה אותי “היי, יפה שלי, הכל היה בסדר”
נרגעתי קצת אכלתי ועליתי להתלבש
ההלוויה הסתיימה “זהו הסיוט נגמר” ליה אמרה במטרה של לעודד אותי
“הסיוט עוד לא התחיל” אמרתי לה עם דמעות בעיניים,
ליה :”סליחה שיר לא לזה התכוונתי”
“זה בסדר” עניתי לה
נפרדתי מהם והלכתי הביתה ברגל, רציתי לחשוב קצת על מה שעובר עלי והחלטתי שאני רוצה לעבור למקום רחוק שאני יוכל לשכוח את ההלוויה, את הזכרונות את הכל!!

(הפרק הזה קצר כי זה פרק ראשון הפרקים הבאים היו קצת יותר ארוכים)

הסיוט הפך לחלום
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך