Bound – סיפור מתורגם על הארי סטיילס – פרק 1

28/02/2018 601 צפיות אין תגובות

פרק 1 – רשמי

-נקודת המבט של קלסי-

“קלסי תמהרי הם יהיו פה כל רגע” אמא אמרה מהסלון. הקול שלה נשמע בחלל הבית.

“אמא פשוט תירגעי” אני אומרת כשאני מגיעה אליה. “אל תעייפי את עצמך יותר מידי.”

“אוקיי אוקיי” היא אומרת ומתיישבת על הספה באנחת עייפות שלצערי כבר התרגלתי אליה. “אבל הם אמורים לבוא כל רגע וצריך לוודא שהכל מוכן.”

גלגלתי את עיניי והזזתי שערה בלונדינית קצרה למאחורי אוזניי. היום הארי סטיילס והמשפחה שלו באים אלינו. הבחור סוף סוף קיבל קצת זמן פנוי מהלהקה שלו והוא בא עם המשפחה כדי לפגוש את הכלה. עברו שבועיים וחצי מאז שאמא שלי סיפרה לי על הסרטן והנישואים ואנחנו סוף סוף פוגשות את החתן ומשפחתו. אמא נהיית חלשה יותר ויותר כל יום. העור שלה נהיה בהיר יותר ויותר והיא לא מפסיקה להשתעל. היא לא הסכימה להישאר בבית חולים כי היא טוענת שזה לא יעצור את הסרטן למרות ההתנגדות שלי.

כשאמא אמרה לי שהבחור הוא הארי סטיילס לא האמנתי לה. אבל אז היא סיפרה לי על החברות עם אמא שלו ואיך הם הלכו לאוניברסיטה ביחד. זה עדיין לא יאומן כי היא בחיים לא הזכירה אותם למרות שהיא ידעה עד כמה גדולים וואן דיירקשן. אבל עכשיו המשפחה טסה למאימי,פלורידה כדי לפגוש אותנו ואני מתחילה לקלוט כמה אמיתי זה.

בזמן שחיכינו למשפחת סטיילס שיגיעו דיברתי עם החבר הכי טוב שלי לוגן בטלפון בזמן שסידרתי את המטבח. “אני מקווה שהבחור הזה שווה את כל השיט הזה.” הוא אמר ” אני לא רוצה שתתחתני עם איזה זין.”צחקתי מנידה את ראשי.לוגן מגונן עליי יותר מידי אבל זה מה שהפך אותו לחבר כזה טוב. אנחנו החברים הכי טובים כבר 12 שנים. לפעמים אני מרגישה שהוא אוהב אותי יותר מסתם חברה אבל אני מעדיפה שלא לחשוב על זה. זה פשוט יותר ככה במיוחד שאני לא מרגישה את אותו הדבר. אני בחיים לא אדבר איתו על זה אלא אם הוא יפתח את הנושא. כרגע אנחנו פשוט חברים טובים.

“נראה לגבי זה לוגן” אמרתי ואזנתי את האייפון שלי בין הלחי לכתף בזמן שהחזרתי שתי כוסות מהמדיח למגירה.

“אז את באמת עושה את זה?” הוא שואל ואני בטוחה שהוא מרים את הגבה החומה שלו.

“אני חייבת” אני נאנחת ומחזיקה את הפלאפון בכף ידי. “אמא שלי גוססת” אני לוחשת “אני חייבת לעשות את זה. זה לא שאני רוצה לעשות את זה. כל זה יכול פשוט להתפוצץ בפרצוף שלנו. אתה רואה ברשתות כמה המעריצות שלו משוגעות. הן יאכלו אותי בחיים.” אני עוצרת לרגע ונאנחת שוב. “אבל אני יעשה את זה בשביל אמא שלי.”

לוגן נשאר שקט ואני שומעת רק את הלחישות שלו. “את צודקת אני מניח.” הוא עונה לבסוף.

פתאום פעמון הדלת צלצל ונעמדתי,עיניי התרחבות. “שיט לוגן הם פה אני אדבר איתך אחר כך.”

“תעדכני אותי איך היה” לוגן אמר וניתק.

בדרך לדלת הכניסה יצאתי ליד המראה שבמסדרון ובחנתי איך אני נראית. אני לובשת סקיני ג’ינס לבן, חולצה כחולה פשוטה ובעלי בית.

כשהלכתי לדלת ראיתי את אמא שלי קמה ממקומה ועצרתי. “אמא שבי אני אפתח את הדלת” אמרתי ברצינות. היא נאנחת ומתיישבת בלי להתווכח. אני מעבירה יד בשיערי ופותחת את הדלת.

וכשפתחתי קפאתי במקום.

מולי עמד בחור בערך בגובה מטר שמונים, נראה עוד יותר גבוה בהשוואה לגובה הנמוך שלי. ראשי מכוסה בתלתלים חומים כאשר חלק משערו ממש מתולתל וחלק גלי. היי לו עיניים ירוקות ונראה כאילו הן מסתכלות ישירות לנשמה שלי וזה גרם לרעד לעבור בגופי. הלסת שלו הייתה חדה ויכולתי לראות את הקוביות שלו דרך החולצה הדקה שלבש. הוא נראה מאד טוב והתמונות שלו שראיתי ברשת לא עשו לו חסד.

חייכתי ופתחתי את הדלת עוד יותר. “תיכנסו” אמרתי. למרות שלא אהבתי את הרעיון של החתונה לא יכולתי להיות מגעילה אליו.

הבחור מניד בראשו ונכנס ואז אני רואה עוד שלושה אנשים. אחת הייתה אישה מבוגרת, השנייה הייתה אישה שנראת מבוגרת ממני בשנתיים או שלוש והאחרון היה איש מבוגר. אני מנחשת שאלה ההורים והאחות.

“טוב לראות אותך שוב קלסי” האישה, אן, אמרה. “איך גדלת.” חייכתי במבוכה. בחיים לא ראיתי את האישה הזאת. מה אני יכולה להגיד? כשכולם נכנסו הם עקבו אחריי לסלון, שם אמא שלי עמדה. “אמא תפסיקי לזוז כל כך הרבה” אמרתי.

“שקט קלסי” אמא צחקה והלכה לעבר אן. “אן! התגעגעתי אלייך.”

“קלרה, אהובה, התגעגעתי אלייך גם” אן אמרה וחיבקה את אמא.

בזמן ששתיהן התחבקו הסתכלתי על הבחור שעמד לידי, הארי. “אתם יכולים לשבת” אמרתי והצבעתי על הספה.

שוב הוא הניד בראשו והתיישב, הבחורה והגבר מתיישבים גם הם. אן ואמא התיישבו גם ואמא הסתכלה עליי. “קלסי למה את עומדת? שבי.”

לצערי המקום הפנוי היחיד היה ליד הבחור המתולתל והתיישבתי לידו. כל זה הולך להיות מאד מביך, אני מרגישה את זה. כשאמא ואן התחילו דבר התנתקתי מהשיחה. הסתכלתי על הרגליים שלי, המילים שלהן לא מגיעות לאוזניי.

נעמדתי בפתאומיות וכולם הסתכלו עליי. “אני רק אלך לשירותים ממש מהר” מלמלתי והלכתי לכיוון השירותים.

כשהייתי שם נעלתי את הדלת והסתכלתי על עצמי במראה. העברתי יד בשיערי הבלונדיני ונשכתי את שפתי. אני לא יכולה לעשות את זה, זה בטוח, אבל אני חייבת להפסיק להיות אנוכית. אני חייבת לעשות את זה בשביל אמא שלי. זה מה שהיא רוצה ואני אעשה את זה. אבל זה ממש מלחיץ. להתחתן עם בחור שנמצא בלהקת הבנים הכי מצליחה בעולם. כאילו זה יכול אי פעם להצליח.

כשחזרתי ראיתי שהאיש, רובין, לא נמצא. “לאן הוא הלך?” שאלתי.

“לנשום קצת אוויר” ג’מה, אחותו של הארי, ענתה לי.

“עכשיו אנחנו צריכים לדבר על החתונה” אן חייכה ומחאה כפיים בהתרגשות.

העיניים שלי נפתחו לרווחה. “חכו רגע, איזה חתונה?” אמרתי.

כולם הסתכלו עליי, כולל הארי, אבל החלטתי להתעלם מהם. “ברור שתהיה חתונה” אמא אמרה כאילו זה היה הדבר הכי ברור בעולם.

נענעתי את ראשי. “לא לא לא” אמרתי במהירות. “אני לא רוצה חתונה אמא.”

“אבל קלסי..” אמא התחילה לדבר אבל עצרתי אותה.

“אמא” אמרתי ברצינות “אני יודעת שזה מה שאת רוצה, שאני אתחתן, אבל אני מעדיפה שזה יהיה משהו יותר פרטי. לחתום על מסמכי הנישואין ולגמור עם זה. לא צריך לעשות מזה עניין גדול.”

“היא צודקת” קול חדש דיבר והבנתי שזה הארי. הקול שלו היה נמוך, המבטא הבריטי שלו גורם לקול שלו להישמע עוד יותר סקסי. “חתונה גדולה תמשוך הרבה תשומת לב והמעריצים לא צריכים לראות את זה. הם כבר משתגעים מהעובדה שאני מתחתן כל כך מהר. חתונה גדולה רק תוסיף לשיגעון.”

נאנחתי אנחת רווחה, אני שמחה ששנינו מסכימים בנושא. מזל שהבחור שאני מתחתנת איתו לא רצה חתונה גדולה כמו שהאמהות שלנו רצו. האמת שאני פשוט רוצה לסיים עם זה. חתונה תהיה סתם טקס לא רצוי.

“אוקיי” אן אמרה “נשיג את מסמכי הנישואים כמה שיותר מהר כדי שתחתמו עליהם.”

“מה יקרה אחר כך?” שאלתי עם גבה מורמת.

” את תעברי לגור עם הארי בדירה שלו בלונדון.” אמא אמרה והייתי צריכה לסגור את הפה כדי לא להחנק מהרוק שלי.

“אני יכולה להישאר פה לפחות עוד כמה ימים איתך?”

לפני שאמא יכלה לענות אן הצטרפה לשיחה. “קלסי צודקת קלרה” היא אמרה והסתכלה על אמא. “את צריכה לבלות קצת עם הבת שלך.”

אמא הנהנה וחייכה אליי חיוך קטן. “ברור.”

“אז אין טקס חתונה” לוגן שאל בזמן שהוא אכל מהצ’יפס שלו.

“נכון” עניתי.

הוא הסתכל עליי ברצינות ושאל “ואת באמת עוברת לגור בלונדון עם בחור שאת לא מכירה?”

אני מביטה בו במבט רציני עוד יותר “אני מתחתנת עם בחור שאני לא מכירה.”

לוגן מניד את ראשו וצוחק “זה ממש שטויות.”

“תשתוק” אני צועקת “אמא שלי גוססת לוגן וזה מה שהיא רוצה שאני אעשה. אני לא יכולה להגיד לא. זו משאלת המוות שלה.” אמרתי, מוסיפה דרמה למילים שלי. ככה החיים שלי מרגישים עכשיו-כאילו אני באיזה טלנובלה.

“תרגעי” לוגן צוחק.

לוגן ואני החברים הכי טובים כבר שתיים עשרה שנים. הוא מבין אותי יותר טוב מכולם ואני אוהבת את זה. ולמרות שאני מרגישה שהוא מרגיש כלפיי משהו יותר מחברות אני מעדיפה להתעלם מזה. בשבילי הוא פשוט חבר טוב.

שנינו ישבנו עכשיו בסלון שלו, אוכלים צ’יפס ורואים מלחמת הכוכבים. מרתון הסרטים שלנו נעצר כשהיה צלצול בדלת הכניסה. לוגן נאנח והלך לפתוח את הדלת. בזמן שחיכיתי לו שמעתי אותו צועק לי.

” קלסי זה בשבילך” הוא צעק.

אני מופתעת והולכת לעבר הכניסה לבית. כשאני רואה מי נמצא בדלת אני קופאת במקום.

“מה אתה עושה פה?” שאלתי כשהתקרבתי אליו.

” אמא שלך הביאה לי את הכתובת.” הארי אמר במבטא בריטי עמוק. “היא צריכה אותך בבית.”

“למה?” שאלתי,מרגישה מפוחדת. “היא בסדר?”

“היא בסדר” הארי אומר ועיניו הירוקות מסתכלות לעיניי הכחולות. “צריך לחתום על המסמכים.”

אני מתנשמת ומבינה שהגיע הרגע להפוך את החתונה הזאת לרשמית.

Bound – סיפור מתורגם על הארי סטיילס – פרק 1
דרוג הסיפור 4 | 4 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך