Bound סיפור מתורגם על הארי סטיילס – פרק 12

22/03/2018 374 צפיות אין תגובות

פרק 12 – רגעים בספרד

-נקודת המבט של קלסי-

אכלתי שוקולד ושכבתי על המיטה במלון. הייתי לבד כי לבנים הייתה הופעה ולא רציתי לעמוד בין מלא בנות צורחות. הרגשתי קצת חולה היום, הגרון שלי כאב, ולא רציתי לעמוד שעתיים עם המעריצות.

כבר כמעט אחד עשרה בלילה אז הבנים אמורים לחזור בקרוב. פול היה ממש נחמד ולקח אותי לרופא שהביא לי תרופה. הגרון הכואב שלי קצת נרגע למרות שהוא עדיין כואב כשאני מדברת או בולעת.

ככה המעריצים מרגישים אחרי שהם צורחים שעתיים ברצף בהופעה?

שכבתי על הבטן על המיטה וקברתי את הראש בכרית. בזמן ששכבתי ככה שמעתי את דלת החדר נפתחת וצעדים של מישהו מתקרב.

“קלסי?” שמעתי את הארי שואל וסוגר את הדלת. “את מרגישה יותר טוב?”

הרמתי את הראש והסתובבתי על הגב כדי לראות אותו. הוא לבש כרגיל סקיני ג’ינס, טי שרט וג’קט. הוא הסתכל עליי בדאגה. “קצת יותר טוב.” עניתי ולהפתעתי הקול שלי היה ממש צרוד.

הארי התקרב אליי והוריד את הג’קט שלו. “את לא נשמעת יותר טוב.” הוא אמר. “אכלת משהו?” הוא שאל והתיישב על קצה המיטה.

הנדתי את ראשי. “לא ממש, הגרון שלי יותר מידי כואב.” אמרתי.

“את יודעת מה את צריכה?” הארי מחייך ואני מרימה גבה, “מרק, מרק חם.”

אני מנידה את ראשי. “אני לא רוצה לאכול או לשתות כלום הארי.” אני אומרת.

“את רוצה להרגיש יותר טוב?” הוא שאל ושתקתי. “אז אני מזמין לך מרק.”

לפני שהספקתי להתנגד הארי התקשר לשירות חדרים והזמין מרק עוף. “אז איך היה בהופעה?” שאלתי או יותר נכון לחשתי.

“טוב” הוא מחייך ומוריד את הנעליים שלו. “זרקו עליי חזייה.”

צחקתי. “מה עוד חדש?” שאלתי. ידעתי שבנות זורקות לבמה דברים מצחיקים לפעמים.

שכבתי על הצד במיטה והארי ישב לידי. “לוגן חזר אלייך?” הוא שאל.

אחרי השיחה האחרונה שלנו לוגן התעלם ממני. יש גבול למה שאני יכולה לעשות. התקשרתי אליו, סמסתי לו ואפילו ניסיתי להתקשר אליו בסקייפ אבל הוא לא ענה. “לא, הוא מתעלם ממני.” אני נאנחת.

“הוא יחזור אלייך בקרוב.” הארי אומר. “הוא החבר הכי טוב שלך.”

חייכתי חיוך מזוייף, “כן.”

מהר מאד נשמעה דפיקה בדלת והארי הלך לפתוח. הוא הודה לבן אדם שהיה שם וחזר עם מגש ועליו מרק חם. התיישבתי זקופה בזמן שהארי התיישב לידי.

לקחתי ממנו את המגש והתחלתי לאכול. “תודה רבה.”

הארי חייך אליי. “אני הולך להתקלח.” הוא אמר והנהנתי.

הוא לקח כמה בגדים מהמזוודה שלו והלך לחדר האמבטיה. אני ממשיכה לאכול את המרק ואני חייבת להודות שהוא מרגיש נפלא עם הגרון הכואב שלי. אחרי כמה דקות אני מסיימת ושמה אותו בצד.

אני לוקחת את הפלאפון שלי ורואה שלוגן לא חזר אליי. למה הוא כל כך כועס עליי? אני מחליטה לשלוח לו הודעה.

ל: לוגן

לוגן אתה ממש מגזים. לא עשיתי שום דבר רע ולהתעלם ממני לא יפתור את הבעיה. אז תחזור אליי כשתגדל ביצים טוב?

זרקתי את הפלאפון על המיטה ולקחתי את השלט לטלוויזיה. הדלקתי אותה ורפרפתי בין הערוצים.

לאחר כמה דקות הארי יצא מחדר האמבטיה. הוא לבש חולצה לבנה וטרנינג אפור. הייתה לו מגבת ביד והוא ייבש איתה את השיער.

הייתי כבר עייפה אז כיביתי את הטלוויזיה והלכתי לשירותים. צחצחתי שיניים, לבשתי פיג’מה וחזרתי לכיוון המיטה. ראיתי שם את הארי כבר מתכונן לשינה.

כבר התרגלנו ללישון ביחד. פשוט ישנו כמו שאנחנו ישנים בדרך כלל ואף פעם לא נגענו אחד בשני. לכל אחד מאיתנו היה את הצד שלו במיטה והארי תמיד השתדל שאני ארגיש בנוח.

הוא היה ממש מתוק.

נשכבתי לידו והתכסתי בשמיכה. הגופייה והשורט שלי לא ממש חיממו אותי אז ניסיתי להתכרבל בשמיכה כמה שיותר.

“קר לך?”

פתחתי את העיניים וראיתי את הארי מסתכל עליי. אפילו בחושך יכולתי לראות את העיניים הירוקות שלו. הוא שכב על הצד והסתכל עליי.

“קצת” אמרתי.

הארי התקרב אליי וקירב אותי אליו. הוא חיבק אותי קרוב אליו. לרגע חשבתי לזוז ממנו אבל הוא היה כל כך חם ונוח שלא רציתי. חוץ מזה היה לו ריח ממש טוב.

אז עשיתי מה שכל בחורה הייתה עושה והתקרבתי אליו. “יותר טוב?” הוא שאל.

חייכתי, מרגישה ישנונית. “הרבה יותר טוב.”

בבוקר שאחרי טסנו לספרד. הגרון שלי עדיין קצת כאב אבל לא התייחסתי לזה כי התרגשתי מהעובדה שאנינטסה לספרד. לבנים יש יום חופש לפני ההופעה במדריד ואני ממש רוצה לטייל בעיר.

הנסיעה למלון הייתה נחמדה. כל הדרך הסתכלתי על הנוף מהחלון. רציתי לצאת מהמונית ולטייל בעיר.

אחרי שעשינו את הצ’ק אין במלון הארי ואני הלכנו לחדר שלנו והשאר הלכו לחדרים שלהם. כשנכנסנו לחדר הסתכלתי מחוץ לחלון. היינו בקומה די גבוהה אז היה לי נוף יפה.

“את נראית נרגשת.” הארי אמר לי.

“זה ספרד.” אמרתי. “סליחה באמת שאני מתרגשת.”

הארי התקרב אליי. “רוצה לצאת החוצה? לטייל ולחקור את העיר?” הוא שאל. הנהנתי במהירות. “אני אגיד לשומר הראש.” הוא אמר.

צחקתי והארי יצא מהחדר והתקשר לשומר. שמתי מעיל, לקחתי את התיק שלי ויצאתי אחרי הארי. יצאתי למסדרון ושמעתי את הארי מדבר עם מישהו, כנראה עם השומר. הארי הסתובב אליי והוא ופול הלכו לכיווני.

“בואו נלך.” הארי אמר ואני ופול הלכנו אחריו למעלית.

כשהגענו ללובי חיכו לנו עוד שני שומרי ראש. “אנחנו הולכים או נוסעים?” שאלתי.

“הולכים” הארי אמר. “ככה תכירי את העיר יותר טוב.”

הנהנתי והלכנו אחרי שומרי הראש לכניסה האחורית שבה לא היו מעריצים. הייתה קצת רוח בחוץ אבל היה נעים. “לאן הולכים?” שאלתי כשהתחלנו ללכת.

“לפארק” הארי אומר. “יש פה פארק ממש יפה שביקרו בו בפעם האחרונה שהיינו פה.”

המשכנו ללכת וראיתי אנשים שזיהו את הארי והתחילו להצביע ולהתלחשש. רובם היו מבוגרים אז הם לא התקרבו כדי לבקש תמונה או חתימה.

הגענו לפארק והוא היה ממש יפה. הכל היה ירוק ובאמצע היה נהר ובו אנשים שטים בספינות.

“אז את אוהבת את המקום?” הארי שאל.

הנהנתי, “ממש יפה פה.” אמרתי.

“אתם רוצים לקחת ספינה?” פול שואל אותנו.

הארי מסתכל עליי ואני מהנהנת. “כן” הוא אומר לפול. תוך דקה מקרבים אלינו ספינה. “בואי” הארי אומר.

הארי עולה על הספינה ונותן לי יד כדי לעזור לי לעלות. פול נותן לנו דחיפה ואנחנו מתחילים לשוט. הארי לוקח משוט ומתחיל להשיט אותנו בזמן שאני מסתכלת על הנוף.

הרעש היחיד שנשמע הוא של המים והציפורים ואהבתי את זה. הכל היה שקט ורגוע. פול ושני שומרי הראש עמדו בגדה, דיברו והסתכלו עלינו.

“אני אוהבת את המקום.” אני אומרת ומסתכלת על השמיים. “יפה פה.”

אני מסתכלת על הארי והוא מחייך עם גומות. “גם אני” הוא מסכים. “אם הייתי גר פה הייתי מגיע לפארק הזה כל יום.”

אני מחייכת ואז הפלאפון שלי מצלצל והורס את הרגע הזה בינינו. אני רואה שזה לוגן, מנתקת ומחזירה את הפלאפון לכיס.

“מי זה היה?” הארי שאל.

“מישהו שאני ממש לא רוצה לדבר איתו.” עניתי.

Bound סיפור מתורגם על הארי סטיילס – פרק 12
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך