Bound סיפור מתורגם על הארי סטיילס – פרק 14

28/03/2018 685 צפיות אין תגובות

פרק 14 – החלטות

-נקודת המבט של קלסי-

פתחתי עיניים ומיד התחרטתי על זה כשהשמש עיוורה אותי. העברתי עד בשיער המבולגן שלי וניסיתי להתיישב אבל משהו מנע ממני. הרגשתי משקל על המותן שלי וכשהסתכלתי על מקור המשקל הסמקתי.

היד של הארי הייתה מונחת על המותן שלי בזמן שהוא שכב על הבטן עם הפנים לכיווני. השיער שלו כיסה את עיניו והוא נחר. חייכתי והרמתי את היד שלו בזהירות. כשהסתכלתי על השעון ראיתי שהשעה היא 9:13. אנחנו נמצאים בדנמרק כרגע והבנים ביום חופש. אנחנו בסיבוב הופעות כבר חודשיים והולך ממש טוב.

לוגן מאד מוזר בזמן האחרון. מאז השיחה שלנו באיטליה הוא מתנהג אחרת. בכל פעם שאנחנו מדברים התשובות שלו קצרות ואני מרגישה שהוא לא רוצה לדבר איתי. זה מדאיג אותי כי הוא החבר הכי טוב שלי מאז ומתמיד. הוא החלק היחיד שנשאר לי מהחיים הישנים שלי ואני לא רוצה לאבד אותו.

קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים שבחדר. לבשתי שורט וטי שרט גדולה והעברתי שוב יד בשיער שלי. צחצחתי שיניים, שטפתי פנים ויצאתי מהשירותים. הארי עדיין ישן וכדאי שזה ישאר ככה. מגיע לו כל רגע של מנוחה.

לא הייתי רעבה אז התיישבתי בחזרה במיטה ולקחתי את הפלאפון שלי. רציתי להתקשר ללוגן ואז נזכרתי בהפרשי השעות. דנמרק היא שש שעות אחרי פלורידה אז בערך שתיים בלילה שם.

במקום זה נכנסתי לטוויטר והתעדכנתי. התעלמתי מהציוצים הרעים וחייכתי מהנחמדים. המעריצים היו נחמדים רוב הזמן והארי אמר לי לא להתייחס לתגובות רעות כי שנינו יודעים שזה שטויות.

פתאום הפלאפון שלי רטט וראיתי שלואי שלח לי הודעה.

מ: לואי טומלינסון
קלסי!!! אנחנו יודעים שהארי בטח ישן אבל את רוצה לבוא איתנו לארוחת בוקר? אנחנו הולכים לחדר אוכל עכשיו. אני אשלח להארי הודעה שיצטרף אלינו כשהוא התעורר.

נשכתי את שפתי סימסתי בחזרה.

ל: לואי טומלינסון

בטח. נשמע טוב.

מ: לואי טומלינסון

יופי. אני אהיה ליד החדר שלך עוד 5 דקות.

קמתי מהמיטה, הסתכלתי על עצמי ונאנחתי. כדי לכסות את עצמי לקחתי קרדיגן ארוך ולבשתי אותו. עשיתי גולגול ולבשתי את הסניקרס שהארי התעקש לקנות לי לפני כמה ימים. הם היו ממש נוחים.

לאחר כמה דקות שמעתי דפיקה בדלת, פתחתי וראיתי את זאין ולואי. “בוקר טוב” זאין חייך. “נייל וליאם כבר בחדר אוכל.”

אני מהנהנת והולכת אחריהם למעלית. גם הם בפיג’מה אז אני לא מרגישה מוזר. נסענו במעלית בשקט עד שהגענו לחדר אוכל.

עקבתי אחרי לואי וזאין אל הבופה. לקחתי צלחת ושמתי עליה ביצה מקושקשת, טוסט, פירות וכוס של מיץ תפוזים והלכתי לשולחן שנייל וליאם כבר ישבו בו.

“בוקר קלסי” ליאם חייך.

“בוקר” אמרתי ולואי וזאין הצטרפו אלינו.

מלצרית שאלה אותנו אם אנחנו רוצים קפה ואני וליאם הסכמנו. אחרי שהיא הביאה לנו את הקפה מישהו מוכר התיישב ליד זאין. “נראה שהיפיפיה הנרדמת התעוררה” נייל אמר ושתה את מיץ התפוזים שלו.

הארי צחק. “כן” הוא ענה בקול הבוקר המחוספס שלו ואכל תות.

אכלנו ואז חזרנו לחדרים. ברגע שנכנסנו לחדר קפצתי על המיטה והארי צחק. “עייפה?” הוא שאל.

צחקתי ושמתי יד על הבטן. “נראה לי שאכלתי יותר מידי” נאנחתי.

הארי התיישב על קצה המיטה. “אנחנו הולכים לשחות אחר כך. רוצה לבוא?” הוא שאל.

הסתכלתי על הארי כאילו הוא גידל עוד ראש. “קפוא בחוץ” התלוננתי.

“זאת בריכה מחוממת קלסי. יהיה בסדר.” הוא אמר.

נאנחתי והתיישבתי. “בסדר. מתי?” שאלתי.

“עוד כמה שעות” הארי אמר ונעמד. “אני הולך להחליף בגדים.”

אני מהנהנת והארי לוקח בגדים והולך לשירותים להחליף. אני מחליטה לעשות את אותו הדבר ואני מוציאה ג’ינס וטי שרט אדומה. הפלאפון שלי מצלצל ואני רואה שזה לוגן. השעה פה היא 11 מה שאומר שבפלורידה השעה עכשיו היא 5 בבוקר.

“לוגן?” שאלתי. “למה אתה ער כל כך מוקדם?”

“יש לי עבודה” הוא עונה בקול עייף. “ורציתי לדבר איתך.”

אני מחייכת. “איזה מתוק” אני אומרת ומחזיקה את הפלאפון ביד אחת ואת הבגדים ביד השנייה. שמעתי את המים באמבטיה סימן שהארי מתקלח.

“אז מה קורה?” לוגן שואל.

“כלום” אני אומרת ומתיישבת על המיטה. “אנחנו בדנמרק עכשיו.”

“מגניב” הוא אומר ואני שומעת שהוא סוגר את הדלת. “לאן את הולכת אחר כך?”

אני חושבת על התשובה. “נורבגיה נראה לי” אני עונה. אנחנו מדברים עוד קצת עד שהארי יוצא מהאמבטיה לבוש בג’ינס ובחולצה אדומה מכופתרת והכפתורים הראשונים פתוחים. “לוגן אני אדבר איתך אחר כך. אני צריכה להתקלח.”

“אוקיי” הוא נאנח. “אוהב אותך קלסי.”

חייכתי. “גם אני לוגן” עניתי וניתקנו.

“לוגן שוב?” הארי שאל עם גבה מורמת. היה מבט מוזר בעיניים שלו והקול שלו היה קצת ממורמר. החלטתי להתעלם מזה.

“כן” מלמלתי. ” אני אלך להתקלח.”

בלי לחכות לתשובה ממנו קמתי והלכתי להתקלח. גם לוגן וגם הארי מתנהגים מוזר בזמן האחרון. הלוואי שהייתי יודעת למה.

הסיבוב הופעות באירופה כמעט נגמר. אנחנו עכשיו ביעד האחרון של הסיבוב – ליסבון שבפורטוגל. אחרי ההופעה לבנים יש שבועיים הפסקה ואז הם מתחילים את סיבוב ההופעות בצפון אמריקה במקסיקו. בזמן ההפסקה הבנים חוזרים ללונדון והם יעשו כמה ראיונות וצילומים שקבעו להם מראש.

אני לא בטוחה שאני אבוא למיאמי כמו שלוגן רוצה. אישית אני רוצה לחזור ללונדון, אני מתגעגעת לדירה שלנו שם. התרגלתי כבר לדירה ולהארי. מצד שני לוגן רוצה שאני אבוא אבל זה גם יחזיר המון זכרונות.

כרגע אנחנו מאחורי הקלעים באולם בליסבון ואני יושבת בחדר ההלבשה של הבנים. 5SOS בדיוק ירדו מהבמה והם מזיעים ורעבים.

וואן דיירקשן התכוננו לעלות ולו מסיימת את האיפור של הארי. צחקתי והוא הסתכל עליי עם גבה מורמת. “מה כל כך מצחיק?” הוא שאל והתקרב אליי.

“מאפרים אותך” אמרתי ונשענתי על הקיר. “זה עדיין מפליא אותי.”

הארי מגלגל את העיניים הירוקות שלו ומחייך חיוך חושף גומות. הוא לבש את הסקיני ג’ינס הרגיל שלו והחולצה השחורה. הוא נראה טוב כרגיל. “מוזרה” הוא אומר ומחייך.

“אז אתה מתרגש מההופעה האחרונה באירופה?” אני שואלת ומשלבת ידיים.

הוא מהנהן ומחייך. “יהיה כיף. אני יודע את זה.”

“הקהל הכי רועש עד עכשיו” אשטון אומר ואוכל עוגייה.

לאחר כמה דקות הגיע תורם של הבנים לעלות. אני ולו הלכנו ליציאה. הבנים התחילו לשיר המעריצות צרחו איתם. אני ולו צפינו בבנים מופיעים. כמה מעריצות הבחינו בנו וצילמו אותנו אבל התעלמנו.

“אז את חוזרת ללונדון עם הבנים?” לו צעקה לי באוזן. “הארי אמר שאולי תלכי לפלורידה.”

העברתי יד בשיער. “אני לא בטוחה” צעקתי. ממש רועש פה. “עדיין לא החלטתי. זה ממש קשה.”

“למה?” היא שאלה עם גבה מורמת.

“הידיד שלי לוגן רוצה שאני אבוא” אני אומרת. “אבל זאת העיר שגדלתי בה ואחרי שאמא שלי נפטרה כל הזכרונות…”

לו מחבקת אותי ומחייכת אליי. “אין סיבה למהר קלסי. אני מקווה שאת יודעת את זה. אם זה עדיין קשה לך אני בטוחה שלוגן יבין. ממה ששמעתי הוא החבר הכי טוב שלך. הוא יהיה בסדר.”

חייכתי אליה והמשכנו להסתכל על הבנים. אני עדיין חושבת על מיאמי. חלק ממני לא רוצה לנסוע אבל חלק אחר מרגיש אשמה כי לא ראיתי את לוגן מלא זמן.

בסוף המופע הגעתי להחלטה.

Bound סיפור מתורגם על הארי סטיילס – פרק 14
דרוג הסיפור 4.8 | 5 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך