lidor1110003
אז פרק אחרון לעונה, אה? אני לא מאמינה שסיימתי לתרגם עונה שלמה! בהתחלה שחשבתי על לתרגם פאנפיק אמרתי לעצמי 'אולי יהיה לי קשה?' 'לא יהיה לי זמן', 'אני אפסיק בטוח באמצע', וכנראה שטעיתי. הרגשתי מסופקת שתרגמתי פרקים, אהבתי את זה ונשאבתי לדבר הזה יותר ויותר. אני שמחה שהתחלתי לתרגם את הפאנפיק הזה, אני שמחה לשבת בכל יום חופש שיש לי ולתרגם פרק ולפעמים חצי פרק, העיקר להעלות אותו בסופו של דבר לאתר. זה עזר לי לשפר את הכתיבה, לדעת איפה ומתי לשים סימני פיסוק וגם ראיתי את זה כחלק מתחביב, חלק מאהבה שלי למשהו- חלק מאהבה לכתיבה ולדמיון. התחלתי לתרגם את העונה השנייה, אני מבטיחה שהעונה הזו תהיה יותר מותחת ויפה, תסמכו עליי חח. ולכן, קוראות יפות שלי, תודה תודה ושוב פעם תודה! תודה שהמשכתן להגיב לי על כל הפרק ולכתוב ביקורות טובות שגרמו לי לחייך בכל פעם! תודה שהמשכתן להיות קוראות הדוקות ולא התייאשתן והפסקתן לקרוא כאשר המחשב שלי היה כמה וכמה פעמים בתיקון(מחשב מטומטם). ** ולאלו שקראו אך לא הגיבו אף פעם(אם יש כאלו), אשמח אם תכתבו תגובה על הפרק הזה, ביקורות, מחשבות או כל דבר, אני רוצה לדעת אם היו בנות כאלו ומה הן חשבו לאורך כל העונה. אני מבקשת שתשקיעו בתגובות שלכן על הפרק, בכל זאת הפרק האחרון חחח. תכתבו את כל מה שחשבתן על הדמויות, על התרגום והכתיבה, מה אהבתן ומה לא, איזה קטעים ריגשו אתכן(אם יש כאלו), באמת שזה חשוב לי. אני רוצה לדעת ולהכיר מה כל אחת חושבת על ארבעים ואחת הפרקים שהשקעתי ותרגמתי :) טוב, אני מרגישה שכתבתי נאום שיכול להיכנס לטקס הדלקת המשואות, אז אני אוהבת אתכן המון המון ואני שמחה שהחלטתי לתרגם פאנפיק שכזה ואולי, ביום מן הימים, אני אכתוב פאנפיק משלי ואעלה אותו לפה בתקווה שהקוראות שלי עדיין ישארו :) אז...מוכנות לעונה השנייה על הארי ודיאנה? כי אני כן :) נ.ב: לעונה השנייה קוראים Love In The City- אהבה בעיר :)

Little black dress- פאנפיק על הארי פרק 41 והאחרון!!

lidor1110003 25/05/2015 1227 צפיות 8 תגובות
אז פרק אחרון לעונה, אה? אני לא מאמינה שסיימתי לתרגם עונה שלמה! בהתחלה שחשבתי על לתרגם פאנפיק אמרתי לעצמי 'אולי יהיה לי קשה?' 'לא יהיה לי זמן', 'אני אפסיק בטוח באמצע', וכנראה שטעיתי. הרגשתי מסופקת שתרגמתי פרקים, אהבתי את זה ונשאבתי לדבר הזה יותר ויותר. אני שמחה שהתחלתי לתרגם את הפאנפיק הזה, אני שמחה לשבת בכל יום חופש שיש לי ולתרגם פרק ולפעמים חצי פרק, העיקר להעלות אותו בסופו של דבר לאתר. זה עזר לי לשפר את הכתיבה, לדעת איפה ומתי לשים סימני פיסוק וגם ראיתי את זה כחלק מתחביב, חלק מאהבה שלי למשהו- חלק מאהבה לכתיבה ולדמיון. התחלתי לתרגם את העונה השנייה, אני מבטיחה שהעונה הזו תהיה יותר מותחת ויפה, תסמכו עליי חח. ולכן, קוראות יפות שלי, תודה תודה ושוב פעם תודה! תודה שהמשכתן להגיב לי על כל הפרק ולכתוב ביקורות טובות שגרמו לי לחייך בכל פעם! תודה שהמשכתן להיות קוראות הדוקות ולא התייאשתן והפסקתן לקרוא כאשר המחשב שלי היה כמה וכמה פעמים בתיקון(מחשב מטומטם). ** ולאלו שקראו אך לא הגיבו אף פעם(אם יש כאלו), אשמח אם תכתבו תגובה על הפרק הזה, ביקורות, מחשבות או כל דבר, אני רוצה לדעת אם היו בנות כאלו ומה הן חשבו לאורך כל העונה. אני מבקשת שתשקיעו בתגובות שלכן על הפרק, בכל זאת הפרק האחרון חחח. תכתבו את כל מה שחשבתן על הדמויות, על התרגום והכתיבה, מה אהבתן ומה לא, איזה קטעים ריגשו אתכן(אם יש כאלו), באמת שזה חשוב לי. אני רוצה לדעת ולהכיר מה כל אחת חושבת על ארבעים ואחת הפרקים שהשקעתי ותרגמתי :) טוב, אני מרגישה שכתבתי נאום שיכול להיכנס לטקס הדלקת המשואות, אז אני אוהבת אתכן המון המון ואני שמחה שהחלטתי לתרגם פאנפיק שכזה ואולי, ביום מן הימים, אני אכתוב פאנפיק משלי ואעלה אותו לפה בתקווה שהקוראות שלי עדיין ישארו :) אז...מוכנות לעונה השנייה על הארי ודיאנה? כי אני כן :) נ.ב: לעונה השנייה קוראים Love In The City- אהבה בעיר :)

**בבקשה, תקראו את הרציתי להוסיף בסיום הקריאה**

(שנה לאחר מכן)

-נקודת מבט של קלייר-

הייתה לי תוכנית…זה כמעט עבד. אם הייתי הורגת את דיאנה מוקדם יותר כל זה לא היה קורה לי.
“פסק הדין?” השופט שאל את המושבעים.
“אשמה. מאסר עולם בכלא.” הם הכריזו.
“בית המשפט.” השופט אמר ודפק על השולחן עם הפטיש.
“לא, לא, לא!” צעקתי, מנסה לרוץ לעבר השופט. כמה מהסוהרים החזיקו אותי ורתחתי מזעם.
“תזדיינו כולכם! אני אחזור יום אחד ואנקום בכם, מזדיינים!” צעקתי לפני שהרגשתי שאני נהפכת לרגועה. הם נתנו לי זריקת הרגעה.
“אני אתפוס אותך, דיאנה.” מלמלתי.

-נקודת מבט של הארי-

עברה שנה והיא עדיין לא התעוררה. ישבתי על יד מיטתה והחזקתי את ידה. אני לא מאמין איזה מהר עברה שנה.
כל יום אני הולך הביתה לשעה, להתקלח ולהתרענן ולאחר מכן חוזר לבית החולים, אפילו לא חשבתי על האוניברסיטה או המכללה. רק עליה, היפיפיה הנרדמת שמול עיניי. יום אחד היא תתעורר ואני רוצה להיות זה שיהיה לידה.
חבריי אמרו שאני צריך להמשיך הלאה, אבל איך אני יכול? זאת דיאנה, דיאנה שלי…ואני אוהב אותה. שמעתי את הדלת נפתחת מאחוריי ואפילו לא טרחתי להסתובב.
“חבר…” לואי אמר. ישבתי שם בשקט והוא הלך לצדה השני של מיטת בית החולים והתיישב מולי.
“עברה שנה.” אמרתי לו.
“אני יודע, האז, ואתה צריך לעזוב את המקום הזה.” הוא השיב.
“לא.”
“האז, תקשיב. האם דיאנה רוצה שתבזבז את זמנך כאן יום אחרי יום איתה?” לואי שאל.
“אני מניח שלא, אבל מה אם היא-”
“תתעורר?” הוא סיים את משפטי. הנהנתי והוא נאנח.
“הם יקראו לך, הארי. הם יודעים שאתה כאן כל יום.” הוא ענה.
“אבל אני רוצה להיות כאן כשהיא תתעורר.” אמרתי וליטפתי את פניה של דיאנה.
“מה אם היא לא תתעורר גם בעוד עשר שנים?” לואי שאל.
“אז אני אחכה כאן במשך עשר שנים.” עניתי. לואי הניד בראשו והניח את ידיו על פניו לפני שהעביר אותן בשיערו.
“כולנו נבחנים בנפרד לאקס פקטור, אתה יודע את זה, נכון?” הוא שאל.
“כן, אני מודע לכך.” עניתי.
“אז בבקשה תבוא איתנו לנסות.”
“אני לא יכול, דיאנה בטח-”
“היא לא תתעורר, הארי!” לואי צעק גורם לי לקפוץ מהפתעה.
“אלוהים אדירים, הארי! היא לא התעוררה במשך שנה, כל יום שהיית כאן. תאמין לי כשאני אומר שדיאנה לא הייתה רוצה בזה. אתה יושב על התחת שלך כל היום! דיאנה עלולה להתעורר, ואם זה יקרה הם יתקשרו אלייך, אבל אתה מבזבז את החיים שלך!” לואי אמר והתקדם לכיוון הדלת. אין לי מילים, אני לא יודע מה לומר.
“היא לא הייתה רוצה את זה. דיאנה הייתה רוצה שתמשיך הלאה.” לואי אמר לפני שסגר את הדלת ועזב.
נאנחתי והתחלתי לבכות, כי אני יודע שהוא צודק. דיאנה תמיד דיברה על החיים שיהיו לנו אחרי התיכון, והיא תמיד אמרה שאם יקרה לה משהו היא הייתה רוצה שאני אמשיך הלאה…אבל אני לא רוצה.
“אני צריך לעשות את זה, דיאנה? אקס פקטור? אני לא רוצה לעזוב אותך, ואם בסופו של דבר אני אזכה או אהפוך למפורסם, אז…אני לא אוכל להיות כאן איתך כל יום.” דיברתי אליה וידעתי שהיא יכולה לשמוע אותי.
“אני לא יודע.” הנדתי בראשי לפני ששכבתי לישון בספה.

“תתעורר!” לואי צעק.
פקחתי את עיניי וכל החבר’ה היו.
“היי, חבר’ה.” עניתי בחיוך.
“קדימה, אקס פקטור הנה אנחנו באים.” נייל קרא.
“כן, אני יכול רק רגע?” שאלתי. כולם הנהנו ויצאו מן החדר.
“אז אני הולך לאקס פקטור…אני…אם אי פעם תתעוררי ואני לא כאן…רק תדעי…אני תמיד אוהב אותך.” נשענתי ונישקתי אותה נשיקה אחת אחרונה. נשיקת פרידה.

-נקודת מבט של דיאנה-

אני בעולם של חושך. אני לא מצליחה לצאת, זה לא כמו בפעם האחרונה שבו הייתי בבית החולים. אני רק בעולם של שחור ואפור, מפחיד כאן, אני היחידה.
אף פעם לא יורד גשם והשמש נמצאת תמיד. אני הולכת והולכת סביב העיר הגדולה הזו אבל אני לא מצליחה למצוא מישהו או משהו מעניין. דברים תמיד מתפרקים.
בניינים תמיד נותנים דרך לעבור ולאחר מכן נופלים, לאוכל כאן יש טעם רע ותמיד קר. אני לא יודעת איפה אני, אבל אני לא מצליחה לברוח.
“אני תמיד אוהב אותך.” אני שומעת. הארי, זה קולו.
התחלתי לרוץ בטירוף ברחבי העיר, זו עיר גדולה אבל הרגשתי שאם אני יכולה למצוא מאיפה הקול מגיע…אולי אני אוכל ללכת הביתה.
אולי אני יכולה לראות את עיניו הירוקות שוב, או אולי את שיערו המתולתל. כך או כך, אני הולכת לצאת.
יש לי דבר אחד שמחזיק אותי עומדת…וזה הארי.

Little black dress- פאנפיק על הארי פרק 41 והאחרון!!
דרוג הסיפור 5 | 7 מדרגים

תגובות (8)

את הולכת לתרגם את העונה השנייה? מחכה לזה בקוצר רוח!

25/05/2015 10:43

    כן, שני הפרקים הראשונים כבר מתורגמים, אני אעלה אותם בשבוע הבא כאשר הלחץ של המתכונות והבגרות שיש לי יירגעו❤️

    25/05/2015 13:27

מושלם! תודה לך שחשפת אותנו לסיפור כל כך יפה,התרגום שלך היה מדהים,בלי טעויות,מובן והיה לי כיף לקרוא…
כל הכבוד שגם את לא הפסקת לתרגם למרות המחשב שלך אוהבת המון ומחכה מאוד לעונה הבאה

25/05/2015 11:45

    תודה רבה רבה רבה זה לא מובן מאליו מה שאתן כותבות, באמת שאני מחייכת מכל תגובה ושמחה שהחלטתי להמשיך לתרגם למרות המחשב ולמרות המבחנים והלחץ❤️

    25/05/2015 13:29

וואי אני לא מאמינה שכבר זה נגמר !
כל כך מהר וזה היה כל כך מדהים, זה פשוט סיפור מדהים כל כך אהבתי אותו והכתיבה שלך עשתה אותו יפה יותר !!

25/05/2015 13:10

    תודה רבה רבה❤️ וגם על כך שעל כל פרק שהעלתי במהירות הגבת וקראת ונשארת לאורך כל הזמן❤️

    25/05/2015 13:30

מה? ככה גומרים עונה?! מה אם היא לא תתעורר?! מה אז?! אוף, למה הכותבת החליטה לגמור את זה ככה? לפעמים כותבים הם מרושעים :( אבל באמת, אני רוצה לדעת אם היא תתעורר, ואני לא רוצה לחכות לעונה שנייה, אני רוצה לקרוא עכשיו!!!!!!! :( אני נשמעת כמו איזה ילדה בת חמש, חחח.

26/05/2015 14:48

    גם אני חשבתי שהכותבת מרושעת שקראתי את הפרק האחרון בזמן שתרגמתי אותו חח(לא קראתי את הפאנפיק הזה לפני כן, אני קוראת אותו תוך כדי תרגום), ותצטרכי לחכות לשבוע הבא עד שאני אסיים עם עוד מתכונת ובגרות במתמטיקה❤️

    26/05/2015 15:00
סיפורים נוספים שיעניינו אותך