oliv
אם תשאלו למה כתבתי את זה ברצינות אני לא יודעת. אולי ימים לחוצים בבסיס. בכל אופן שינוי הקול זה סמל סטטוס (די נוראי למען האמת). כמה זה נוראי להשתנות למה שבאמת מתאים לך לפעמים. מאוד מציאותי. הצרידות וכאב הגרון זה המחיר. כוס התה זו 'לא כוס התה שלה', רפרנס למשפט סנובי אנגלי וותיק- היא לא הייתה בשבילה מהבנות שאיתה, הכוונה שלשתות אותה זו סוג של פשרה. ולשתות אותה ירפא את הכאב גרון. הכל מסופר באווירה די עויינת של חוסר אונים, אפילו ההצלחה שלה להשיג מדפסות לא זוכה לכבוד בעולם האמיתי, רק מוזר מצד הסובבים אותה. חח מעניין גם למה. לא יודעת איך זה כתוב די מיהרתי

כוס התה

oliv 19/10/2015 1059 צפיות 6 תגובות
אם תשאלו למה כתבתי את זה ברצינות אני לא יודעת. אולי ימים לחוצים בבסיס. בכל אופן שינוי הקול זה סמל סטטוס (די נוראי למען האמת). כמה זה נוראי להשתנות למה שבאמת מתאים לך לפעמים. מאוד מציאותי. הצרידות וכאב הגרון זה המחיר. כוס התה זו 'לא כוס התה שלה', רפרנס למשפט סנובי אנגלי וותיק- היא לא הייתה בשבילה מהבנות שאיתה, הכוונה שלשתות אותה זו סוג של פשרה. ולשתות אותה ירפא את הכאב גרון. הכל מסופר באווירה די עויינת של חוסר אונים, אפילו ההצלחה שלה להשיג מדפסות לא זוכה לכבוד בעולם האמיתי, רק מוזר מצד הסובבים אותה. חח מעניין גם למה. לא יודעת איך זה כתוב די מיהרתי

ספל התה מונח על השולחן. השפלים והקפלים מחרסינה לבנה דומים לקצפת, ובכל זאת אף אחד לא דורש אותה.
“אני אומר לך ניסים!!!” אני שואגת.
למה אומר? כי אני מתחזה עכשיו לגבר. ככה דברים זזים הרבה יותר טוב כשאתה שוביניסטים.
נחזור חצי שעה אחורה. רותי שואלת מי רוצה כוס תה. אני עונה שאני. אני לא מקבלת את כוס התה שלי לעולם. זה תמיד ככה. ככה מתייחסים לחדשים.
חוזרים-
“אני אומר לך אבל.” מהגרון שלי יוצא רעש של טרקטור. עכשיו ברור כבר שאני עושה את זה סתם לכיף.
הא-בא-דא-ו-אה, ובסופו של דבר אני מקבלת כל מה שמגיע לי, בלי שיגידו לי שיחזרו אליי בלי אפילו לקחת מספר. אני שונאת להרגיש כמו יתוש. אז הינה, כל עוד אף אחד לא מבקש את הצילום רנטגן של הגרגרת שלי אז הכל בסדר.
שומעים מהצד השני של הקו בקול מפוחד – “אני נשבע לך ניסים, זה לא מפסיק לקרוא לי בשם שלך, אני אומר לך זה קוקסינל.”
“ממיייאאאוווו!!!” אני נוהמת ממעמקי הגרון שלי בצרידות ופוזלת אל ספל התה הזה.
זו בכלל לא כוס התה שלי. למה אף אחד לא דורש אותה? והם נותנים לי את המדפסת.

מתקדמים כמה חודשים קדימה. כוס התה עדיין מונחת שם ואני מביטה אל התכולה הקרירה בסלידה.
כולם כבר מכירים אותי כ’הבולדוזר בועז’. ניסים או לא ניסים, מעבירים לי את הטלפון – ‘אחי’ ו’גבר’, עם הקול הצרוד הקוקסינלי המזופט שלי, כבר אין לי שום בעיות, ושמי ילך לפני.
אני חושבת שבכוס התה צפים חיידקים.
נירית מגיעה ושואלת מי רוצה תה, ורגע לפני שאני פונה אליה בקול הקוקסינלי שלי, אני עונה לה בלחישה צרודה ומתייסרת ‘אני’. היא בחיים לא הביאה לי אותה. והיא גם לא פינתה את הזוהמה שיושבת לבולדוזר על השולחן.
ביום רביעי אני מגלה שהטלפון שלי מנותק. אף אחת לא עושה את המטלות שלה כרגיל והספל תה עדיין מתיימרת להיות. ח
שייכת למישהו. אני נאנחת ותוהה כמה זמן יקח לקול שלי באמת להתחלף לקולו. אני יודעת שלבולדוזר לא מסרבים להכין תה. או שבעצם התה לא יסרב להיות מוכן לבולדוזר.
אני נכנסת אל המשרד של הבוסית. עם הקול של הקרפדה- היא מזנקת מהמקום. נאמר לה שניתקו לי את הטלפון. היא אומרת שמישהו התלונן על אדם בשם בולדוזר. הקרפדה מספרת לה שאם אף אחד לא מכין לבולדוזר תה, הוא כנראה גם לא יושב שם. היא לוטשת בי עיניים ואני יוצאת מהמשרד. היא חושבת שאני מוזרה.
ואז לאט ובעדינות מרימה את ספל בת החצי שנה, שותה אותה לאט, בעדינות וביגון בקצה הפינתי החשוך ליד הפח של המשרד שלנו. כשהדמעות העצובות שלי מטפטפות לתוכה ומחוץ לה, אחת אחרי השניה.

כוס התה
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (6)

הסיפור עצמו חמוד וגם… נוגע ללב. פשוט קצת קשה להבין מה קורה שם. יש ספל תה על המדף שהדוברת רוצה ויש כוס תה על השולחן שלה, שלא הוגשה לה? מה הקטע עם המדפסת? האם מתחילים להקשיב לה כשהיא מדברת כמו קוקסינל?
וגם, האם זה סיפור אמיתי? ;)

19/10/2015 09:52

    יש רק כוס אחת והיא על שולחן. רשמתי מדף? וכן נותנים לה מדפסות וכו היא משיגה מה שאף בטלנית אחרת לא. נהיה לה שם ומפחדים ממנה רואים שהיא יחסית מרוצה. וכן זה השם שלי בבסיס זה סיפור אמיתי לא שומעים בקול שלי? (:

    19/10/2015 10:57

אני אוהבת את הסיפור הזה. אני אפילו לא יודעת למה. 2 בלילה, המוח שלי לא קולט כלום. לא הצלחתי להבין למה התכוונת ברציתי להוסיף. אבל אני אוהבת את הסיפור הזה, נורא.

20/10/2015 01:55

    חחחחחחחחח תודה רבה (:

    24/10/2015 21:34

אוליב!
וואו, זה מה שעושות נשים בצבא?
הסיפר יפה ומיוחד, גורם לי לחשוב.
נ.ב
אני לא אוהבת תה

22/10/2015 10:40

    חח לא זה לא מה שהן עושות!
    ותודה

    24/10/2015 21:35
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך