SUPERCORP
6x8 לינה וקארה מבינות שיש להם תחושות אחת לשנייה.

האם את מודעת לאיך שאת גורמת לי להרגיש?

SUPERCORP 15/07/2021 225 צפיות 2 תגובות
6x8 לינה וקארה מבינות שיש להם תחושות אחת לשנייה.

לינה החזיקה את כוס הוויסקי שלה, היא עמדה במרפסת וצפתה בקו הנוף הלילי של נשיונאל סיטי.
היא חשבה על מאורעות היום, החזרה של קארה שימחה אותה כל כך.
היא התגעגע אליה כל כך, כל רגע שהיא היתה בפאנטום זון הזכיר לה שהיא אשמה בזה .
אבל זהו, זה נגמר,קארה חזרה ובמסיבת חזרה שלה קארה הודתה לה ואמרה לה שוב ושוב שזו לא אשמתה, היא רצתה להאמין לזה.
במסיבה לינה לא הורידה את העיניים מקארה, כאבה לה הבטן רק מלראות אותה, שמחה וזוהרת שכל חבריה סביבה.
היא אפילו הכירה אותה לאבא שלה, הפרצוף של קארה היה כל כך גאה להגיד
“אבא, תכיר זאת חברה ממש טובה שלי, קוראים לה לינה לות’ר והיא זאת שהצילה אותנו”, הייתה לחיצת יד רשמית ואבא שלה עשה פרצוף שואל,
“זוכר את פצצת השמש? לינה הכינה את זה”
“וואו, פעם ראישונה שאני רואה בן אדם עם יכולת מדעית מרשימה כמו בקריפטון.”
לינה חייכה בביישנות “באמת זה שוב דבר..”
קארה נצמדה אליה ואחזה בכתפה,
“על מה את מדברת? את הצלת אותי,  אותנו!  אני תמיד אהיה אסירת תודה על זה.”
לינה חייכה בביישנות וקארה עזבה אותה לטובת דיבור עם אלכס ניה וברייני.
אם חושבים על זה, לינה הכירה עכשיו את שני המשפחות של קארה, זו הביולוגית וזו המאמצת.
ועכשיו גם היא חלק מהמשפחה של קארה, משפחת הסופר-פרנד, והיא שמחה על כך מאוד,  בחיים היא לא הרגישה כזו משפחתיות.
והיא הבינה את זה בפתאומיות שקארה היא הבית שלה, היא גורמת לה להרגיש ככה, והיא רוצה שההרגשה הזו תיהיה לתמיד.
היא לוקחת עוד שתייה להרגיע את התחושות שלה.
היא מסתכלת על קארה, והיא חושבת לעצמה שהיא צריכה לדבר לבד עם קארה, בלי עוד אנשים, היא חייבת להגיד לה מה היא מרגישה בארבע עיניים.
אבל היא לא הספיקה לעשות את זה כי ג’ון הודיע לסופרגירל שיש לה מקרה לטפל בו והיא הלכה.
המסיבה נגמרה ולינה חזרה לביתה.
לינה לגמה מהוויסקי שלה ונהנחה, מתי היא תגיד לקארה איך היא גורמת לה להרגיש?

______________________

לראות את לינה אחרי כל הזמן הזה כשהייתה תקועה בפאנטום זון גרם לקארה להרגיש עם לינה מאוד משונה..
אם חזרתה אחרי שאלכס חיבקה אותה היא ראתה את לינה בצד, קארה התנתקה ממנה וקארה התקרבה ללינה.
“אני מניחה שאת שוב הצלת את המצב?” היא חייכה אליה.
לינה נשמה לרווחה,
“קארה, תודה לאל שאת כאן, אני מצטערת כל כך,  זה…הכל היה באשמתי סליחה.”
“לינה אל תדברי שטויות, אני לא רואה את זה כאשמה שלך, אל תרגישי אשמה על פשע שאת לא ביצעת..וההפך אני מודה לך זה שהצלת אותי! ”
“זה אומר שאת סולחת לי…”היא שאלה בחשש.
קארה צחקה, “בסדר אני יכולה לעשות את זה אם זה מה שאת רוצה….”
“תודה קארה.”
“מה? תודה? בואי לפה!” היא פתחה את זרועותיה ולינה חיבקה אותה, שתיהן עצמו את העיניים בחיבוק הזה.
קארה הרגישה את לינה רועדת בתוך החיבוק הזה, היא הדקה את האחיזה שלה יותר ופתאום זה הכה בה, היא רוצה שלינה תיהיה תמיד לצידה, ככה, אוחזת בה חזק ולא לעזוב אותה לעולם.

אחרי המסיבה קארה הרגישה שהיא צריכה לדבר עם לינה לבד.
היא נחתה במרפסת שלה,
לינה ישבה על הספה, והיא שמעה את נפנוף הגלימה, היא הרימה מבט מכוס הוויסקי שלה וראתה את סופרגירל.
“היי …לינה?” היא שאלה בהיסוס.
“קארה היי….” לינה קמה לקדם את פניה.
“אני רציתי לדבר איתך לבד, לא היה לנו הזדמנות לדבר לבד במסיבה…”
לינה גיחכה, “עכשיו את רוצה לדבר איתי לבד?”היא לגמה מהוויסקי.
קארה עשתה פרצוף מבולבל.
“את שיכורה?”
“פחחח מה פתאום!” היא אמרה במבט לא משכנע.
“אוקי…אני רואה שזה לא זמן טוב…אני אבוא פעם אחרת.”
היא הייתה עם הגב ללינה כשהיא שמעה אותה אומרת
“את מודעת לאיך שאת גורמת לי להרגיש?”
היא הסתובבה אליה, “מה?”
“האם את מודעת לאיך שאת גורמת לי להרגיש?” היא אמרה את זה יותר לאט הפעם.
האם זה מה שקארה חושבת שזה, האם לינה הולכת להתוודות בפניה שיש לה רגשות כלפיה?
“את מתכוונת שאת מרגישה….-”
“פגיעה! כן!”
“את לא פגיעה לינה…”
“אני פגיעה וטיפשה וכל כך מטומטמת.”
קארה התקרבה אליה “לינה, מה קרה? למה את מדברת ככה?”
לינה התרחקה ממנה, “שנים, קארה, שנים שאני מרגישה איתך שונה מכל אחד אחר, ואני פשוט התעלמתי מזה, כמו מטומטמת.
אבל אז אני גיליתי מי את באמת והייתי כל כך עסוקה בלשנוא אותך על מה שעשית לי שאני שחכתי…או התעלמתי… או החלפתי את התחושה שלי בתחושות שנאה במקום תחושה אחרת שהרגשתי כלפייך..”
קארה עמדה שם ולא זזה, “לינה את מתכוונת שאת….-”
“הרגשתי אהבה כלפייך קארה!” היא אמרה בקול שבור, ודמעות החלו להתמלא בעיניה.
“זה היה כל כך פשוט… ואני כמו מטומטמת בחרתי להתעלם מזה…. ומהשנאה שלי את נתקעת במקום הכי נורא שיכולת לעלות על הדעת…”
קארה התקרבה אליה היא לקחה את הכוס שביד של לינה ושמה אותה בצד.
“לינה,” קארה נשמה עמוק כדי להגיד את הדברים שהיא רוצה להגיד הכי ברור שיכול להיות.
“התחושה שאת מרגישה היא אותה תחושה שאני מרגישה כלפייך.”
לינה הביטה בה, מופתעת, עיניה עדיין נוצצות מדימעותיה.
“את לא היחידה שהרגישה שונה, אני גם הרגשתי שונה איתך…תמיד הרגשתי שונה איתך. את תמיד היית שם, גם כשהיו לי מערכות יחסים אחרות, ואני התעלמתי מהתחושות האלה, מהתחושות שאת גרמת לי להרגיש, אולי חשבתי שזה מבן הזוג שהיה לי אז, ולא הבנתי… לא הבנתי שזה הכל בא מימך.”
קארה מחתה את הדמעה שנפלה מעיניה של לינה.
“אז.. זה אומר ש….”
“זה אומר שאני גם אוהבת אותך לינה, מהרגע שראיתי אותך.”
הן יצר קשר עין ארוך, הם רצו לראות אחת את השנייה כמה שיותר זמן, ללמוד את המבט אחת של השנייה כי עכשיו זה מבט אחר, זה הרגיש שונה מאיך שזה תמיד היה.
“לינה, אני לא רוצה שהנשיקה הראשונה שלנו תיהיה כשאת שיכורה….”
“את צודקת קארה…אני רוצה להרגיש אותך, באמת להרגיש אותך ולא כשאני ככה…”
הן נצמדו מצח אל מצח ועצמו עיניים מחבקות אחת את השנייה, לנצור את הרגע

האם את מודעת לאיך שאת גורמת לי להרגיש?
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (2)

וואו! יש המשך?

03/10/2021 01:35

    היי! תודה על התגובה!
    לא, אין המשך…זה רק קטע קצר שרציתי לכתוב, ל”לתקן” את מה שקרה בפרק עצמו :)*

    19/11/2021 02:23
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך