המרדף אחרי קופצי הזמן פרק 2

שיר אהבה למוזה 01/12/2018 992 צפיות 3 תגובות

קייטי הגיע לתחנת הרכבת הורידה את חפציה וחיכתה לטום שהגיע עם משפחתו כעבור מספר דקות,
“היי קייטי” אמר טום”היי טום”אמרה קייטי והרכינה את ראשה במבוכה,
“את בסדר?”שאל טום”כ כן”אמרה קייטי בגמגום,הם יתקדמו לכיוון רציף תשע ושלושה רבעים ועברו את המחסום,”קייטי תודה על המכתב”הוא אמר שהושיט לה את הכלוב עם הינשוף שלה,קייטי שתקה וחייכה”ש שנעלה לרכבת?”היא שאלה,
“תתפסי לנו מקום אני דקה מגיעה”הוא אמר וניגש לאחיו ביל שעלה על קרון אחר,
“רצית להביא לי משהו ברכבת לא?”הוא שאל
“אה כן,לא הבאתי לך את זה קודם כי זה לא היה אצלי,בקשתי מחבר שיקנה”הוא אמר והושיט לו חבילה קטנה,טום פתח וראה קופסה שהיה כתוב אליה זיקוקי משאלה “אילו זיקוקים מיוחדים למגשימים משאלות אך ההפך ממה שביקשת”
“ומה אני אעשה עם זה?”שאל טום,”אתה תמצא כבר מה לעשות עם זה אני סומך אליך” הוא ענה בחיוך ועלה לקרון שלו
טום עלה לרכבת ונכנס לתא שבו הייתה קייטי ושמע צחקוקים,
“על מה אתם צוחקים?”הוא שאל בקול נוזף”על כלום”ענה לו אחד הנערים ונתן מבט חד לקייטי”אני מכווה שזה באמת על כלום”אמר טום וישב לידה,
“תגיד למה היא צריכה לשבת איתנו?היא בכלל לא מנסה להתחבר”שאל אותו הבחור “היא מנסה מייק אבל אתם לא נותנים לה הזדמנות”ענה טום,
“היא מנסה להתחבר רק איתך”אמרה בחורה בעלת שיער שחור ועיניים חומות
“רק לכם זה נראה ככה לורה”ענה טום”טוב בואו נדבר על משהו אחר”טום הוסיף והם התחילו לדבר על כל החוויות שלהם מהחופש,
“אז איך היה החופש שלך קייטי?”שאל מייק בחוסר רצון
“אמממ לא הרבה”היא רצתה לספר את כל החוויות שלה מהחופש אך זה הדבר היחיד שיצא ממנה.
בקרוב נגיע אז אולי עדיף נחליף בגדים אמר טום לאחר ששחקו מספר משחקים של קלפים מתפוצצים ואכלו ממתקים מעגלת הממתקים,
טום ומייק יצאו ואחריהם יצאו קייטי ולורה.
“אני לא מבינה מה טום עושה איתך בכלל”אמרה לורה בזמן שהן יתלבשו,
“הוא,אני”אמרה קייטי שרצתה להגיב לה אך פשוט לא יצא לה כלום כרגיל
“חבל שאין בית למגמגמים היית צריכה ללכת לשם עם היה כזה”אמרה לורה וצחקה
“טוב בואי,כמה שאני לא סובלת אותך אני עדיין חברה של טום ואם הוא רוצה להיות בחברתך בינתיים אני תקועה אותך”אומרה לורה לאחר ששתיהן שיימו להתלבש במדי רייבנקלו,
הן חזרו לתא,הבנים כבר היו שם ושוחחו על חדשות הספורט,
קייטי ישבה ליד טום מקובצת”לורה מה עשית לה?”שאל טום,לא עשית לה כלום,רק דיברנו”לורה ענתה,
עד שהרכבת הגיע לתחנה הייתה דממה בתא,
הם ירדו ולורה ביקשה סליחה אחרי שטום דחף לה מרפק,
ארבעתם עלו על הכרכרות נכנסו לטירה ואז לעולם הגדול.

*כל הזכויות שמורות לג.ק.רולינג ולכל מי שמוסמך ע”י הסופרת,
סיפור זה נכתיב כהשראה מסדרת הספרים ואין בכוונתי להפר זכויות יוצרים.
לפרק הקודם:

המרדף אחרי קופצי הזמן(תקציר + פרק ראשון)

המרדף אחרי קופצי הזמן פרק 2
דרג את הסיפור

תגובות (3)

אני לא אשקר. לא קראתי את הסיפור. קראתי את הפסקה הראשונה בפרק הראשון, ואת הפסקה הראשונה בפרק השני. לפני שאתחיל בדברים נוספים, אחד הז’אנרים באתר הוא פאנפיקים, שזה בין היתר לכתוב סיפור על משהו שאתה אוהב (הארי פוטר למשל). אתה יכול לשים את “המרדף אחרי קופצי הזמן” בפנטזיה, זה תופס – אבל פאנפיקים יותר מתאים לדעתי. עכשיו נעבור לסיפור עצמו.
יש לי שאלה כנה אליך: כמה פעמים אתה עובר על הפרק, לפני שאתה מעלה אותו? כמה פעמים אתה בודק בו שגיאות כתיב? כמה פעמים אתה חושב “זה כל מה שאני רוצה לספר בפרק”? רק בגלל שהסיפור הוא פאנפיק זה לא אומר שאפשר לעגל פינות – אני מציע לך לעבור על הפרקים שכתבת שוב, ולהרהר עליהם קצת, לחשוב. תנסה אולי לקרוא דברים שאנשים אחרים העלו פה באתר, ותנסה להבין מה הם עשו. אם אתה רוצה, יש לי כמה המלצות לכותבים וכותבות נהדרים!
אז אני מציע לך לבדוק:

1. דקדוק ושפה
2. סגנון והשראה
3. לעיין בסיפורים אחרים

ואחרון חביב… אל תשכח לכתוב בהנאה :) אחרת כל זה לא שווה.

02/12/2018 14:19

    היי,
    דבר ראשון תודה על הביקורת,
    1)לגבי השגיאות אני מודע אליהם ועברתי מספר פעמים לפני ששלכתי(אם אתה מכיר בטא שיכול לעזור לי אשמח)
    2)לגבי הקטגוריה שמתי לב לזה רק אחרי ששלחתי ואני לא יודע איך להחליף
    3)אני אנסה להרכיב את הפרקים הבאים,
    בכוונה לא פרסמתי עוד כי רציתי לראות תגובות(פרקי פיילוט)
    4)אני מודה שאין לי ניסיון בכתיבה אז אשמח שתיתן לי הערות אם אתה מוצה לנכון(זמין יותר במייל)

    05/12/2018 23:47

    הערה ל2 מצאתי

    05/12/2018 23:48
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך