הסוד ששמרתי מימך 4- דופק

ללינה לותר היה יום לחוץ,  השיתוף פעולה בין אל קורפ ולורד טכנולוג'י הביאו הרבה עבודה, לינה הייתה צריכה לשדרג את הנסיוב של לורד טכנולוג'י.

היא יודעת שאם היא תצליח לעשות את זה היא תוכל להגן על האנושות יותר טוב.
היא תמיד רצתה לעשות טוב לעולם,  ועכשיו משיתוף הפעולה הזה היא תניב את זה.

הבוקר היא קמה בהרגשה טובה, אבל קארה נראתה לה מוזר, לפני שהיא הספיקה להגיד לה משהו על כך, קארה שאלה אותה אם יש איזושהי פריצת דרך בנסיוב שצריך לשדרג, לינה ענתה לה שהיום יתחילו הבדיקות הראשונות והיא נראתה די רגיל, אז היא נפרדה ממנה לשלום.

לינה נכנסה אל המעבדה, היא התחילה לבחון דברים במבחנה תחת עין המיקרוסקופ, היא ראתה שאם היא מזריקה לתוך המבחנה את החומר שלה התאים משתפרים וניהיים יותר אמידים.

תקלה גרמה לדגימה להיות נדיפה והמסיכה שלינה לבשה לא סיפקה לה את ההגנה שהיא צריכה, היא לא הרגישה שהיא שואפת את החומר והיא המשיכה כרגיל את הבדיקה.
בדרך הבייתה היא הרגישה כאבי ראש וצלצולים באוזניים אך היא התעלמה מזה, היא ידעה שאם קארה לא חוזרת היא בטח עסוקה בענייני סופרגירל.
היא הלכה לנוח בתקווה שזה יעזור לכאבי ראש שלה.
            
                 ________________

השעה הייתה כבר מאוחרת כשסופרגירל הגיעה למשרדים המאוחדים של אל קורפ ואל טכנולוג'י, אדג' חיכה לה שם.
היא נכנסה ולפני שהוא הספיק לדבר היא אמרה;
"שאלתי את לינה מה קורה עם השדרוג של הסירום, היום מתחילים עם  הניסוי הראשון"

"או סוף סוף קצת חדשות טובות מהשפתיים היפות שלך."

היא התעלמה מההערה הזו והמשיכה:
"מה יקרה אחרי שהסירום יהיה מוכן?"

אדג' התקדם לעברה ידיו בכיסיו,
"הסירום יהיה מוכן לנשק צבאי"

"מה?"

"כן, נשק צבאי, שיעזור להגן על המדינה שלנו ועל כדור הארץ שלנו"

"אמרתם שאתם תעזרו לבני האדם, לא שתכינו את זה להכנה צבאית!"
סופרגירל אמרה כלא מאמינה.

"אז התוכניות השתנו! לא תמיד יהיה לנו איזה גיבור שיגן על כדור הארץ, כמוך…" הוא אמר עם חיוך שגרם לה לבחילה
הוא כבר היה ממש קרוב אליה, אפילו יותר מידי…

"כל עוד אני כאן אני תמיד אגן על כדור הארץ הזה" גבותיה קרובות.

"כן, אבל גם אם את פה, יש הרבה דברים שיכולים להחליש אותך, לא תמיד תוכלי להתגונן בפני הדברים האלה"

"לכל חולשה אני מוצאת פתרון."

אדג התחיל לצחוק,
"סופרגירל סופרגירל,  אני תמיד רציתי לדעת איך זה לזיין גיבור"

"סליחה?"

"אוי אמרתי את זה בקול רם? טעות שלי…"

"נראה אותך מעיז לטעות שוב"
היא נתנה לו אגרוף לפנים,
הראש שלו זז הצידה ומיד פנה בחזרה,
סופרגירל עשתה פרצוף מבוהל.
"מניח שהגיע תורי"
הוא תפס אותה בזרועותיה והצמיד אותה לקיר, הטיפול שהיא זכתה לו גרם לה לכאבים בגב מרוב העוצמה.
"מה אתה עושה?"סופרגירל אומרת בעודה נאבקת איתו.

"חשבתי שהתחלנו לשחק, לפחות את התחלת…"

אדג' התקרב אליה והחל לגשש אותה היא הרגישה את הבל הנשימה שלו על צווארה, הוא היה חזק והיא הבינה שהוא לקח את הנסיוב, יש לו כוח על עכשיו!
היא ניסתה להאבק, ידיו כבר הגיעו לאיזור המותניים שלה,
"אדג' תפסיק!"

"עכשיו את רואה?" הוא הסתכל עליה, "את רואה שאת חלשה ואת לא יכולה להגן אפילו על עצמך, אז איך אני יכול לסמוך עלייך שאת תצליחי להציל אנשים שצריכים עזרה?"

היא נשמה מהר, עדיין אוחזת כנגד האחיזה שלו,
"לכל דבר יש פתרון"
היא נתנה לו ברכיה לביצים, אדג' התקפל וקילל אותה.
סופרגירל מהרה להסתלק משם.

                   ______________

לינה התעוררה כששמעה בום חזק, בעצם אולי זה לא בום? אולי זה תופים?
ואז היא שמעה את סופרגירל נכנסת והרעש התגבר…
"קארה?"

"כן, אני פה, סליחה לא רציתי להעיר אותך…"

היא נראתה לה לא בסדר, למרות שהיא שמרה על קור רוח..
"קארה מה קרה?"

"ממ? לא קרה כלום, כרגע חזרתי מסיור,  זה הכל."
סופרגירל החליפה לבגדיי שינה, היא נכנסה למיטה ושכבה ליד לינה.
לינה לא יכלה להתעלם יותר מהרעשים, היא הסתובבה אל קארה ושכבה מולה, 
"קארה?"
קארה הסתובבה גם.
"קארה, מה קרה…? את נשמעת מבוהלת…."