SUPERCORP
סופרגירל לא שייך לי כל הזכויות שמורות ל supergirl CW

לותר וסופר, מאוהבים? -פרק 2

SUPERCORP 26/11/2020 471 צפיות אין תגובות
סופרגירל לא שייך לי כל הזכויות שמורות ל supergirl CW

5X3- דונטס:

לקארה היתה שקית של מאפה ביד,  אלכס ראתה אותה מוציאה מתוכו שני דונאטס,  מאחד מהם היא נוגסת חתיכה ענקית.
"או?! קארה? את בסדר?"
קארה משכה כתפיים תוך כדי לעיסה,
"אני אולי קצת בלחץ מהפגישה עם לינה היום….זו הפעם הראישונה שאנחנו נפגשות אחרי שסיפרתי לה שאני סופרגירל…." היא נהנחה,
"אני שיקרתי לה במשך כל כך הרבה זמן…"

"קארה, לינה סלחה לך,אוקי?
את פשוט תצטרכי לעזוב את מה שקרה בעבר".

"אני פשוט רוצה שהקשר שלנו יהיה בסדר, אני רוצה שהמפגש הזה יהיה…."

"-מושלם" אלכס השלימה אותה.

"כן…"

'מושלם, ושהיא לא תשנא אותי על מה שעשיתי לה,  כי אני כל כך אוהבת אותה, ובסוף יצא שגם אני פגעתי בה כמו שאר האנשים שהיו בחיים שלה.
אני פוחדת מאיך שהיא תביט בי עכשיו,  האם היא תסתכל עליי בחשדנות? האם היא לא תבטח בי יותר? האם היא לא תספר לי איך באמת מרגישה? לא תספר לי מה מטריד אותה?
אני לא אוכל לסבול את זה אם לינה תביט בי אחרת מאיך שהיא תמיד הביטה בסופרגירל, הביטה בי.
העינים הקרות שלה, שאיך שהם מסתכלות בעיניים שלי הופכות להיות חמימות.
המבט הבטוח שלה, אבל כשהיא איתי, היא יכולה גם להיות שברירית, ואני שם כדי להחזיק אותה.
החיוך שלה כשאני מביאה לה את המאכל האהוב עליה, היא זורחת כשאני עושה את זה..'

כל זה עבר אצל קארה בראש בשתי שניות שלאלכס לקח להגיב,
"וזה אכן יהיה מושלם, תראי, לינה גם רוצה שהמערכת יחסים שלכם תחזור".
אלכס הסתכלה על השעון, "טוב, אני צריכה  לזוז לדי.אי.או,  אז את תלכי להיות מושלמת במקום אחר". היא טפחה עם האצבע על האף של קארה,

'כן, אני יארגן ללינה את הארוחה המושלמת שהיא אוהבת' קארה חשבה,

"אני ינסה". אמרה ולקחה עוד ביס מהדונטס.

L K L K L K L K L K

קארה חשבה שזה יהיה משעשע אם היא תופיע במרפסת של לינה, אבל במחשבה שנייה, היא רצתה שלינה תראה אותה כקארה, החברה הטובה שלה, אז היא עלתה במעלית, המאכלים הטובים בידיה, היא דפקה בדלת כולה בחששות..
לינה פתחה את הדלת עם חיוך.

"קארה! את הגעת! וואו מה את מחזיקה שם?"

היא התקרבה אליה וחיבקה אותה עם יד אחת, היא הלכה למטבח ושמה את הדברים על השיש,
לינה סגרה את הדלת ובאה אחריה, היא שמה לב ללוגו שעל השקית,

"וואו את הבאת לי מאפים משאנז אליזה??!" לינה אמרה כלא מאמינה,

"אני יודעת שהם האהובים עלייך" קארה צחקקה בעצבנות ,

"והקפוצ'ינו? באמת הבאת לי את זה ממילאנו?" היא חייכה חיוך רחב,

"זה לא לקח לי הרבה זמן…" היא גיחכה.

"את יודעת באמת התגעגעתי להטבות האלה שהחברות עם סופרגירל יכולה להציע…" לינה צחקה,

"טוב יש לנו הרבה זמן לפצות על זה" היא גיחכה שוב בעצבנות.

"אז תגידי לי", אמרה לינה בעודה נושאת את המגש אל עבר השולחן שבסלון, 
"מה קורה עם קטקו?  איך אנדריאה? היא מתנהגת יפה? היא מנומסת?"
הן התיישבו בסלון,

"לא הייתי קוראת לזה ככה" קארה אמרה,
לינה עשתה פרצוף שואל,
"היא רוצה שקטקו יהיה פופינג ניוז וקליק בייט!"

"אוי זה נורא.."

"כן…והיא הביאה את הנחש, ווילאם דאי."

"רגע הוא לא אמור להיות עיתונאי ממש טוב?"

"כן, אבל השם לא בא עם יושרה.
טוב, מספיק לדבר עליי, מה איתך? איך את מתמודדת?"
קארה פחדה ממה שלינה הולכת לענות לה, האם היא הולכת להגיד לה איך היא באמת מרגישה לגבי החשיפה שלה? האם היא שונאת אותה?
לכן היא הופתעה שלינה ביכלל לא דיברה עליה.

"אם להגיד לך את האמת אני לא ישנה טוב… מאז המקרה עם לקס…יש לי סיוטים"

"או לינה", קארה אמרה בתחושת הזדהות .
לינה עשתה את זה כדי להציל אותה, היא הרגה את אח שלה בשביל קארה ועכשיו היא פגועה גם בגלל מה שקרה עם לקס,  והיא עוד הייתה צריכה לגלות את האמת על החברה הכי טובה שלה…קארה הרגישה כל כך לא נעים.
"כן, אבל אני יודעת מה יכול לרפא אותי", לינה המשיכה, "היומנים של לקס,  איכשהו הקול שלו בתוך היומן מביא לי נחמה".

"אז מעולה, תקראי אותם." קארה אמרה בנחרצות.

"אני לא יכולה",

"למה לא?"

"כי הם מאוחסנים בקוד ואין לי רשות לקחת אותם".

"אבל למה? רק לך יהיה אינטרס לקרוא את זה".

"את צודקת..אבל עדיין אין לי הרשאה לקחת אותם".

אם יש משהו שיכול להביא ללינה נחמה היא חייבת להשיג אותו,  אפילו אם זה אומר לגנוב מרכוש המדינה…אבל טכנית היומנים הם של לינה..

"טוב זה מגוחך!  היומנים יעזרו לך להחלים,  אני יכולה להביא לך אותם,  אף אחד לא ישים לב אפילו שזה לא שם!".

לינה צחקה, "קארה, אל תיהי מגוחכת! אני לא יכולה לבקש מימך לקחת את היומנים".

"את לא מבקשת….אני מציעה…"
הטלפון של קארה צלצל,
"זאת אלכס הם צריכים אותי…"

"זה בסדר, נדבר פעם אחרת"
לינה הושיטה את ידה לכיוון של קארה,  היא תפסה את ידה של לינה בחוזקה, היא כל כך רצתה לחבק אותה, אבל היא הבינה שלינה עדיין שומרת ממנה מרחק…
"תודה" לינה אמרה .
קארה הגניבה חיוך קטן, היא קמה הורידה את המשקפיים ועפה מישם, מותירה את לינה מהורהרת האם היא תיהיה מסוגלת לבגוד בקארה בחזרה..

L K L K L K L K L K

מאוחר יותר באותו ערב סופרגירל החזיקה את היומנים, היא ריחפה מול הפנטאוז של לינה.
 קארה צפתה בלינה כשהיא ישובה על הספה, היא נראתה לה כל כך שברירית ופגיעה,  והנה היא פה מחזיקה את הדבר היחיד שיכול לעזור לה להחלים.
היא עשתה דבר טוב בשביל לינה היא החליטה.
לינה הרימה את ראשה, קארה הורידה את מבטה והציגה את היומנים מרחוק ללינה, לינה קמה אליה, היא פתחה את הוטרינה וקארה נכנסה.

"אני מקווה שהיומנים יעזרו לך." היא הושיטה ללינה את היומנים.

לינה לקחה את היומנים,  היא הייתה מופתעת שקארה לקחה את היומנים אבל היא אמרה-

"זה בהחלט כבר עוזר…אני מקווה שלא עברנו שום גבול…"

קארה הסתכלה בעיניים של לינה,  היא ראתה כמה הקלה יש על הפנים שלה שהיומנים בידיה ואמרה;
"בשביל חברה כמוך אין שום גבולות" .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך