קיבלתי תגובה באחד הפרקים הקודמים, וזה ממש מעודד אותי להמשיך, אני נורא אשמח אם תמשיכו לשלוח תגובות ולדרג. בנוגע לשמות, זה נשאר בערך אותו דבר כמו בפרק הקודם.

מה שקרה אחרי סוף המשחק – פרק 3 ( פאנפיק הנוקמים )

13/10/2020 55 צפיות תגובה אחת
קיבלתי תגובה באחד הפרקים הקודמים, וזה ממש מעודד אותי להמשיך, אני נורא אשמח אם תמשיכו לשלוח תגובות ולדרג. בנוגע לשמות, זה נשאר בערך אותו דבר כמו בפרק הקודם.

כבר ערב.
כולם מותשים ומבולבלים, הם עוד לא עיכלו את המאורעות האחרונים.
אן במטבח, מאלתרת משהו לארוחת ערב.
“משהו הבין מה הלך פה?”, שאל סטיב, ” אני מרגיש כאילו משהו לקח את המוח שלי וקווצ’ץ’ אותו לחלוטין”.
“אתה דברת סטיב? לא מתאים לך!”, סאם צחק, הם ישבו בספה הענקית שבסלון, מנסים לסכם את הדברים.

“אתם לא חייבים להתחרבש”, אן יצאה מהמטבח, זורקת את המגבת בה נגבה את ידיה על כיסא מזדמן, ” אני יכולה להסביר הכל”.
“אז תעשי את זה, כי אנחנו אפילו בקושי מכירים אותך”, סטיב הזדקף.
“אוקי, רק שמשהו עם זיכרון ארוך יזכיר לי שיש פיצה בתנור ושצריך להוציא אותה עוד רבע שעה”, אן התיישבה על הרצפה, ממולם, כמו ילדה קטנה.
כולם התיישבו, מוכנים לסיפור ארוך.

“אוקי, אני אן, וזה הדבר היחיד שאני זוכרת מהעבר שלי, התעוררתי לפני שמונה? עשר שנים, באמצע היער הסמוך, לא הבנתי איפה אני, מי אני, ומה אני עושה פה, כי פשוט לא זכרתי כלום”, אן שיחקה עם כדור עצבים שצץ בידיה, ” אחרי יום ביער, איכשהו קלטתי שאני יכולה להיות בלתי נראית, זה כבר היה יותר מדי בשבילי, הלכתי כברת דרך, לכפר הסמוך, ובתור בלתי נראית ביררתי על עצמי, של לפני.
מסתבר שהייתי מדענית, אבל מהסוג הרע, אני לא יפרט עכשיו אולי בהזדמנות אחרת. מצאתי כסף שהיה שייך לי, ועוד כמה דברים נחוצים. וחזרתי לכאן, פה באמצע השטח הזה הייתה חורבה עם בסיס יציב, החלטתי שאני בונה פה את הבית שלי, בהתחלה התקנתי רק חדר, והוא היה מרוהט עם זבל, ולאט לאט התחלתי לשפץ פה רציני, הבאתי אנשים שיעשו אינסטלציה וכאלה ואת כל הדברים שלא יכולתי לעשות בעצמי, וזה התוצר המוגמר”.
“את בנית את הבית הזה לבד?!?!?”, קלינט נראה המום, אחרי כל השיפוצים שהוא עשה בבית, באה לו משהי שבנתה טירה לבד???.
” נראה לי שהסברתי את עצמי הכי טוב שאפשר”.

“סבבה, הבנו את הקטע של הבית, אבל איך ידעת עלינו בכלל? איך ידעת על הקרב בשדה התעופה”, סטיב היה ממוקד.
“לפני חמש שנים נראה לי זה היה, דופקים לי בדלת. וזה דבר בכלל אבל בכלל לא נפוץ, אני… אני צריכה למצוא פועל ‘לנהייתי בלתי נראית’ זה מסובך לומר את זה ככה, בקיצור, פתחתי את הדלת בלי שיראו אותי, ומולי ראיתי בן אדם לבוש שחור עם רטייה על העין… תנחשו?”.
“פיורי”, אמרו סטיב וקלינט ביחד.
“בהתחלה הוא רצה לגייס אותי לנוקמים, ואחרי שסירבתי לו כמה וכמה פעמים, ואחרי שהוא חפר לי את החיים, הוא נתן לי משימה אחרת…”,אן השתתקה פתאום, מסתכלת בשעונה.
“שהיא?”….
“הפיצה… אני צריכה להוציא אותה”, אן התרוממה בקושי מהרצפה, “כבר חוזרת”.
“נשמע לכם אמין מה שהיא מספרת?”, שאל סטיב, ” אני כבר לא יודע מה לחשוב”.
“היא הצילה את טוני, היא טיפלה בנו, והיא הביאה אותנו לבית שלה למרות שהיא מסתכנת שמשהו ידע איפה הוא ממוקם, למה שהיא תעשה את כל זה בשביל לבגוד בנו?”, שאל ברוס, מדבר בפעם הראשונה היום.
“אתם רוצים לאכול על הספה או שבא לכם להתיישב לשולחן?”, אן נשענה על פתח המטבח, מבהילה את המסתודדים.
“אהמ… זה בסדר לאכול על הספה?”, שאל סאם במבוכה.
“אם זה לא היה בסדר לא הייתי שואלת את זה”, היא הסתובבה וחזרה למטבח.
“היא יותר מדי חברותית, לא נראה לכם מוזר?”.
“אתה חשדן כרוני, זה יכול להיות אופי”, סנט בו סאם.

אן נכנסה עם שני מגשים מדיפים ריח.
“נאכל, אני אמשיך אחר כך”, אמרה.

מה שקרה אחרי סוף המשחק – פרק 3 ( פאנפיק הנוקמים )
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

אני מקווה, שאן עכשיו באמת בצד הטוב:) אהבתי אותה, ואני לא רוצה, שהיא תתברר כמישהי רעה

23/10/2020 20:39
סיפורים נוספים שיעניינו אותך