בקרוב יבוא ההמשך...

פרסי ג’קסון- המשך לדם האולימפוס פרק 1

29/06/2015 2756 צפיות 6 תגובות
בקרוב יבוא ההמשך...

ליאו

ליאו לא רצה לאכזב את אהובתו שעל הדרקון שלו, פסטוס, אבל היה חייב להודיע לחבריו שהוא בסדר. קליפסו עדיין אחזה במותניו, המומה ממראה העולם המודרני. הוא תהה כמה שנים היא הייתה באוגיגיה. הילדים מבית הספר שבו הכיר את ג’ייסון ופייפר ‘קיום בטבע’ היו אומרים שקליפסו לא מעודכנת ושאין לה בכלל טעם טוב באופנה, אבל לדעתו של ליאו, קליפסו הייתה יפהפייה. אם ליאו בדיוק היה יוצא מכלא נצחי, הוא לא היה רוצה לעבור על חשבונות של מישהו אחר, הוא היה רוצה לצאת אל העולם ולראות קצת (הרבה) נוף. אבל הוא היה מוכרח לוודא שחבריו לא ידאגו לו ולאחר מכן הוא ייקח את קליפסו לכל מקום שתעלה על הדעת.

אם ליאו חוזר לתחייה אל מול חבריו, הוא רצה שזה יתבצע באופן מושלם. הוא שמע סיפורים על כך שפרסי נעלם פעם וחשבו שהוא מת ואז הוא הופיע פתאום משום מקום בזמן שערכו לכבודו מעין טקס קטן. ככה ליאו היה רוצה להיכנס למחנה. השחר עלה בדיוק כשהגיעו למחנה, ריח התותים מילא את ליאו שלווה. מאז המלחמה נגד מלכת הרפש ליאו עוד לא זכה ליום רגיל ונעים במחנה. “אז זה המחנה שלכם?” נדהמה קליפסו.
“כן, מותק, תכירי את מחנה הילדים שאף פעם לא זוכים למנוחה”.
פסטוס הנמיך טוס אל עבר חוף הים של מצר לונג איילנד, המים היו רגועים ויפהפים. צבעם הכחלחל עורר בליאו אנרגיה. פרסי במקומו היה קופץ מהדרקון אל המים והורס את הגלים היפים באדוות מים וגייזרים בגובה לא ייאמן. כשנחתו, ליאו ירד ראשון ואז הושיט יד אל אהובתו ועזר לה לרדת, “אל תדאגי, אני אסגור כמה עניינים עם החברים שלי ואז נטוס לכל מקום שרק תרצי”.
“זה בסדר, קח את הזמן”
“את באה איתי?”
“אני לא-”
“לא שואל אותך, את באה”.
הם צעדו בשקט כשידיהם משולבות זו בזו. צמתה של קליפסו נחה על כתפה הימנית ולרגע, היא הזכירה מאוד את פייפר, אבל לדעתו של ליאו, בת אפרודיטה הייתה כאין וכאפס לעומת קליפסו.

רחבת האוכל הייתה מלאה וריח ארוכת הבוקר הגיע לנחיריו, הזדמנות מעולה. הוא סימן בידו לקליפסו שתהיה בשקט בחיוך חביב ואז שניהם רצו והתחבאו מאחורי פסל אתנה פרתנוס שעמד על גבעת המחנה. נראה שהרומאים כבר עזבו והתחושה הוסיפה עוד שלווה ונחת. הם המשיכו לרוץ ולהתחבא מאחורי עצים, עד שהגיעו לעמוד מאחורי פסל רחב וצמוד לרחבה. לא נראה שמישהו הבחין בהם. מרחוק, ליאו ראה את חבריו מביתן 9 אוכלים ושותים בצורה עלובה וחסרת חיים. הוא השתוקק להצטרף אליהם מיד ולהכניס כמה בדיחות שיעוררו את המצב רוח, אבל עצר את עצמו.
ליאו כמעט הקיא כשראה את ניקו ואת ג’ייסון יושבים יחד באותו שולחן. מאז מסע החיפושים שלהם, ג’ייסון שינה מאוד את יחסו אל בן האדס. פייפר ישבה עם בנותיה מביתן אפרודיטה, אנבת’ ישבה עם פרסי בשולחן, שניהם נראו מרוצים מאוד יחד, בעיקר פרסי שנראה כל כך שמח, כאילו זכה בלוטו. רק את פרנק והייזל ליאו לא ראה, מובן שהם עזבו יחד עם שאר הרומאים.
מר ד’ ישב בנינוחות ושתה יין לצד כירון שישב בכיסא הגלגלים שלו וצפה באופק בדאגה, אולי הוא פחד שגאיה תחזור שוב ותתקוף את המחנה, אבל ליאו חש שהקנטאור מודאג בגללו. פתאום רגשות האשם תקפו את ליאו על כך שעזב אותם בדאגה, אבל אין לו סיבה לייסורי מצפון, ליאו הקריב את חייו למען הניצחון בגאיה.

כיירון התרומם וסימן בידיו תנועת הרגעה כדי לדבר. כולם השתתקו, “אני רוצה להודיע ולהוכיר תודה למי שלא הספקתי עוד להודות” כיירון נאנח “עליי קודם כל להודות לג’ייסון גרייס על פעולותיו למען הכרת האלים הזוטרים, ואני שמח על החלטתו להישאר עימנו במחנה בינתיים”. הקהל הריע, “ועכשיו, אני רוצה להודות לכל מי שכבר לא איתנו על תרומתו בקרב, אבל בראש הרשימה מופיע הגיבור שלנו, שהקריב את חייו כדי לנצח במלחמה נגד גאיה. ליאו ואלדס!”.
הקהל שאג ומחה כפיים כל כך חזק עד שאוזניו של ליאו פקו. הוא כמעט התגלגל מצחוק על האמירות הללו, אבל עצר בעצמו. “זה בסדר,” ליאו התקדם בצעדים איטיים לכיון המבטים המפותעים שנעצו בו מבט בהפתעה. הוא טחב את ידיו בכיסיו וחייך בעודו תופס את מבטיהם הקפואים של חבריו. “זה לא היה כל כך קשה. מלכת הרפש לא מפחידה את ליאו ואלדס!”

“ליאו!!!” קראה פייפר וכמעט התעלפה מתדהמה. ליאו צעד קדימה מחזיק בידו את קליפסו, “היי מלכת היופי, היי כולם, ליאו המתקן חזר!”. הוא וקליפסו צעדו אל הרחבה, פיותיהם של כל החצויים היו פעורים וזה קצת הלחיץ את ליאו, הוא חשב כמה קליפסו נלחצת אז החליט לעשות היכרות, “תכירו את קליפסו מאוגיגיה. קליפסו, מחנה. מחנה, קליפסו”.

“איך- מה- לא יכול להיות” גמגם פרסי. ליאו ריחם עליו, לפני כמה שנים, פרסי נטש את קליפסו באי וחזר אל אנבת’, עכשיו עליו להתמודד עם זה פנים אל פנים.

ג’ייסון קם, “השתמשת במרפא? איך חזרת לחיים?”.
“פסטוס הדרקון הנאמן הזריק אותו לתוכי”.
כולם הפנו את מבטם אל ניקו, “אמרת שהוא מת” אמרה פייפר, “למה לא אמרת לנו שהוא קם לתחייה?”
“אני- אני- הרגשתי משהו שונה במוות שלו, לא רציתי להכניס לכם תקוות שווא, אני מצטער, לא הייתי בטוח”
ליאו אף פעם לא הבין את הבחור ונראה שאף פעם לא יבין אותו, אבל נכון לעכשיו, ניקו היה בסדר גמור “עזבו אותו” אמר “נמאס לי מהריבים האלה, חוץ מזה, לא באתי בשביל תשומת לב”.
“אבל התגנבת בחשאיות עד לכאן וחיכית לרגע מתאים, בשביל תשומת לב” העיר אחד הילדים שליאו לא זיהה.
“טוב, אני מניח שאתה צודק” ליאו גירד בראשו, “אבל עכשיו אני כבר לא רוצה, כנראה בגלל שהייתי מת, שכחתי שזה לא כל כך כיף”.

פרסי התרומם ולרגע ליאו חשב שהוא עומד לומר משהו נוסף, אבל הוא רק הניח את ידו אל ליבו והתקדם כמה צעדים. ליאו היה מבולבל מעט. פרסי התחיל להיאנק מכאבים. ג’ייסון רץ לעזור לאנבת’ לייצב אותו.
ליאו רצה לומר משהו, אבל גל של אנקות מפרסי קטע אותו. הוא נפל על הברכיים ואנבת’ ייצבה אותו, “פרסי, מה קרה?”.
חצויים נוספים רצו לעברו, ביניהם ליאו וקליפסו. אחרים כנראה עוד לא עיכלו את הופעתו של ליאו.
פרסי נאנק שוב ואז קרס על הרצפה ללא הכרה.
“חשבתם שניצחתם?” הידהד קול מעליהם “אבל עכשיו אני נוקמת, אני נוקמת בבן פוסידון ובבת אתנה שהצליחו להערים עלי”.
לרגע, ליאו חשב שאימא אדמה חוזרת והעובדה שבן פוסידון ובת אתנה הערימו עליה, קצת העליבה אותו. עד שאנבת’ הוסיפה כאילו קראה את מחשבותיו “זאת ליילה, לא גאיה, אני ופרסי פגשנו אותה בטרטרוס!”
פחד שטף את ליאו. דאגה ותסכול. כולם קפאו לרגע ואז ניגשו לעזור לפרסי. חצויים אחרים, ביניהם קלריס, התרוצצו בכל מקום וצעקו צעקות של אי הבנה.
ליאו עזר לבני אפולו לסחוב את פרסי.
הוא ריחם על קליפסו שצריכה להתמודד עם כל זה, וההבטחה לקחת אותה לכל מקום שתרצה…
“כדאי שנפתח באסיפה דחופה” אמר ג’ייסון.
אנבת’ נראתה נורא. היא השקתה את פרסי במים וניגבה את מיצחו שוב ושוב, בזמן שבני אפולו וליאו סחבו את פרסי אל המרפאה.

פרסי ג’קסון- המשך לדם האולימפוס פרק 1
דרוג הסיפור 4.4 | 18 מדרגים

תגובות (6)

שמחה לראות עוד ג’קסונים כמוני, ולא צריך להגיד כמה שמחתי לראות את הכותרת! אבל קודם כל – היכרות כמו שצריך.
אם אתה לא מכיר אותי או אם אתה חדש פה – אני תולעת סיפורים (עם השם המטופש). קרא לי תס. עד שאני אחזור לפרסם משהו לאתר [כנראה בקרוב] בינתיים אני רק אחד המבקרות שקוראים את הביקורות חושבים “אחת שחושבת את עצמה כותבת”. אז לא, אני לא הכותבת הכי טובה בעולם ולכולם יש טעויות. אני פה להעביר את מה שאני רואה ובתור קוראת לכל דבר. אני משתדלת להיות נחמדה בביקורות, אז יאללה?

*טוב, יש לי כמה דברים נקודתיים אבל קודם כל דבר כללי – הסיפור כתוב בצורה מאוד סוחפת ויפה, רואים שאתה מכיר את הדמויות ואת הסיפור טוב, אבל גם בפאנפיק (שהוא סיפור לכל דבר) לא משנה כמה אתה מכיר את הדמויות. חובה העביר מידע ותיאורים על כל דבר אפשרי. ככה הסיפור הוא ברמה יותר גבוהה.
אני מבינה אותך שמבחינתך יש דברים שהם מובנים ואין צורך לכתוב אותם, אבל זה ממש לא חשוב. תמיד צריך לכתוב תיאור על אנשים, מקומות וכו’. [אלא אם כן זה סיפורים שבהם הכוונה שיהיה מסתורין כלשהו, מה שלא נכון בסיפור הזה, אבל גם אז יש תיאורים]

* במשפט: “מה ד’ ישב בנינוחות ושתה יין, לצד כירון, שהיה במצב כיסא גלגלים צפה באופק בדאגה” הוא פשוט כתוב בצורה שגויה.. קצת התברברת פה והמשפט יוצא ארוך בצורה מייגעת ולא נכון מבחינת משפט. אפשר היה לכתוב את המשפט כך – “מר ד’ ישב בנינוחות ושתה יין לצד כירון שישב בכיסא הגלגלים שלו וצפה באופק בדאגה” בקושי שיניתי משהו והמשפט ככה הרבה יותר נכון. שים לב לסימני הפיסוק ותלמד להשתמש בהם נכון.

* “פתאום תקפו אותו קצת רגשות אשם” – בסיפור לא כותבים את זה ככה. בסיפור השפה ודרך ההצגה היא יותר גבוהה, כמו: “רגשות האשם תקפו את ליאו…” וגם אז צריך להסביר למה.

*”אבל הוא זה שהרדים את מלכת הרפש..” אישית השורה עצבנה אותי. לא יודעת אך להסביר,פשוט.. הרגשתי שזה ניסיון להצחיק את הקוראים וזה לא עבד.

* “זה בסדר לא היה כל כך קשה, מלכת הרפש לא מפחידה את ליאו ואלדס!” – דרך הכתיבה פה לא הייתה טובה והיו חסרים המון דברים. חסרים סימני פיסוק, תיאורים קטנים בין לבין ושוב – לא כתוב הכי טוב.
דוגמא קטנה אולי: “זה בסדר,” ליאו התקדם בצעדים איטיים לכיון המבטים המפותעים שנעצו בו מבט בהפתעה. הוא טחב את ידיו בכיסיו וחייך כשתופס את מבטיהם הקפואים של חבריו. “זה לא היה כל כך קשה. מלכת הרפש לא מפחידה את ליאו ואלדס!” [גם לגבי זה, כתבתי את זה ממש מהר, אבל העיקרון ברור?]

*בקטע של פרסי – לדעתי, זה היה צריך להיות יותר דרמטי, אני אוכל להסביר אבל אני חושבת שלפי ההערות האחרות זה ברור.

*בקטע של ליילה – זה הגיע משום והיו חסרים סיני פיסוק. חסרים אנשים שדואגים לפרסי או רגשות של כעס או דאגה או.. הכל.

*בקטע שאחרי ליילה – פשוט שכחו מכל מה שקורה כדי לוודא שאומרים שאנבת’ חכמה. שוכחים מפרסי, מליאו ומהכל ולא נהניתי לקרוא את הקטע הזה.

אני מקווה שלא העלבתי או משהו. בהצלחה בהמשך.

29/06/2015 21:20

    קראתי את התגובה.
    תודה רבה על ההתעניינות, ועל התגובה המפורטת.
    אקח את דבריך לתשומת ליבי ואשנה את הסיפור לפי כך, למרות שישנם דברים מעטים שלא הסכמתי איתם…
    תודה רבה(-:

    30/06/2015 13:38

    קראתי את התגובה.
    תודה רבה על ההתעניינות, ועל התגובה המפורטת.
    אקח את דבריך לתשומת ליבי ואשנה את הסיפור לפי כך, למרות שישנם דברים מעטים שלא הסכמתי איתם…
    תודה רבה(-:
    אגב, הוצאתי המשך.

    30/06/2015 13:40

    היי תס, (אסור לי לפרט על עצמי)
    קראתי את התגובה.
    תודה רבה על ההתעניינות, ועל התגובה המפורטת.
    אקח את דבריך לתשומת ליבי ואשנה את הסיפור לפי כך, למרות שישנם דברים מעטים שלא הסכמתי איתם…
    תודה רבה(-:
    אגב, הוצאתי המשך.

    30/06/2015 13:41

אופס, בטעות העלתי את אותה תגובה כמה פעמים, מצטער

30/06/2015 13:55

תמשיכי ואל תפסיקי

06/09/2017 18:15
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך