SUPERCORP
כל הפרק שקורה במבצר של סופרגירל 5X7, קורה קצת אחרת בסיפור שלי, לינה וקארה מדברות ומגלות אחת על השנייה דברים מפתיעים, הרבה רגשות וחרדה. סופרגירל לא שייך לי כל הזכויות שמורות ל Supergirl CW

שברת את הלב שלי

SUPERCORP 03/11/2020 304 צפיות תגובה אחת
כל הפרק שקורה במבצר של סופרגירל 5X7, קורה קצת אחרת בסיפור שלי, לינה וקארה מדברות ומגלות אחת על השנייה דברים מפתיעים, הרבה רגשות וחרדה. סופרגירל לא שייך לי כל הזכויות שמורות ל Supergirl CW

סופרגירל הרגישה חלשה, בתוך המבצר שלה, איך זה יכול להיות?
המבצר פעל נגדה,  כאילו היא הפולש,  אבל זה לא יכול להיות,  קארה סידרה את  המבצר שלא יפגע בלינה, היא כמעט איבדה אותה עוד פעם בגלל האח הנורא שלה, לקס.
היא פתחה את העיניים, לינה עמדה שם עם עיניים מבוהלות, היא רכנה לעברה,

“רגע אני יעזור  לך”, לינה אמרה.

היא תפסה את ידה ועזרה לה לעמוד היא הובילה אותה ופתאום שמה עליה אזיקים עשויים מקריפטונייט היא תלתה את ידיה למעלה על  מתלה מאולתר.
ואז היא הבינה שהיד של לינה בדבר, מפניה כבר נעלמו סימני הבהלה.
“לינה..מה את עושה..?” היא שאלה מבולבלת ומופתעת.
לינה התרחקה ממנה והביטה בה,  פניה היו קשים ועיניה היו קרות.

סופרגירל  נסתה להשתחרר, אבל היא הייתה חלשה מידי,  היא הסתכלה על לינה ואמרה-
“אל תעשי את זה לינה”

“לא לעשות מה?” לינה ענתה לה,
“לא לפגוע בך כמו שאת פגעת בי?”
הייתה שתיקה ולינה הסתכלה בעניים הכחולות של סופרגירל בזעם עצור.
“לינה…” קארה רצתה להסביר אבל לינה קטעה אותה.

“את ידעת!  את ידעת שקשה לי לבטוח באנשים ואת המשכת לעשות ממני צחוק!”
קארה הניע את ראשה מצד לצד דמעות החלו לבצבץ בעיניה.
לינה הייתה חייבת לפרוק את מה שעל ליבה ולהסביר לקארה כמה היא פגעה בה.

“הגעתי לנשיונאל סיטי בכוונה כדי להתחיל דף חדש, לא רציתי להכיר חברים חדשים בכלל!
ואז את הגעת עם החום והיושרה שלך, גאד!  לא יכולתי לעמוד בפנייך…..
סיפרתי לך את הפחדים שלי, נפתחתי בפנייך כמו שאף פעם לא עשיתי עם אף אחד אחר..
סיפרתי לך את הדבר שהוא עקב אכילס שלי,  סיפרתי לך שאני לא יכולה לסבול יותר בגידה…ומה את הלכת ועשית לי?
הא? קארה‐ סופרגירל, מה שלא תיהי!” היא אמרה בעצבים.
“את בגדת בי!!
את  פשוט החלטת לקחת סכין ולתקוע לי אותה בלב ואז גם לסובב אותה!!
לא אכפת לך ממני”.

“לא! לינה זה לא נכון! את היחידה שאכפת לי ממנה!”

“אז את הוכחת לי אחרת קארה, הוכחת לי שאת, אפילו שאת חייזר, את כמו בני האדם: בוגדניים, שקרנים, רמאים!!” היא צעקה ודמעות של זעם היו בעיניים הירוקות שלה.

“זאת לא הייתה הכוונה שלי לינה, לא התכוונתי לפגוע בך…” קארה אמרה חסרת אונים, דמעות זלגו על לחייה.

“תחסכי ממני את הדמעות תנין שלך, עכשיו הגיע תורי לפגוע בך,  כמו שאת פגעת בי.”

“לינה,  את לא כזאת, אל תתני לטעות שלי לשנות אותך, בבקשה”

“את לא מבינה שאת לא שינית אותי,  אני תמיד הייתי ותמיד אהיה לותר, לותר עוקצים כשפוגעים בהם.”
היא שלפה סכין עשוייה מקריפטונייט,

“את הולכת להרוג אותי?”

“לא סופרגירל,  אמרתי לך, אני רק רוצה לגרום לך כאב כמו שאני סבלתי.”
היא התקרבה אליה עם הסכין,

“לינה, בבקשה אל תעשי את זה…”

“נמאס לי לשמוע אותך!”
ובהבזק היא הצליפה בפניה של קארה, 
קארה צעקה מכאב ראשה מורכן, לינה הרימה את ראשה עם היד מהסנטר ונראה בבירור חתך על הלחי של קארה, היא עזבה אותה.
קארה הרימה את ראשה והביטה בלינה,
“לינה,  אני מצטערת, אני כל כך מצטערת שפגעתי בך ככה, אני לא רציתי שזה יהיה ככה,  את חייבת להאמין לי.”

“אני לא מאמינה לשום דבר שיוצא מהפה שלך יותר!
כל מי שקראתי לו חבר בגללך, פשוט היה שקר,  כולכם שיקרתם לי בפנים במשך שנים!!
אני בספק אם אי פעם היית חברה אמיתית שלי…”

“לא לינה את יודעת שזה לא נכון, את יודעת שזה לא היה ככה” היא נסתה להשתחרר להתקרב אל לינה.

“קארה, תפסיקי לשקר,  או שתמשיכי, כי זה לא משנה, כל מה שאת אומרת לא משנה את העובדה שאת בגדת בי ושברת את הלב שלי…”
דמעות זלגו משתי הנשים,  לינה עם דמעות של זעם ונקמה וקארה עם דמעות של עצב וחוסר אונים מהמצב.

היא התקרבה אליה שוב עם הסכין
“לא..לינה… חכי..”
עוד הצלפה הפעם מהצד השני
קארה שוב פעם זעקה מכאב, עכשיו על שתי הלחיים שלה יש חתכים.

“לינה לא! תקשיבי לי, זה לא מי שאת! את לא רוצה לפגוע בי ככה בבקשה…
אני מבינה את הזעם שלך אני מבינה את התסכול שלך אבל  עשיתי את זה כדי להגן עלייך! את יודעת שאם יידעו מי את בשבילי את תיהי מטרה לאויבים שלי,  אני לא יכולה שתפגעי בגללי”

“את יודעת שאני גם ככה מטרה,  שכחת שאני לותר? ” היא אמרה בלגלוג.

“לינה, אני לא יודעת מה עוד להגיד לך שתאמיני לי…אני לא רוצה לאבד אותך, כל כך אכפת לי מימך, מהחברות שלנו”

לינה הרימה גבה “חברות?  ככה את רואה את זה?  רק חברות?”

“א‐אני לא מבינה”

“קארה, אני ראיתי אותך הרבה יותר מרק “חברה”, לעזאזל! אני הרגתי את אח שלי בגלל החברות הזאת- החברות שלנו!!!” היא צעקה .

“את עשית מה?! אבל זה לא יכול להיות,  אני הרגתי אותו… לא את.. אני ראיתי נופל…”

“ראית אותו נופל, אבל ראית אותו נוחת?”

“אני… מה..? אז איפה הוא היה…?

“הוא לבש שעון ששידר אותו לטירה שלנו שהיינו ילדים,  מתוך הכירות טובה שלי איתו ידעתי שהוא יתחבא שם אז חיכיתי לו עם האקדח”
“לא…” קארה פלטה בלחש,
לינה המשיכה ללא רחם,
“ואז כשראיתי אותו, אני ידעתי שהחברים שלי וכל מי שנמצא בעולם הזה לא בטוח כל עוד לקס חי, אז יריתי בו, יריתי בו כדי שלא יפגע יותר בסופרגירל או בי או בכל אחד אחר …”

“לינה, אני כל כך מצטערת שעברת את זה,  למה לא אמרת לי? למה לא באת אליי ישר אחרי זה?”

“כי אז אח שלי סיפר לי מי את באמת…”

“מה?! לקס סיפר לך?! אז את ידעת? כל הזמן הזה את העמדת פנים שאת חברה שלי…? למה?”

“כי רציתי שתחווי את אותו כאב שאני חוויתי, ואת זה השגתי,  עכשיו אני רוצה שתחווי גם כאב גופני,  בשם החברות שלנו, שחשבתי שהיא יותר, אבל מסתבר שרק אני הרגשתי ככה…”

“לינה..מה את מנסה להגיד לי….?”

גאד  קארה!  קניתי את קטקו בגללך!  המשרד שלך היה מלא בפרחים! אני…”
היא הפסיקה לרגע ואז ירתה את זה החוצה,
“אני אוהבת-אהבתי אותך לעזאזל!”

“את…את אוהבת אותי? את אוהבת אותי יותר מחברות רגילה? אותי? אז למה לא אמרת לי כלום?  לינה אני….” קולה נחלש

“מסבר ששתינו לא מבינות את הרמזים אחת של השנייה,” לינה אמרה בציניות, “אני לא הבנתי שעושים ממני צחוק במשך שנים ואת לא הבנת שאני מאוהבת בך.”

“לינה , תשחררי אותי ונדבר בצורה נורמלית,  בבקשה תפסיקי את זה”

“לא! את צריכה לסבול כמו שאני סבלתי, עוד לא סיימתי איתך!”

“מה את הולכת לעשות…?” 

“את זה”-
היא הניפה את הסכין ודקרה את קארה בבטן.
היא הסתכלה הישר בעיניים הכחולות של קארה היא ראתה אותה נאנקת מכאב.
קארה התנשפה בקושי,  עיניה לא מבטלות את קשר העין עם לינה.
דם יצא מהפה של קארה,

“לינה,  אני…אני אוהבת אותך…ל-לינה…”
היא הצליחה להגיד לפני שאיבדה את ההכרה.

“סיום  סימולציה” אמרה לינה.

שברת את הלב שלי
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

זה בהחלט היה שובר לב לקרוא את זה

02/10/2021 23:30
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך