בית המלון – פרק 2

05/04/2018 215 צפיות אין תגובות

“אאאאאאהההההההה!!!!”.

הבנות נבהלו מהופעתו הפתאומית של האיש.


“מצטער, לא התכוונתי להפחיד אותכן גבירותיי.”הוא אמר באותו  קול מפחיד ומצמרר .

האיש שעמד מולם היה איש מבוגר (40-45) ,שיערו היה לבן ופניו היו מלאות קמטים .הוא היה לבוש בחליפה לבנה שהייתה נראית ממש נקייה וחדשה , לעומת המקום שאליו נכנסו .

” מי…מי אתה ?”שאלה דיאנה בקול רועד .

” אני מנהל המקום הזה .” הוא ענה באדישות .

“אה, אנחנו ממש מצטערות שנכנסנו ככה בלי רשות למקום שלך ,ו…צרחנו.”התחילה לורן לומר ” אנחנו היינו צריכות להיכנס בגלל…”

” יש מישהו שמבין במכוניות ויכול לעזור לכן, אבל כרגע הוא לא נמצא באזור , הוא צריך לחזור רק מחר בבוקר.” המנהל ענה להן לפניי שלורן עוד הספיקה להשלים את משפטה .

” טוב, תודה בכול זאת על העזרה .” אמרה לורן .הן התחילו ללכת לכיוון הדלת ,אבל אז אוור  עצרה אותן.”רגע, איך ידעת שבגלל זה באנו ?אנחנו לא אמרנו לך כלום.” אוור חשדה בו,משהו באיש הזה היה לה מוזר .

” גבירותיי,אני חושש שלא תוכלו לעזוב את בית הלון כרגע .”הוא אמר להן, מתעלם מהשאלה של אוור .

“מה ? למה לא ?” שאלה קיילי 

“המקום מאוד מסוכן בשעת השקיעה ,עדיף לכן לא להסתובב בחוץ.”הוא ענה באדישות.

“רגע,רגע, מה זאת אומרת ‘מסוכן’?”שאלה דיאנה . אך גם מהשאלה שלה המנהל התעלם , וזה גרם לבנות לחשוש.

“בית המלון הזה הפסיק להיות פנים כבר לפניי כמה שנים .אין פה אף אחד אז אני מציע שתישנו באחד החדרים הלילה ,ומחר בבוקר תמשיכו בדרך שלכן .”הבנות הסתכלו אחת על השנייה מתלבטות מה לעשות ,מצד אחד אם מה שהאיש הזה אומר נכון ,אז לא כדי שהן יסתובבו בחוץ עכשיו .ואם הן יסרבו אז הן יתקעו בחושך במקום הזה בלי מקום להישאר בו .אבל מצד שני…משהו במקום הזה …היה לא נכון ,משהו בו הרגיש מוזר .

“תודה  אבל לא….”  התחילה אוור לומר אבל אז דיאנה קטעה אותה.”אוור, אין לנו מקום אחר עכשיו ללכת אליו זה המקום היחיד שמצאנו בכלל.”אבל אוור לא השתכנעה,” אני ממש לא מתכוונת להישאר פה .המקום הזה מפחיד.” 

“גברתי , את לא חושבת שזה יהיה יותר מוגן להישאר בחדר נעול , מאשר להסתובב בחוץ בחושך ?” המנהל התערב וניסה לשכנע אותה. אוור הבינה את הבעיה אך היא עדיין חשדה במקום הזה . ובמיוחד במנהל .”אוור,”אמרה קיילי ,”הוא צודק ,אז בואי נשאר פה רק ללילה ומחר בבוקר נמשיך לטיול שלנו ,סבבה”כולן הסתכלו על אוור מחכות לתשובה ,”טוב,טוב נשאר ,אבל אם יקרה משהו אתן אשמות .”אמרה אוור באי רצון .

“יופי , אז אנחנו נשאר פה הלילה.”אמרה לורן למנהל המלון .

“יופי.” המנהל הסתכל עליהן וחייך .אבל משהו בחיוך שלו היה מצמרר ומלחיץ ובכלל לא נחמד .”אני אקח אותכן לחדרכן גבירותיי .”הוא אמר והתחיל ללכת . הבנות הלכו אחריו בשקט ,מסתכלות על המבנה הישן ועל כול התמונות שהיו תלויות על הקיר .כשהם הגיעו לסוף המסדרון המנהל התחיל לעלות במדרגות לקומה השנייה .”אמ…סליחה ,אתה אמרת שהמלון הזה לא פעיל כבבר כמה שנים ושאין פה אף אחד בנתיים ,”התחילה דיאנה לומר “אז למה החדר שלנו הוא בקומה השנייה ולא בראשונה ?” הן הסתכלו על המנהל מחכות לתשובה , אך הוא רק שתק ולא אמר כלום .”סליחה?” ניסתה דיאנה שוב.”הנה החדר שלכן גבירותיי .” הוא אמר כשהם הגיעו לסוף המסדרון ופתח להן את הדלת ,מתעלם לגמריי מדיאנה .

הבנות נכנסו לתוך החדר בחשש , מסתכלות על החדר הישן והמלוכלך.

קיילי הסתובבה להודות למנהל “תו….”אבל היא לא ראתה אותו .

המנהל כבר לא היה שם .

היא הסתכלה כדי לבדוק אם הוא במסדרון, אבל המסדרון היה ריק ושקט .היא נכנסה לחדר וסגרה את הדלת אחריה .”מה זה החדר הזה ?” שאלה דיאנה והסתכלה בגועל על החדר והאבק .”תפסיקי להתלונן ,תגידי תודה שיש לנו בטוח לישון בו במקום להישאר תקועות בחוץ בחושך”אמרה קיילי.”ממש בטוח” אמרה אוור בציניות .”טוב המקום הזה לא הכי בטוח אבל זה מה שיש ” אמרה לורן מנסה לשכנע את אוור ואת דיאנה .”טוב בואו פשוט נישן ונעבור את הלילה הזה כבר.”אמרה אוור וניגשה לאחת המיטות .השאר ניגשו אל המיטות וניסו לישון ,אך הן לא הצליחו לעצום עין.

“רגע,”אמרה קיילי פתאום “שיט ,אנחנו היינו צריכות להודיע לאנשים שאחראיים לטיול שאחנו נגיע מחר , כדי שאף אחד לא יתפוס את המקום שלנו.”

“אז תתקשרי עכשיו,קחי.”אמרה אוור ונתנה לה את הטלפון שלה .קיילי הקלידה את המספר וחייגה .”אין קליטה .”אמרה קיילי מאוכזבת והחזירה לאוור את הטלפון .”רגע , אני חושבת שראיתי טלפון על השולחן  בקומה הראשונה .”נזכרה דיאנה .”אז בואו נרד ונבקש להשתמש בטלפון ” הציעה לורן . והיא כבר ציפתה לזה שאוור תתנגד “ואוור עדיף שתרדי איתנו אם את לא רוצה להישאר פה לבד .” לאחר שהן הצליחו לשכנע את אוור , הן קמו מהמיטות ופתחו את הדלת לאט לאט .הסדרון היה שקט וריק . הן יצאו מהחדר והתחילו לצעוד בשש בתוך המסדרון.

פתאום קולות התחילו להישמע,

קולות של אנשים שמדברים וצוחקים , הקולות הידהדו בכול המסדרון .הבנות הסתכלו אחת על השנייה בפחד , הן נצמדו אחת לשנייה והסתכלו מסביב ,מנסות לראות מאיפה הקולות באים.אבל אז הן נזכרו במשהו , 

המנהל אמר שאף אחד לא נמצא פה כבר כמה שנים .

הקולות התחילו להתחזק יותר ויותר והבנות בקושי יכלו לשמוע את עצמן .

” מה זה !?” צעקה לורן מנסה להתגבר על הקולות .

פתאום התחילה לנשוב רוח חזקה וקרה כקרח .הדלתות והחלונות נפתחו ונטרקו בחוזקה .הבנות צרחו וניסו לחזור בחזרה לחדרן , אך הרוח מנעה זאת מהן , היא החזירה אותן אחורה ולא נתנה להן לחזור חזרה לחדרן. קול האנשים המדברים התחלף בקולות צחוק , כאילו האנשים לעגו להן וצחקו עליהן .”מה קורה פה?!?!?” צרחה אוור .לאחר כמה שניות….

הכול נפסק .

השקט חזר ,

אותו שקט מצמרר .

הן עמדו כמה שניות בשקט, קפואות במקומן ,לא מסוגלות לזוז או לנשום .

לאחר שתי שניות של הלם , הן הסתובבו לרוץ בחזרה לחדרן .אבל כשהסתובבו הן נתקלו במנהל.”גבירותיי….”הוא התחיל לומר אבל הן התעלמו ממנו והמשיכו לרוץ .

אוור פתחה את דלת החדר ולאחר שכולן נכנסו היא טרקה את הדלת ונשענה עליה מתנשפת. כולם עמדו בחדר מתנשפות ומפוחדות ,הם עדיין לא הבינו מה קרה פה לפניי כמה שניות , ואיך עכשיו הכול שקט, כאילו כלום לא קרה .”מנעול , יש פה מנעול , תנעלי את הדלת .”אמרה דיאנה מתנשפת .” אנחנו חייבות לצאת מפה.” אמרה אוור לאחר שנעלה את הדלת .” איך בדיוק ? ראית מה קרה כשיצאנו מהחדר .” אמרה לורן . ” אז מה אנחנו אמורות לעשות לשבת פה ולחכות לבוקר כאילו כלום לא קרה ?!” שאלה אוור עצבנית .” אין לנו אפשרות אחרת !אנחנו לא יכולות לצאת וגם אם נצא אין לנו לאן ללכת!” צעקה לורן .”תפסיקו כבר לריב ! זה לא הזמן לזה עכשיו . אנחנו תקועות פה עד לבוקר.” התחילה קיילי לומר ” אנחנו ננעלנו את הדל והחלונות סגורים , אחנו נשאר ביחד ושום דבר רע לא יקרה לנו.” אוור הביטה בקיילי, אוור וקיילי היו חברות כבר מאז שהן היו בגן , אוור בטחה בקיילי יותר מכול אחד אחר . אז היאהאמינה לה  גם הפעם , היא האמינה שהכול יהיה בסדר .” טוב” אמרה וניגשה לשבת על המיטה .

הבנות ישבו כול אחת במיטתה ודיברו . בהתחלה הן דיברו על מה שקרה , ואחר כך התחילו לרכל ולצחוק , וזה גרם להן להרגיש יותר בטוחות . הן החליטו לנסות לא לישון , לא רק בגלל שהן נהנו אלה גם בגלל שהן חששו . אבל לאחר שלוש שעות העייפות גברה עליהן , והן נרדמו .

למחרת בבוקר ,דיאנה התעוררה ראשונה .

לקח לה זמן להבין איפה היא נמצאת . לאחר שהיא נזכרה בכול הדברים שקרו אתמול , היא קפצה מהמיטה ושמחה על זה שהצליחה לעבור את הלילה הזה בשלום . היא זרקה את הכרית על לורן כדי להעיר אותה, לורן התעוררה ולאחר מכן קיילי . ” רואות, הצלחנו לעבור את הלילה הזה בשלום .” אמרה לורן חצי ערה .” נכון ,אבל עכשיו בואו נקום ונלך לפה כדי שנצליח להמשיך לחיות בשלום ” אמרה דיאנה . הן התחילו לקום מהמיטות , אבל אז קיילי עצרה אותן .

“רגע,” 

“מה?” שאלו שתיהן והסתכלו עליה.

” איפה אוור?”

בית המלון – פרק 2
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך