דנה של חצות 3

Saya 19/10/2017 651 צפיות אין תגובות

ככל שהתקדמנו בנסיעה , עלה יותר ויותר הלחץ.
ארוחת ערב עם ההורים שלה בפאקינג 12 בלילה ! התחושה הזו סירבה לעזוב אותי. דנה עדיין לא אמרה מילה במהלך הנסיעה וזה עוד יותר הפחיד אותי . הסתכלתי עלייה מידי פעם והיא הייתה מאוד מרוכזת בנסיעה. אחת לכמה דקות היא הסתובבה וחייכה אליי , החיוך הזה , פשוט בישר לי רעות.
כעבור 15 דק’ נסיעה הגענו .יצאתי מהר כדי להתמתח ןלהתנער מהתחושה הנוראית שליוותה אותי כל הדרך. דנה יצאה שניה אחריי עדיין מחייכת.” מתרגש ?” שאלה , מלמלתי משהו מהר רק כדי שתפסיק להביט בי. היא שילבה את ידה בידי והתקדמנו לכיון הבית שלה. בצידו האחר של הרחוב עמדה אישה והמתינה שהכלב שלה יסיים את צרכיו. דנה נופפה לה לשלום אבל האישה סובבה מהר את פנייה זרזה את הכלב ,ונעלמה כאילו לא הייתה. מוזר .. חשבתי לעצמי. דנה קלטה את ההבעה על פניי ואמרה “ככל שאתה מבוגר יותר אתה פרנואיד יותר” וצחקקה בשקט , צחקתי איתה.
בשלב הזה הייתי צריך לעצור הכול, לקחת את הרגליים שלי ולהסתלק משם. אבל משהו בבחורה הזו ואני לא יכול להסביר , לא יכולתי או רציתי להתנתק ממנה . נכנסו לבית והיא צעקה בהתלהבות ” אבא אימא , הוא פה” לא עברו יותר מכמה שניות והם כבר היו מולנו. אבא שלה הושיט לי יד באופן רשמי “נעים מאוד להכיר אותך” לחצתי לו את היד והשבתי באותו המשפט. אימא שלה חיבקה אותי ” אני כלכך שמחה שאתה איתנו כאן הלילה ” הרגשתי נבוך ועניתי שגם אני. דנה אחזה בידי והובילה אותי לשולחן הערוך, והתיישבתי היכן שהיא סימנה לי. היא אמרה שהיא תכף חוזרת ונעלמה. קמתי קצת והסתובבתי בבית , משהו תפס את עיני כמעט מיד, סדרת תמונות . התקרבתי וראיתי שזו סדרת תמונות מאז שדנה נולדה עד היום. אבל יש משהו מוזר בתמונות האלה . עד גיל 9 של דנה הם נראים מאוד שמחים ומשפחתיים וצבעוניים , אבל בשאר השנים התמונות עגומות ועצובות , הם עומדים במרחק אחד מהשני, ודנה מביטה לכיון המצלמה במבט שאני לא יכול להסביר . אבל מיד הרגשתי צמרמורת והחלטתי להמשיך לתייר במקום אחר. תוך כדי שאני בוחן את שאר תכולת הבית , חזר והדהד לי בראש המשפט שאימא שלה אמרה ” שמחה שאתה איתנו כאן הלילה ” .. מה יש הלילה ?? ולמה הם כלכך מתרגשים לגבי זה ? משהו מוזר הול… ” רוצה לשתות משהו ? ” קטע אביה את מחשבותיי ואני תהיתי מאיפה הוא צץ . ” לא , לא תודה ” סירבתי בנימוס וניסתי לפתוח שיחה קלילה “עוד לא יצא לי לאכול ארוחת ערב ב12 וחצי בלילה ” וניסתי לצחקק טיפה. אביה הביט בי בלי למצמצץ כמה שניות וענה ” מה אני יכול להגיד לך , אנחנו לא משפחה רגילה ” וחייך אליי , אותו החיוך המלחיץ של דנה. בלעתי רוק , וניסתי למצוא תגובה מתאימה למשפט הזה. הוא לא המתין יותר מידי וירה לכיווני
” אז תאמר לי , מה אתה חושב על הבת שלי ?\” חוסר הנוחות רק התגבר והרגשתי שאני מזיע ,וקיוותי שהוא לא שם לב ” היא בחורה מדהימה, וזכיתי להכיר אותה מקרוב ” ניסחתי תשובה שידעתי שתמצא חן בעיניו אבל הוא המשיך להביט בי, ואז פרץ בצחוק , צחוק מתפרץ ומוגזם. קם על רגלי שם יד על כתפיי ואמר ” אתם פשוט לא לומדים הא ” ונעלם גם הוא למטבח. פאאק ! מה זה היה לכל הרוחות ??
” הארוחה מוכנה ” יצאה דנה מהמטבח והכריזה. אחריה יצאו הוריה כשכל אחד מחזיק סיר או צלחת. כמה דקות והשולחן היה ערוך מסודר וכולנו התיישבנו. דנה מזגה לכולם אוכל והתיישבה לצידי. דממה מוחלטת , אף אחד לא דיבר. הרעש היחיד שהושמע הוא התנגשות הסכו”ם בצלחת . משהו בדממה הזו הטריד אותי. קמתי על רגליי . דנה ישר הסתובבה אליי במבט מוזר ” לאן בדיוק אתה הולך ?” שאלה בתקיפות” לשירותים , אני תכף חוז…” מישהו דפק על השולחן בחוזקה , אבא שלה ” אף אחד לא קם מהשולחן לשום מקום ” צעק והפרצוף שלו האדים . התיישבתי במהירות ” תאכל מותק , תאכל טוב ” ושוב היא מחייכת אליי , אבל היא לא נראית שמחה בכלל !
פחד נוראי טיפס לי בגרון. והמשפחה הזו נראית לי יותר ויותר מוזרה ומסוכנת . אני חייב לצאת מפה , אני פשוט חייב !

דנה של חצות 3
דרוג הסיפור 4.3 | 6 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך