שקט בחג ההודיה

מאקס כותב 26/11/2017 513 צפיות אין תגובות

הוא צעד בשקט.
לאט לאט. צעד אחר צעד.
הוא כעת עמד מול שער קטן,מרוסס בצבע זהב.
מעבר לשער היה שביל שהוביל לבית קרקע קטן.
ובתוך הבית,אור. קולות שמחה.
הוא הזיז את אחת הדלתות,מבלי להשמיע צליל.
הוא המשיך לצעוד בכיוון השביל.
היה חושך בחוץ. מנורות הרחוב לא עבדו,והירח הופיע מעט,שלח אור חלש מאוד.
הסוואה מושלמת.
בגדיו שחורים כלילה,עם ברדס לראשו. מסיכת סקי שנצבעה בשחור.
הוא התנשף בכבדות,ועמד במרחק כמה מטרים מהבית.
“אמא! אמא!” הוא שמע את קולותיו של הילד הקטן מבפנים.
הוא הכיר אותו. הוא הכיר את כולם למעשה.
הוא סטה ממסלולו,והחל להקיף את הבית. הוא נזהר שלא לדרוך על עלים יבשים.
הוא היה המומחה בלא להשמיע קול.
הוא הגיע אל הדלת האחורית. הדלת חומה,ידית מסתובבת צהובה.
הוא חיכה מעט לוודא שאין שום קול מבפנים.
מתחת למסיכה הוא חייך. חיוך רחב. חיוך שקט.
הוא פתח את הדלת באיטיות ונכנס פנימה,סוגר אחריו את הדלת.
הוא שמע כעת בבירור את קולות השמחה.
קולות חג ההודיה.
האב ישב בראש השולחן,כהרגלו לא ניסה אפילו לעזור,אלא רק התגאה במסע הציד שלו.
הבת הקטנה עשתה את יכולתה לעזור לאמא.
הבן רץ בכל הבית מלא ברוח שמחה.
האם התרכזה בלארגן את השולחן במריצות.
הסבא הזקן ישב מול הטלויזיה.
הוא הכיר את כולם. הוא עקב אחרי כולם.
הוא שלף סכין ציידים מתחת לברדס והתהלך בבית.
הוא נכנס בשקט מן המסדרון אל המטבח,כשידע שהאם לא תהיה שם,אלא תהיה עסוקה בלהניח את הסכו”ם.
כשעשתה את צעדה הראשון במטבח,ונעלמה מן המסדרון,הוא הרים את סכינו,ובמהירות רבה מאוד ההנחיט אותה על גרונה של האם. יבבה לא נשמעה אפילו.
דם עף בכל במטבח,וכיסה את הרדסו השחור.
“אמא! אמא אמא!” הילד קרא ורץ בשמחה למטבח.
הוא הגיע אל המטבח,ונפל לאחר שסכין נתקעה בראשו בזריזות. הסכין יצא מן חלקו העליון של פיו.
כעת הוא שלף סכין שלישית.
הילדה הקטנה אירגנה בזהירות את הסכו”ם כפי שאימה הנחתה לה,בזמן שהאב מספר לה על הציד שלו. הסבא לא זז מן הכורסא.
האדם נכנס אל הסלון,והביט בקישוטים.
האב לא הביט לכיוונו,שכן היה עסוק בעצמו.
הוא התחיל לצעוד אל השולחן. הוא ידע שהרצפה לא חרקה. הוא הגיע אל השולחן וצעד לאט אל האב.
הילדה שהסתובבה והבחינה בו,צרחה.
האבא קפץ ממקומו,ורק כעת הבחין באיש שעמד מולו.
הוא הביט אל תוך עיניו של האב. פחד. הוא אהב את זה. זה ריגש אותו.
הוא חייך חיוך רחב. חיוך שקט.
הוא החדיר את סכינו בבטן האב,והעלה אותה במהירות רבה למעלה,ויצר חתך רחב על גופו.
הילדה פלטה צרחה מקפיאת דם.
היא הייתה מכוסה בנוזל אדום. הדם של אביה. היא רצה,אך האדם תפס אותה בשערה הארוך.
כך הוא תכנן לרצוח אותה מההתחלה.
הוא משך אותה אליו,והסכין מלאת הדם שהוא החזיק,ננעצה בפיה עמוק בגרונה.
הילדה נפלה.
הוא התקדם אל הסבא ועמד מאחוריו.
הסבא היה חירש. הוא הביט בכתוביות בלבד.
הוא שלף סכין רביעית.
החלון של בית המשפחה הראה את האור שמבפנים,ואיפה שפעם הייתה שמחת חיים רבה.
בתוך רגע,דם עף ונמרח לכל רוחב החלון.

ניידות משטרה רבות חנו ברחוב שמול הבית של המשפחה שנרצחה. זה היה בוקר.
אחד השוטרים שם לב לצורות שונות על הרצפה,מרוחות בדם. הוא עקב אחר השביל של הצורות.
במחצית הדרך,הבין שאלה אותיות. כתובות בדם המשפחה. הוא חזר להתחלה,לקח פתק ורשם עליהם את האותיות.
הוא התחיל בשער הכניסה,התקדם עד לכמה מטרים לפני הבית. הוא פנה ימינה,והקיף את הבית. הוא נכנס דרך הדלת האחורית,אל המסדרון,אל המטבח,ומשם שוב אל המסדרון.
אל הסלון,ישר לכיוון השולחן,ומשם אל הכורסא.
כשהשביל נגמר,הוא חיבר את האותיות למילים.
הוא פער את פיו,נתן את הדף לשוטר אחר ויצא מן הבית בזעזוע והרגשת גועל.
השוטרים הביטו בדף. אחד מהם לא יכל להביט בו יותר,הסתובב והרגיש סחרחורת.
אחד מהם קרא בקול מה היה רשום בדף.
Happy Thanksgiving.

שקט בחג ההודיה
דרוג הסיפור 3.5 | 4 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך