ג’וק בראש\שחר בינב ©

שחר בינב © 12/03/2019 209 צפיות אין תגובות

יש לה עיניים מדהימות , כאלה שאי אפשר לתאר במילים , צלולות כחולות בוהקות , העיניים הכי יפות בעולם .
יש לה אופי ביישן יחד עם זאת מאוד עדין . אני רוצה לגשת אלייה אבל אני מפחד . מפחד שאגמגם או אבלא מילים.
איך ניגשים מה עושים ? אלוהים שיעזור לי . אני רוצה להיות איתה אבל לא יכול !
משהו אומר לי שזה לא זה שיש משהו נסתר בבחורה הזאת שלא יוצא חן בעיניי .
אבל אני לא מאמין בשטויות האלה שיש לי בראש . להפך ! אני אקח את עצמי בידיים ! וייגש אלייה .
יכול להיות שילדה כמוהה יש פעם בחיים ואני אפספס אותה . היא כל כך יפה…

אז קח ניגשתי אלייה : “איך קוראים לך ?” שאלתי אותה . והיא ענתה לי בקול עדין : “קוראים לי צופיה ” .
נפלתי מהשם שלה , הוא כל כך יפה . אבל עדיין משהו אמר לי שלא כדאי לי ללכת אחריה או לחזר אחריה.

מסתבר שהיו כמה אנשים מהכפר שכבר ניגשו אליה וחיו יחד איתה ואחד מהם נמוך עם שיער ארוך ושופע ניגש אליי ואמר לי :
“אל תחשוב על זה אפילו , יש לה שד תקוע בראש ” , “מה זאת אומרת ?” שאלתי אותו . “כשמגיעה שעת הלילה , היא הופכת לאלימה , היא מרביצה לכל דבר שלא נראה לה תקין , היא מסוכנת ” . המשכתי כאילו לא שמעתי את זה כי פשוט סירבתי להאמין שמה שהוא אומר לי הוא נכון .
לאחר כמה ימים נפגשנו שוב ושאלתי אותה אם היא רוצה להיפגש לשבת על כוס קפה , והיא ענתה לי בחיוב עם הקול החמוד שלה .
נהיינו ביחד , כל כך נהניתי , הרגשתי שזה כל כך נכון . וגם היא הרגישה כך , והיא גם הראתה לי את זה כאילו אנחנו שנים ביחד ונשואים.

יום בהיר אחד היא נעלמה ממני . פשוט הלכה כאילו לא הייתה . לא הבנתי למה , היו לי יותר מדי שאלות לשאול . אך שום תשובה לא קיבלתי.
הרגשתי כל כך אבוד , מבולבל ועצוב . איך יכול להיות שהיא פשוט הלכה בלי להגיד שלום ?

לאחר כמה חודשים קיבלתי מכתב . נחשו ממי ?
היה רשום בו שהיא הלכה לנצח … ולא תחזור יותר . מכיוון שהיא בעצמה רשמה שיש לה “ג’וק בראש” ושהיא מסוכנת כמו שאחד האנשים בכפר אמר .
סירבתי להאמין והלכתי בעקבותיה . חיפשתי וחיפשתי אך לא מצאתי .
” זה לא ייתכן ” אמרתי לעצמי כי גיליתי משהו הרבה יותר גדול מסתם מכתב .
אמש היה רצח של אישה אצלנו בכפר , תוך שניות כל הכפר נסגר לכל כניסה ויציאה , כששאלתי את אחד השוטרים מי ביצע את הרצח הוא ענה לי : “אתה מכיר מישהי בשם צופיה במקרה ?” הורדתי את הראש ולא האמנתי למה שאני שומע ! צופיה שלי מואשמת ברצח של אישה ?

חיפשתי אותה בלי סוף . רציתי לדעת את האמת איך זה יכול לקרות ומה זאת אומרת ה”ג’וק בראש” הזה . לא מצאתי כלום לבד , מצד אחד לא רציתי לערב את המשטרה כי זה יכול לסבך אותה אבל מצד שני אני לא יודע את האמת , הייתי כל כך מבולבל , לא ידעתי למי לפנות עד שהחלטתי להיעזר באיש מקצוע שאמין מספיק כדיי לא להוציא את זה לשאר האנשים בכפר . ג’ק הבלש הפרטי שלנו . התחיל בחיפושים יחד איתי תוך כדיי ראיות בזירת הרצח בכפר . ניסה לחפש אולי יש משהו שהשוטרים פספסו ושאנחנו יכולים למצוא. אבל כלום ושום דבר לא עזרו לפענח את הדבר הנוראי הזה.

לילה אחד היא ניגשה אליי בחלום . והסבירה לי שהיא ברחה בגלל שהיא לא יכלה לראות אותי נרצח על ידה . נבהלתי ואפילו בחלום עצמו לא העזתי לשאול למה היא עושה את כל זה . פחדתי נורא , לא ישנתי כל הלילה אחרי שקמתי מהחלום הזה . הלב שלי הגיע לדופק לא הגיוני . הרגשתי שאני צריך טיפול נמרץ , “מאיפה נפלת אליי ” שאלתי את עצמי בלי סוף.

הסברתי מה חלמתי לג’ק הבלש . הוא אמר לי שאנחנו צריכים להמשיך את החיפוש והמליץ ללכת על שיטת “העקיבות האחרונות” וקח יצאנו אל היער . היה קצת מפחיד , הצטיידנו
בשני אקדחים , רובה ציד וערכת עזרה ראשונה למקרה ונזדקק לכך . שמענו רעשים מפחידים כמו של חיה שמקבלת התקף כלבת וצועקת בו זמנית . פתאום אנחנו רואים אותה ! את צופיה שנעלמה בלי להגיד שלום , כולה מלוכלכת ולא נראית פתאום חמודה ועם קול עדין . ישר ג’ק תפס את הרובה וכיוון לעברה בזמן שאני מרגיש את הדופק שלי בגרון . אני צועק “דיייייי , זו לא את צופיה שהכרתי את מפלצת למה רצחת את האישה הזאת מה יש לך ? ” ג’ק אמר לי להפסיק זה חסר תועלת וטען שראה דבר כזה בעבר קוראים לזה “פסיכוזרוס” מחלת נפש שהתגלתה לפני הספירה ביוון . אמרתי לו טוב בוא נסתלק מפה . ג’ק זרק לה את הערכת עזרה ראשונה וברחנו משם . למחרת בבוקר לא הייתה לי ברירה אלא לקחת את עצמי לתחנת המשטרה ולספר להם מה היה אמש ביער עם ג’ק , וכך עשיתי . השוטרים התחילו בחיפוש ואני חזרתי הביתה . עישנתי לי איזה סיגר , הדלקתי ג’ז מרגיע , נכנסתי להתקלח והלכתי לישון .
עם הידיעה שצופיה לא תחזור ושהיא לא צופיה יותר ושכנראה המשטרה ככל הנראה תפסה והכניסה אותה לכלא . ואז הבנתי מה זה…
“ג’וק בראש”

ג’וק בראש\שחר בינב ©
דרוג הסיפור 2 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך