דפיקה חוזרת ונשנית…

10/12/2011 645 צפיות תגובה אחת

דפיקה נשמעת במרחק… מספר רב של רגעים עוברים… הדממה משתלטת וכשאתה סמוך כי הדממה תכסה על הכל לעולמים היא נשמעת שוב, קרובה יותר כאילו דמות ענקית טורקת שער מתכתי גדול וירוק בכוח רב..
היא מזדעזעת.. קולות נשמעים.. קולות ערבול… עיניה מתרוצצות בארובותיהן, מנסות לאתר את מקור הרעש, הכבלים לא מרפים מעורה, הפחד המתעורר בקירבה גורם לה לזוז ומייד אחר כך להתעוות מכאבים .. רגליה קשורות זו בזו הקולות מתרעמים, גל שזה הרגע התנפץ רועם מתחתיה, היא מיללת מבעד לחתיכת הבד שדובקה בכוח על ידי הבריון ההוא , החזק לאין שיעור.. כמה שהייתה רוצה להכותו אילו היה בידה הכוח .. שוב דפיקה, החשמל העצור באוויר מאיים להתפקע בפיצוץ אדיר,
הכל קרב אליה,
כל גופה דואב ,
אך אין דרך,
אין דרך להימלט מהאויב!

דפיקה חוזרת ונשנית…
דרג את הסיפור

תגובות (1)

סיפור קצר וקולע.
אנשים רואים טקסט קצר, ומאמינים שזה לא שווה את הקריאה, והם הולכים ללחוץ על קישור אחר, לסיפור אחר.
אבל אני קראתי, והתרשמתי. במספר שורות כה קטן, הצלחת לתאר חוויה מצמררת, שהעבירה לי בגב רעד בלתי נשלט. תיאורים הולמים במקומות הנכונים, ורצץ עלילתי הגיוני.
כל הכבוד!

ממני: ליסה.

10/12/2011 10:48
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך