האוסף החסר – פרק ד’.

29/01/2019 110 צפיות אין תגובות

לפרק הקודם

האוסף החסר – פרק ג’.

–היום השלישי, 14:00, בית משפחת איינג’ל–

ספי דפק בדלת ונאנח. שוב הוא דפק את הכול.
אישה אדומת שיער פתחה את הדלת ופרצופה הביע כעס.
“ידעתי שזה יקרה” אמרה.
“אודרי, הייתי חייב..”.
“יכולת לסרב, אתה יודע”.
“מדובר כאן ברצח,” אמר. “לא אכפת לך ממשפחות הקרבנות?”.
“ולך לא אכפת מהמשפחה שלך?” צמצמה אודרי את עיניה.
היה משהו בדבריה של אודרי. הוא לא היה צריך לוותר על היום החופשי. אולי אפשר להסתדר בלעדיו קצת?
“מילא אני,” אמרה אודרי. “אבל מה עם הילדה הקטנה שלך? הבטחת לקחת אותה לפארק”.
“אני אידיוט”.
“בהחלט,” אמרה אודרי ואז הביטה על הרצפה ודמעות ירדו מעיניה. “יש לך נשמה טובה – רק שאתה לוקח על הכתפיים שלך את האחריות על כל מה שקורה בעולם, ללא השארת זמן למשפחתך. זה מה שגרם לי להיפרד ממך”.
“אני עדיין אוהב אותך, אודרי” אמר ספי ושלח את ידו אליה לנגב את הדמעות.
היא נסוגה והביטה בו בעצב “גם אני. אנחנו צריכים להיפגש באיזשהו זמן ולדבר על זה. כמו בעבר,” היא עצרה, נשמה עמוק ואמרה “עכשיו הבת שלך מחכה לך”.
ספי הנהן והתקדם למרכז הבית. שם, על ספה צופה בטלוויזיה, ישבה ילדה מתולתלת כבת 9 שנים, אותה הכיר בשם אפריל. הבת שלו.
“במה את צופה, איפ?” שאל.
“אבא! סוף-סוף!”.
“סליחה על האיחור מותק, עבדתי…”.
“אני איינג’ל, לא?! מלאכים סולחים” צחקה אפריל. “אתה תופס את הרעים ומכניס אותם לכלא? כמו בטלוויזיה?”.
“ת-מיד. אבל עכשיו הגיע הזמן לעשות קצת כיף!”.
“נסיעה טובה, תיהנו!” איחלה אודרי.
השניים יצאו מהבית ונסעו במכוניתו של ספי אל פארק השעשועים הגדול.

–היום השלישי, 21:30, תחנת כוח מיוחד–

“נמושה!” צעקה קים ושלחה אגרוף לשק התלוי.
השק זז לאחור אבל חזר למקומו.
“חלשלושה!” נתנה בעיטה לשק והוא עף לאחור יותר חזק וחזר למקומו.
היא נזכרה במה שקרה. היא רדפה אחרי צללית, התקרבה אליה יותר ויותר, ופתאום החל מטר של אבנים גדולות לרדת והיא ברחה כמו…
“פחדנית!” צעקה ושלחה 5 אגרופים. השק ממש עף.
הדבר השני שראתה קים אחרי שהתעוררה בבית החולים, היה ספי יושב על כיסא ושולח מבט דואג.
ראשה כאב, היא לא יכלה לקום.
חייך ואמר “היי קימי! שמח שהתעוררת. היא התאמצה ושלחה את ידה לכיוונו.
הוא החזיר את ידה אל המיטה. “את עוד חלשה. הרופא אמר שאת צריכה לנוח אבל שתהיי בסדר. אני צריך לזוז, נתראה בתחנה כשתחזרי בגדול”.
הוא יצא מבית החולים ופתאום הרגישה תחושת בדידות. גם כשבאו לבקר אותה משפחה חברים הרגישה משהו לא שלם בתוכה.
היא חשבה שכשתחזור לעבודה הכול יעלם – אבל רב-פקד פרינס לא הרשה לה לשאת בנשק אלא נתן לה עבודת חצי משרה במחיר משרה מלאה – 3 ימים בשבוע ב”ספרייה” של התחנה. כך קראו לחדר הענקי מלא התיקים שעדיין לא נכנסו לזיכרון המחשב,
תפקידה היה לנסות גם היא למצוא פשעים דומים לרצח בהוואי. אולי יש חקיין.
כשסיימה את עבודתה לאותו יום, במקום ללכת לדירתה פנתה לחדר האימונים והתאמנה בכל כוחה בכל המכשירים.
‘למה אכפת לי ממה שהוא אמר?’.
היא ניגשה לתיק שלה ושתטה מים, ואז שמעה את הפלאפון שלה מצלצל.
“הלו?”.
“ברוך רופא חולים!” שמעה את קולו של ג’ייק. “מה שלומך, קימי? שמעתי שהבראת וחזרת לעבודה”.
“בערך”.
“אני סומך עלייך שזה רק ידרבן אותך להשתפר”.
“כמו תמיד – אתה צודק”.
“אז… בקשר לחקירה. מצאתי שעל גופם של הבעל ושל האישה מפוזרים לא מעט שביבי עץ זעירים שמגולפים בצורה של חלקיקי פאזל”.
“מעניין”.
“ניסיתי להרכיב אותם כבר מאות פעמים ועכשיו יצאה לי התאמה”.
“והיא?”.
“האיש- ז’יטון, האישה – וגאס”.
“תודה, אעביר לבוס”.
“אני עולה עכשיו למטוס שיוצא לקנדה. אתחיל לחקור שם מה קורה, להתראות!”.
“להתראות” אמרה קים וניתקה.
‘אספר לבוס. אבל קודם כל היא אמצה את זמני החופשי’.

–אותה שעה, שום-מקום–

“היינו חייבים לעשות לו את זה?” שאלה הדמות וליטפה את הכלב שהאיש השאיר מאחור.
“הכול לפי התכנית, יש לך ספקות?” אמרה דמות אחרת.
“לא, חלילה…”.
“אם ככה, נמשיך כרגיל. יש לנו עוד הרבה עבודה” ענתה דמות שלישית.

המשך יבוא…

האוסף החסר – פרק ד’.
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך