הסיפור הוא מאוד מיוחד, מין סיפור מלחמה אקשן ומתח, משהו שנדיר למצוא כיום הוא מספר על שנתיים בחיי ה\'\'ווג\'ינים\'\' קבוצת אנשים המפוצלת לטובים ולרעים. זו יצירתי הבלעדית שנכתבה גם בוואטפד ב7.1.2021, ובעקבות ההצלחה תצא גם עונה שנייה ושלישית

הווג’ינים פרק ראשון- מלחמת הסתיו

13/07/2021 267 צפיות 2 תגובות
הסיפור הוא מאוד מיוחד, מין סיפור מלחמה אקשן ומתח, משהו שנדיר למצוא כיום הוא מספר על שנתיים בחיי ה\'\'ווג\'ינים\'\' קבוצת אנשים המפוצלת לטובים ולרעים. זו יצירתי הבלעדית שנכתבה גם בוואטפד ב7.1.2021, ובעקבות ההצלחה תצא גם עונה שנייה ושלישית

מארק אדמניץ’ וחבורתו היו כנופייה מוכרת וחזקה מאוד שפעלה בעיר. יום אחד הם פרצו לבניין הממשלה, הטעו את השומר באמצעות תרגילי זריזות ולאחר מכן הרביצו לו, ופרצו לבניין הממשלה על מנת לגנוב מספר דברים, וברחו במכונית הספורט שלהם כשכל אחד במכונית נפרדת. ”עצרו מיד או שאנחנו מתנגשים” צעקו השוטרים לעבר חבורתו של אדמניץ’, אך הם לא הקשיבו להם, ושמו רק עוד גז עד שהגיעו ל315 קמ”ש, בזמן שהמשטרה מגיעה רק ל186, המשטרה הבינה שאין לה סיכוי ולכן היא החליטה לחכות שהם יעצרו או יאטו, אבל זה לא קרה. קרה רק דבר נורא יותר, כנופייתו של אדמניץ’ הוציאה את מטול הרימונים M203 וירתה 3 רימונים לעבר ביתו של אחד השוטרים, הבית נהרס כליל. המשטרה הייתה בהלם ”לא יאומן” אמר עדי בעצב, השוטר שביתו נהרס, ”אסור לוותר” אמר יוליאן המפקד בביטחון, ורק לחץ על דוושת הגז והניע את כולם להמשיך להילחם. ”תוציאו נשקים” פקד יוליאן בביטחון לכוחותיו, כל כוחות המשטרה כיוונו לגלגלי האויב, והתחילו לירות מהר ובאטרף, אבל לא פגעו בכלום, כנופייתו של אדמניץ’ הייתה כל כך מהירה שלמשטרה לא היה סיכוי איתה, עד שהמשטרה ירתה הכנופייה כבר נעלמה משדה הראייה שלה. ”תהרוס עוד בית” אמר אדוארדו לאדמניץ’, ”כדי שהם יוותרו ויבינו שלא מתעסקים איתנו” אמר אדוארדו בביטחון, וככה אדמניץ’ וכולם עשו, הם הרסו לעוד שוטר את הבית. ”לא!!!!!!” צעק ניקולאי בעצב, השוטר שביתו הושמד, ויוליאן המפקד פקד ואמר ”אנחנו צריכים לוותר, זה לא ייגמר ככה בחיים, נחשוב כבר על נקמה אחרת או שנוותר לגמרי, כי הם לא אנשים שכדאי להתעסק איתם יותר מידי”.

”כעבור שישה ימים, יוליאן כינס את כולם בחדר התכנונים, ואמר בקול כריזמטי ”זו התוכנית שלנו, אנחנו מתקשרים לצבא, ומבקשים את דויד לוסטר, הטייס הכי טוב במדינה, הוא פוגע במטרות בול ובקושי מתרסק. נבקש ממנו להפציץ את ביתו של מארק אדמניץ’, בכתובת ארנה 133, על פי הכתוב במאגר המידע הממשלתי”, ההפצצה תתבצע בשעה 2 בלילה, כדי שהוא לא יהיה מוכן וככה יהיה יותר קל להוריד אותו”. ”איתרתי את הבניין” אמר דויד במכשיר הקשר, ”מטיל 4 פצצות” אמר דויד בגאווה. אדמניץ’ שמע את המטוס ומיד קפץ לבניין לידו כמו פארקור. ”הבניין הופצץ והאויב ברח” אמר דויד בלחץ במכשיר הקשר, ”אל תפציץ בניינים של אנשים חפים מפשע, גם אם יש עליהם אויב” פקד לו יוליאן המפקד. אדמניץ’ בינתיים התקשר לידידו מארק טורקין ”טורקין, יש מטוס אויב מעליי תיקח את הפליגפאוסט (רובה נגד מטוסים” ותפיל אותו”, כך עשה טורקין ”הצלחתי בניסיון הראשון” הכריז טורקין בגאווה.

מארק אדמניץ’ כעס מאוד על הפצצת ביתו, והחליט לעשות סדרת נקמות במשטרה, עד שהוא יחסל את כולם במשטרה. הוא לקח את אחד השוטרים, גרר אותו למקלט שבו אף אחד לא יראה, והרג אותו. לאחר מכן הוא לקח טיל מסוג גראד, ושיגר אותו לביתו של רוברט אחד השוטרים, ופגע בו בול. השוטר ניצל כי הוא בדיוק עמד לצאת, אבל משפחתו נהרגה. הוא נסע לבניין הממשלה עם כנופייתו, וירה לעברה 3 רימונים, והבניין הושמד. השומרים של הבניין החזירו להם באש והצליחו לשרוף לו את המכונית, אבל למזלם, כולם בכנופייתו יצאו רק עם כוויות קלות.

כעבור יום, לסטפן, מפקד הכנופייה הייתה תוכנית להרוג את רומאיין, האיש שנחשב למעצבן מאוד בעיני השוטרים, בגלל הזריזות והמהירות שלו, ששום דבר לא הצליח לפגוע בו. הוא חשב, שאם אי אפשר להרוג אותו בנשק, אפשר להרוג אותו בעקיפין. הוא הלך לסופר הקרוב ביותר לביתו של רומאיין עם מסכת פנים שחורה ולבוש שחור, ובלי שאף אחד ראה הוא הזריק רעל ללחם הכי זול בסופר, ושיער שרומאיין יקנה דווקא אותו. רומאיין באמת לקח את הלחם הכי זול בסוף. ”יש לזה ריח מוזר” אמר רומאיין בחשדנות לאחיו הגדול יוליאן, כשהתכוון לאכול מהלחם. ”תשאל את סטפן מה זה, הוא אחראי לכל התחבולות, אני מכיר את הבחור הזה כבר שנים” אמר לו יוליאן, וכך רומאיין עשה. ”מה הקטע עם הלחם” שאל רומאיין בכעס” איזה לחם?” הכחיש סטפן, כאילו הוא לא זה שעשה את זה, ”יוליאן אמר לי שעשית משהו עם הלחם בסופר”, אמר רומאיין בביטחון, ”יוליאן סתם מזיין בשכל” שוב הכחיש סטפן ”מה אתה רוצה ממני בכלל” ”יוליאן הוא לא עשה כלום” אמר רומאיין באכזבה ליוליאן ”הוא פשוט יודע להכחיש” ענה לו יוליאן,”לכן אתה חושב שהוא לא עשה כלום”, סטפן ניתק, ואז יוליאן אמר ”בוא נעזוב את הלחם הוא בטח מקולקל, הוא בטח היה בסופר כבר שנים ואף אחד לא נגע בו”, רומאיין בסוף זרק את הלחם, ומה שסטפן עשה נשאר סודי לתמיד.

לאחר מכן, סטפן, באמצעות הכריזמטיות שלו, הצליח להקים צבא בן 10,000 אנשים, שמטרתו הייתה להילחם בצבא הנוכחי, להרוג את רומאיין, להפיל את הצבא, ולהקים צבא חדש על פי חוקיו. הם התחילו לגנוב נשקים, להתאמן על טקטיקות לחימה, וכבר אחרי יום בשעות הצהריים, הם התחילו במלחמה באמצעות שיגור טיל שפגע בול בבית החולים הצבאי והרג את כולם שם. הצבא, שהיה מאוחד עם המשטרה, שתק על זה. ”זה יעבור לבד” פקד יוליאן המפקד בביטחון, אבל זה לא עבר. זה רק החמיר. בלילה יום לאחר מכן, כוחות מתנגדי הצבא השתמשו בפצצה חודרת שריון כדי לחדור את המקלט של מתנגדי הצבא. המקלט נחדר, וכולם פשוט רצו באמצע הלילה בהפצצות עם פיג’מה, למקלט יותר משוריין, ורק 5 הגיעו לשם בשלום ו21 נפצעו. ”יעבור לבד” אמר רוברט, אחד החיילים ליוליאן בכעס. ”הם בחיים לא יפסיקו לתקוף אותנו, עד שיהיו לנו ביצים להילחם בהם” הוא צעק, ”הם הורגים את כולנו עכשיו, היינו אלפים ונשארנו 21 ביחידה הזו!!, הוא המשיך, ”אני בן אדם” הסביר לו יוליאן, ”גם אני עושה טעויות, אף אחד לא מושלם, גם אתה לא, גם הוא לא וגם הם לא”, ”אבל מתנגדי הצבא הם מושלמים, הם פשוט טובחים בנו ואנחנו שותקים כמו פחדנים, וזה רק מחמיר עד שיהיו לך ביצים להילחם בהם, כי עכשיו אין לך” רוברט! צעק יוליאן בכעס ”אתה לא תדבר אליי בגסות כזו, אני אדם סמכותי, אני המפקד שלך”, צעק עליו רוברט בחזרה, ”עוף מכאן” ציווה עליו יוליאן בעצבנות ”לך תמות בחוץ” צעק עליו יוליאן בעצבנות. ”לא סליחה לא אעשה את זה יותר תסלח לי” התחנן רוברט, ”זה לא מעניין אותי, צא לפני שאוציא אותך בכוח, לך למתנגדי הצבא תבכה להם שהעפתי אותך ואולי הם יצרפו אותך” ”טוב אצא” אמר רוברט בבכי, יצא מהמקלט וטרק את הדלת. בסוף הוא התקבל בברכה בצד מתנגדי הצבא.

הצבא התחיל לקחת את עצמו בידיים ולא לשתוק למתנגדי הצבא, הוא הציב את 21 החיילים שנשארו לו בעמדות ירי אסטרטגיות, וזה זכה להצלחה אבל זה היה עדיין רחוק מלנצח במלחמה. הצבא הצליח להשמיד טנק ו3 חיילים של מתנגדי הצבא, ורונלד, החייל הרביעי בפלוגה שנשאר בחיים, רץ לאחד הבתים, ודפק בדלת. פתחה לו אימא אחת. הוא מיד נכנס והתחיל לירות בכוחות הצבא מחלון הבית, ופתאום האמא צעקה לו ”החוצה” בעצבנות, והוא פשוט הסתובב וירה בה למוות. לאחר מכן הוא שמע קול בכי חזק אבל הצליח להתעלם ממנו, והמשיך לירות בכוחות הצבא, עד שהרג כמעט את כל מי שנשאר, חוץ מ2 בודדים, שהם שמו לב אליו וניסו לירות בו אבל החטיאו.

לאחר מכן בכוחות הצבא, במקלט, כולם היו מאוד רעבים וצמאים, והם רצו למצוא איזשהם ספקי אוכל ומים, גם בזמן המלחמה. בנוסף לכך הם רצו גם קצת אינטרנט ומזגן כדי שיהיה להם נוח ולא משעמם, כי חנוק במקלט, אין חלונות ואין חמצן. בזמן מלחמה הכל סגור כמו בזמן סגר, אבל יוליאן חיפש ומצא כמה אנשים שאפשר להזמין שיתקינו לו אינטרנט ומזגן, והם יודעים להתחמק מיריות ולהגיע בשלום. ”שלום” אמר דריו טכנאי המזגנים, ”אני דריו טכנאי המזגנים וזה דן, טכנאי האינטרנט, וזה דריק, ספק האוכל והשתייה. ”אז אני יוליאן, זה מארק, וזה רומאיין. שלושתנו היחידים שנשארו מחיל הרגלים, לאחר הטבח שעשו לנו מתנגדי הצבא. ”חבל לשמוע” אמר דריק, וחוץ מזה, כפי שאתה רואה, אנחנו סוחבים כאן 12 קופסאות מלאות באוכל, יש לנו גם 20 בקבוקי 5 ליטר ומתקן מים, 15 מחשבים ניידים, ואת המזגן דריו יתקין בקרוב. ”תודה רבה” אמרו כולם בהתרגשות” אין בעד מה” אמר דריו, והתחיל בהרכבת המזגן. בינתיים הייתה הפסקת אש קטנה.

”אתה משתפ” צעק סטפן מפקד מתנגדי הצבא על רוברט, החייל שלא עושה כלום ולא תורם ולא עוזר בשום צורה ו\או דרך. ”נודר שאני לא” השיב לו רוברט, ”אז למה אתה לא עושה כלום, בטח אתה מלשין עלינו לצבא בסתר ואתה משחק אותה תמים ולא עושה כלום כדי לא להלשין על מה שאתה עושה” ”זה לא קשור”, טען רוברט, אני לא עושה כלום כי פשוט אני שבור ועצוב ומתגעגע למשפחה שלי שאיננה, בגלל אדמניץ’ הזה” ”חחחח” התפקע סטפן מצחוק, ”אתה שקרן גרוע”, ”עכשיו עוף מפה מהר, אני לא צריך חיילים שלא עושים כלום כמוך”. רוברט בסוף עזב את הצד של סטפן, ובכל צד מעיפים אותו לצד השני, והוא היה מאוד עצוב מזה. הוא הלך בלילה ודרך על כל החיילים המתים שכיסו את הרחובות, טיפס על הטנקים השרופים וראה את שאריות המטוסים שהתרסקו, ושאריות הפצמ”רים והטילים שהתפוצצו. והוא הריח את ריח העשן המחניק. הוא היה מאוד עצוב ובודד, והוא רק חלם שמישהו מתעורר לחיים ומארח לו קצת חברה, אבל זה לא הגיוני כמובן. בסוף אחרי שעות של טיול בחשכה, הוא מצא טנק שרוף עם פתח שאפשר להיכנס אליו. הוא נכנס אליו, הוציא את כל הגופות משם כי הן עשו לו רע, שהאנשים האלה לא חיים, וישן בטנק.

למחרת, יוליאן וטורקין, שמעו קול מוזר של מישהו גוסס. הם יצאו מהמקלט לעבר הטנק השרוף, נכנסו אליו והופתעו לראות את רוברט ”מים” התחנן רוברט בקול יבש, ”מה אתה עושה פה”? התפלא יוליאן ”מים” חזר רוברט בקול יבש, כאילו זו המילה היחידה שהוא יודע. ”טורקין תביא לו בקבוק מים, הוא נראה נורא” אמר יוליאן ברחמים וטורקין הביא לו בקבוק מים. ”תודה הצלתם אותי” אמר רוברט בשמחה, ”אולי תרצה גם אוכל?” הציע לו טורקין בנחמדות, ‘יש לנו מלא אוכל, אני יכול לתת לך מנה שתשביע אותך להרבה זמן” הסביר לו טורקין. ”בכיף” אמר רוברט באושר, וטורקין הביא לו מנת אוכל. ”אתה יודע”, אמר יוליאן לרוברט בזמן שהוא אוכל, ”מחר, אנחנו מתכננים לפרוץ לבית של סטפן, וכל כנופיית האויבים נמצאת אצלו. תוכל לנקום שם באדמניץ’, ולהילחם שם בכולם” הסביר לו יוליאן, ”וואו באמת?” צעק רוברט בהתרגשות, ”כן באמת” הסביר לו יוליאן.

ואכן הדבר הזה קרה, ורוברט נכנס לביתו של סטפן, והרביץ לאדמניץ’ כשהוא עם כנופייתו, מתכננים תקיפה נוספת. ”מה אתה חושב שאתה עושה” צעק עליו אדוארדו בעצבנות, וניסה להרביץ לו גם, אבל אז יוליאן הגן עליו, והפיל את אדוארדו. התחילה להיות שם מהומה גדולה, כולם הרביצו אחד לשני. בסוף, אחרי כל המהומה כוחות הצבא ניצחו, וכוחות מתנגדי הצבא הכריזו על הפסקת אש.

”אולי אפשר לגור אצלכם במקלט” ביקש רוברט בנחמדות מיוליאן המפקד. ”אין לנו מקום” הסביר יוליאן, ”תצטרך לישון בטנק” אמר לו. ”טוב חבל” אמר רוברט באכזבה, ונכנס לטנק. באותו לילה, רוברט התעורר פתאום באמצע הלילה מרעשים מוזרים אבל הצליח לחזור לישון. כשהוא התעורר הוא פתאום ראה שהוא במזבלה, הוא מאוד נלחץ, ולפתע ראה 2 אנשים מסתובבים באזור המזבלה.” היי, אתם יכולים לעזור לי?” פנה רוברט לאנשים. ”מה קרה” אחד מהם אמר. ”אני רוברט, חייל בצבא לא קבוע שתמיד מעיפים אותו מכל מקום. איכשהו הגעתי לכאן ואני צריך לצאת” ”חחח” התפקעו השניים מצחוק ”צבא לא קבוע” ציטטו אותו. לפתע הם הפסיקו לצחוק ונהיו רציניים. ”אני פרנק” הציג את עצמו פרנק, וזה ארנולד, אח שלי” אמר פרנק. ”אתה פשוט צריך לטפס מעל הגדר” המשיך פרנק, ”נעזור לך” ציין. ככה עשה רוברט, והשניים הצליחו לעזור לו לצאת מהמזבלה. הם דיברו ביניהם והכירו. ”אנחנו יכולים ללכת למקלט הקרוב” הציע ארנולד, אבל בדרך למקלט התחילה הפצצת מטוסים. ”אנחנו חייבים להיכנס לבניין קרוב, אין זמן עד המקלט” צעק פרנק בלחץ, והם נכנסו לבניין הקרוב. ”אני חייב להמשיך” צעק רוברט, ”הבניין יכול להתמוטט” וככה קרה והבניין באמת התמוטט ופרנק וארנולד מתו. רוברט ראה שהבניין התמוטט והוא רץ לעזור לחבריו, אבל זה היה מאוחר מידי. הוא פשוט התאבל על גופותיהם. רוברט נכנס לדיכאון, ושתה מהים ואכל חול. הוא לא רצה יותר להיות עם אנשים, הוא התחיל להתבודד.

”הלו” אמר סטפן, אחרי שיוליאן התקשר אליו. ”אני רוצה לבקש ממך משהו” אמר יוליאן בביטחון. אני רוצה את דויד הטייס בצד שלי, כי הוא הטייס הכי טוב במדינה. ”אין בעיה יוליאן” אמר סטפן בערמומיות, ”רק אם תנצח אותי בקרב מכות” הכריז סטפן. השניים נפגשו לקרב מכות ויוליאן ניצח ולקח את דויד. ”אז ככה דויד” אמר יוליאן כשהוא היה עם דויד. ”אני רוצה שתפציץ לי את הבית של סטפן” אמר יוליאן ברצינות. ”בסדר” ענה דויד, שתמיד עבר מצד לצד במלחמה. סטפן, לא נתן ליוליאן לקחת לו את דויד, ולכן הוא השתמש בתכסיס ערמומי כדי לקבל אותו בחזרה, כי זו הסיבה שהוא בכלל הסכים שיהיה סיכוי שהוא ייפרד מדויד. הוא שמע שדויד הולך עם אישתו לסרט בערב יום שישי, ולכן הוא בא לקניון, וחיכה לדויד. פתאום הוא ראה את דויד והתנהג כמו איש רגיל שסתם עובר, ואף אחד לא חשד בו. עד שלפתע הוא הרביץ לדויד, וברח. אישתו הייתה פשוט בשוק והזמינה אמבולנס ומשטרה. כשסטפן יצא הוא שם מסכת פנים שחורה ועצרה אותו משטרה מחוץ לקניון. ”זה אני סטפן” אמר סטפן לשוטרים והם אמרו ”בסדר” וויתרו לו על מה שהוא עשה. סטפן ביקר את דויד בבית החולים ואמר לו ”אני רוצה שתפציץ ליוליאן את הבית בכתובת שדרות גנרל 187”, מחר ב4 לפנות בוקר, ”אין בעיה” אמר דויד. וככה באמת קרה. ”מטוס אויב מתקרב!!!!! הכריז יוליאן ששמע את המטוס בפחד. כולם יצאו בפיג’מות ובתחתונים מהבית והתחילו לרוץ בהפצצות. ”תפיל את פנסי הרחוב” אמר סטפן לדויד במכשיר הקשר ”כדי שהם לא יוכלו לראות” ”ותפציץ מאחוריהם כדי לשרוף אותם” פקד לו סטפן. ככה עשה דויד והצליח. יוליאן ראה שפנסי הרחוב נופלים והוא פשוט הצליח לבעוט בהם לאחור באמצעות הכוח הרב שלו ברגליים. לאחר מכן נפלה פצצה שפגעה מאוד קרוב אליהם. דריק ודריו התעופפו באוויר ומתו במקום, בזמן שמרשל ויוליאן רק בערו. ”תן לי מים!!!! צעק יוליאן הבוער ומרשל נתן לו מים. יוליאן הצליח לבות את האש שלו, ומרשל השתמש במטף שלו כדי לכבות את האש שלו. יוליאן, מרשל ודן נכנסו למקלט בשלום וככה נגמרה המלחמה ונגמר הפרק.

”שוב אתה מתחבא” אמר יוליאן בהתפלאות לרוברט ששכב כמו מת באמצע המקלט, ”אוכל” התחנן רוברט ”שמעתם? עכשיו הוא חוזר על המילה אוכל” ”אוכל” חזר רוברט ”שמישהו יביא ליצור הזה אוכל כבר” אמר יוליאן בעצבנות. מרשל הביא לו אוכל. ”רוברט הזה כמו הקלטה הוא חוזר על עצמו שוב ושוב” אמר יוליאן בצחוק לחבריו, והם צחקו איתו.

לפתע נשמעה דפיקה בדלת. ”מי זה” שאל יוליאן בחשדנות. ”אני ולנטיין, הפציצו לי את הבית ואין לי איפה לגור ולכן אני מבקש לגור כאן.” אמר ולנטיין בבישנות. ”בואו נפתח למסכן הזה את הדלת” אמר יוליאן בביטחון. ”רגע” עצר אותו טורקין ”ואם הוא איזה ערמומי אחד שהמטרה שלו היא בעצם להרוג את כולם” אמר טורקין בלחץ. ”טורקין, אני המפקד ואני מקבל את ההחלטות כאן”. אמר יוליאן בביטחון ופתח את הדלת. ”רגע! אני מכיר אותו!” צעק טורקין ”נלחמת לצד מתנגדי הצבא” צעק עליו טורקין והתחיל לרדוף אחריו, מתוך חשד שהוא מתכנן לעשות משהו ערמומי. לבסוף טורקין התנפל עליו, והוציא סכין, ”לא בבקשה לא” התחנן ולנטיין על חייו, ”בסדר” אמר טורקין, אבל בסוף דקר אותו רק ברגל, ונטש אותו לדמם ולסבול. לא עבר הרבה זמן ובא אליו מרשל, הרופא הצבאי. ”מי דקר אותך” שאל מרשל ברחמים, בעודו עוצר את הדימום וחובש לולנטיין את הרגל. ”האיש הזה עם השיער החום” ענה ולנטיין בעצב. ”אה טורקין, הוא פשוט פחד שאתה איזה ערמומי שבא להרוג את כולם, כי נלחמת לצד מתנגדי הצבא” הסביר לו מרשל ”אני????!!!!” התעצבן ולנטיין ”אני כולה מכבה אש שבקושי עשה שם משהו” המשיך בבכי, מרשל התעלם מולנטיין והמשיך לחבוש אותו ונתן לו יד כדי שיקום. ”מה עכשיו” אמר ולנטיין בלחץ כשהוא צולע ”אני חוזר לבן זונה הזה שדקר אותי” התעצבן ולנטיין. ”כן, אבל אשלים ביניכם, ולפחות יהיה לך איפה לגור, חוץ מזה טורקין בטח יענש על זה”, הסביר לו מרשל. ”שימות אמן” אמר ולנטיין בעצבים ”אני לא רוצה לראות אותו בכלל” ”אני רוצה רק לראות אותו בקבר” אמר ולנטיין בכעס ובעצבים. ”תחכה פה בינתיים עד שהוא יצא” הציע לו מרשל. ”בסדר” אמר ולנטיין בעצבנות ובעט ברצפה. בינתיים כשטורקין חזר למקלט ”פנה אליו יוליאן, שילב ידיים ושאל אותו ”מה עשית?” ”דקרתי את הערמומי הזה” אמר טורקין בגאווה. מה?????!!!!!!!! ”צעק יוליאן בהלם, ”אל תדאג רק ברגל” התערב מרשל הרופא, עזרתי לו” ”איפה הוא??” צעק יוליאן בעצבנות ”הוא מחכה בחוץ” מה?!?!? ”מה לכל הרוחות הוא עושה בחוץ”? צעק יוליאן בעצבנות ”תכניסו אותו לפה מיד” פקד יוליאן. ”אבל יש בעיה המפקד” התנגד מרשל ”יש לו טראומה מטורקין, הוא מחכה שהוא יצא” ”אין מה לחכות” ”אם אתם עצלנים מידי אני כבר אלך להביא אותו בעצמי” אמר יוליאן והתקדם לכיוון הדלת. ”ולנטיין” אמר יוליאן במבט רציני ”בוא למקלט” ציווה עליו. ”אבל טורקין הזה אני שונא אותו” ”טורקין” צעק יוליאן ”כן? הוא יצא ”אתה צריך להיענש תראה מה עשית לו, עכשיו הוא מפחד ממך” ”יופי” אמר טורקין בזלזול ”הוא לא עשה כלום אתה סתם לחוץ” ”ועכשיו אתקשר לשליט המדינה ואדווח לו על מה שעשית, והוא יתן לך 5 חודשי עבודת שירות” אמר יוליאן ברצינות.

וככה קרה. טורקין במשך שבוע עשה עבודות שירות כמו, לקבור אנשים מתים, לזרוק שאריות של טנקים, מטוסים טילים ופצצות למזבלה, ולנקות את העיר מכל הפיח והעשן.

פה איוון נכנס לסיפור. היה הייתה משפחה שהאבא שלה היה האקר. יום אחד הוא לימד את שלושת בניו איך להיות האקר. אבל אז קרה משהו נורא. הילד הבוגר, איזק, היה האקר באמיתי, והוא פרץ לאתר הממשלה. פתאום נשמעה דפיקה בדלת ”מי זה? שאל איוון ”משטרה” ענה רונלד השוטר ”איוון פתח לשוטר את הדלת בתימהון ”מה אתה עושה פה?” שאל איוון אבל השוטר התעלם ממנו. ”מי מכם זה איזק” שאל השוטר ”אני” אמר הבחור האמצעי. ”גילינו בתוכנה שלנו, שפרצת לאתר הממשלה וראית מידע רגיש” הסביר רונלד ”איזק? מה לעזאזל?” ענו שני אחיו ”האם עשית משהו עם המידע הזה” שאל רונאלד השוטר ברצינות. ”לא” אמר איזק. ”בגלל שעשית את זה, אני נאלץ להחרים לכולכם את כל מכשירי הטכנולוגיה כמו טלפון ומחשב, ולמנוע מכם לקנות חדשים” אמר רונלד השוטר. ”מה אתה עושה לכל הרוחות” אמר לו איוון ”הבן שלך, פרץ לאתר הממשלה, מי אחראי לזה?” חקר רונלד ”אממ… היסס איוון ”א…ני ל..ימ..דת..י א..ות..ו” גמגם איוון, ”אבל לא חשבתי שהוא ישתמש בזה” אמרת לו לא להשתמש בזה? שאל רונלד ”לא, שכחתי” אמר איוון. ”לא!!” ”זה נקנה רק אתמול בהמון כסף” התחנן איוון ”קניתי את זה לילדים שלי כדי שיהיו שמחים”, בכה איוון. ”על טעויות משלמים” אמר רונלד, ויצא אחרי שלקח את כל המכשירים במשפחה. ”אגב, רק תנסו לקנות מכשיר חדש תקבלו עונש נוסף וחמור יותר בהרבה” איים רונלד.

”איפה הטלפון שלי” צעקה קריסטינה, אישתו של איוון, אחרי שחזרה מהעבודה ”בגלל איזק שפרץ לממשלה לקחו לנו הכל” הסביר איוון. ”איזק” צעקה קריסטינה ”למה עשית את זה?” כעסה, ”כי רציתי לראות שאני יודע ואולי גם להראות את זה” אמר איזק בבישנות. ”בוא נקנה פשוט דברים חדשים” אמרה קריסטינה בשמחה. ”אי אפשר” אמר איזק. ”גם את זה מנעו מאיתנו” ”מה” צעקה קריסטינה. ”נראה לך שאני יכולה להתמודד בלי טלפון” צעקה קריסטינה ”אני משתגעת בלי טלפון, אני לא יכולה בלי זה” טענה. ”אף אחד לא יכול בלי זה, אבל מה לעשות, חוץ מזה הוא לא אמר כלום על להשתמש במכשירים של חברים ואנשים אחרים למיניהם. ”אז אני נוסעת עכשיו לסבא, כי אני לא יכולה בלי מכשירים” ”סעי סעי יא מכורה” זירז אותה איזק, והיא נסעה.

כעבור כמה שבועות, איוון הלך והציע את עצמו למתנגדי הצבא, כי הוא רצה להיות חלק מהמלחמה. הוא איתר את כתובתו של סטפן באמצעות האקינג והגיע לשם, ודפק לו בדלת ”מי זה?” ענה סטפן בקול סטלן ”אני איוון, אני רוצה להצטרף אליך” סטפן פתח לו את הדלת. ”מה היכולות שלך” שאל סטפן, בזמן שהוא מעשן ג’וינט. ”אני האקר, אני יכול קצת לשבש את תשתיות האויב ולפגוע לו ככה במורל. אני חושב שזו טקטיקה טובה לנצח במלחמה, מה דעתך?” אמר איוון, וקיווה מאוד שסטפן יאהב את זה. ”ברוך הבא איוון” אמר סטפן בזמן שהוא מכניס כמה סיגריות לפה. ”אז אני רוצה שתעשה דבר כזה” אמר סטפן בזמן שהוא מגלגל עוד סיגריה, ”תפיל את מחשבי הצבא, אבל דע לך שזה יגרור כנראה נקמה ומלחמה, ואם אתה לא יודע גם להילחם אתה תמות מיד, האויבים הם לא טיפשים והם לא קלים” הסביר סטפן. ”האמת שבחיים לא החזקתי נשק אפילו” אמר איוון ”אני אומר לך אחי, אתה תמות בירייה הראשונה במלחמה הבאה, נודר” נדר סטפן, ”עכשיו תפיל את מחשבי הצבא” ציווה סטפן. ”וככה נעשה ואיוון הפיל את מחשבי הצבא.

כעבור כמה שבועות, הצבא גילה מי עומד מאחורי תקיפת המחשבים. הם הבינו שהוא הצטרף לצד מתנגדי הצבא. ”המטרה שלנו להוריד את איוון” פקד יוליאן המפקד בביטחון, ונעשה את זה ככה ”לפי יחידת הסייבר הצבאית, איוון היום נוסע באוטובוס קו 57 לקניון עם 2 חבריו, ארתורי ואנדריי. אנחנו צריכים להפציץ להם את האוטובוס שהם בתוכו, וככה נוריד שלושה אויבים במכה” אמר יוליאן בגאווה. ”נפציץ אותם בתחנת המודיעין\חוף הים המערבי, לפני שהם יורדים בקניון. הם עלו לאוטובוס, וראו מטוס בשמיים. זה לא כמו בישראל שרואים מטוס אז זה מטוס נוסעים, שמה כשרואים מטוס, זה מטוס שבא להפציץ. ”יש מטוס בשמיים, עומדת להיות מלחמה נוספת” אמר איוון בפאניקה, כי הוא לא יודע להילחם בכלל. ”אני בטח אמות ראשון” בכה איוון. ”הכל בסדר, נרד מהאוטובוס בקרוב ונגיע למקלט בחיים” ניסה לנחם אותו ארתורי. פתאום, כשהמטוס עצר בתחנה הם ראו את הפצצות נופלות וטסו מהאוטובוס, ושכבו עם ידיים על הראש. הם קמו כשכולם מכוסים ברסיסי שלג מההפצצה, כי אז ירד שלג. הם קצת השתעלו, אבל המשיכו לרוץ. ”אני לא מצליח לפגוע בהם”, אמר הטייס ”אשלח כוח רגלי להוריד אותם, אבל תישאר בינתיים למקרה חירום” פקד עליו יוליאן המפקד. ”רומאיין”, אמר יוליאן. ”אתה בגלל המהירות והזריזות שלך הולך להילחם ממש מולם, ”טורקין” אתה הולך לחפות על רומאיין מהבניין הימני, פקד יוליאן. ”ודן. אתה הולך לחפות על רומאיין מהבניין השמאלי”. הסביר יוליאן, וככה הוא בעצם בנה טקטיקת לחימה. השלושה הגיעו, בריצה, לחוצים ומפוחדים, חסרי נשק, ראו את כל האויבים בבתים פה ושם ואת רומאיין שרץ מולם, ומיד איוון נפל, כי הוא היה המטרה הראשונית. לאחר מכן אנדריי שניסה להימלט לבניין גם נפל, על ידי טורקין מהבניין הימני. ארתורי הצליח להינצל וברח לבניין, והבניין התמוטט, וארתורי קפץ מבניין לבניין, בעוד כוחות הצבא יורים עליו צרורות בלי סוף, אחד הכדורים פגע לו בכתף ופצע אותו. כוחות הצבא ממש לא התכוונו לוותר עליו. ”נגמרה לי התחמושת” אמר רומאיין באכזבה. ”גם לי” אמר טורקין. בסוף ארתורי נלקח באמבולנס והטייס ניסה לפגוע באמבולנס, אבל ללא הצלחה. ארתורי ניצל בנס והובא בסוף למקלט המוגן.

בצד מתנגדי הצבא, כולם היו מאוד עצובים על מותו של איוון, אך למזלם הם מצאו 3 האקרים חדשים, שהם הבנים של איוון- איזק, מקס ורון. ”אם הם הרגו לנו אנשים, נהרוג גם להם! ”הכריז סטפן המפקד בכריזמטיות. ” ”אז זו התוכנית שלנו” הכריז סטפן המפקד. ”נסתתר עם מרגמות מאחורי המקלט שלהם ונחכה שמישהו יצא” אמר בכריזמטיות. ”כשמישהו יצא הוא יחטוף פצמ”ר וימות” אמר ברשעות ושלח חייל אחד עם מרגמת 52 מ”מ לאזור שמחאורי המקלט. החייל חיכה שעות, עד שסוף סוף מישהו יצא, וזה היה מרשל. החייל הכניס את פצצת המרגמה למרגמה, התכופף והמרגמה נורתה. הוא שמע אחרי זה קולות של ”מרשל מת” מטורקין והבין שהוא פגע בול.

הווג’ינים פרק ראשון- מלחמת הסתיו
דרוג הסיפור 1.5 | 4 מדרגים

תגובות (2)

ראשית, לאון, ברוך הבא לאתר.
אתה מוזמן להגיב על סיפורים של אחרים, וכך נכיר אותך יותר.
כתוצאה מכך, תזכה ליותר צפיות לסיפוריך, ואולי גם לתגובות.

שנית, סוגה.
סיפורך מתאים לדעתי לסוגות ‘סיפורי מתח’; ‘סיפור בהמשכים’; ‘סיפורי גבורה’; או ‘סיפור ברצף’.
רק אתה, כרגע, יודע לאיזו מהן סיפורך מתאים יותר.
‘הודעות’ מתאים כשמו לתקשורת בין הכותב לבין קוראיו.

שלישית,
מומלץ להעלות את הסיפור כטיוטה, לקרוא, ורק אז להעלות כסיפור. כך תוכל להימנע מתקלות הלוכסנים שנוספים בצורה אקראית.
אגב כך, תוכל להגיה את הסיפור. כמעט תמיד יש מה לתקן.

רביעית,
אני לא מכיר אף ספר, שבו מוצגות הדמויות כרשימת מכולת. במהלך הסיפור אנו מתוודעים אל הדמויות, מכירים אותן, ולומדים את יחסי הכוחות.

חמישית,
מה שכבר פרסמת, קצר מדי מכדי שאוכל לחוות דעה על תוכן הסיפור.
העברית, העימוד והפיסוק – בסדר.
אני כבר מחכה לפרק הראשון.

שישית,
אני לא גזען, אני שונא את כולם.

13/07/2021 17:11

תודה אנסה לערוך את זה

13/07/2021 17:26
36 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך