חיים אינם קלים

"ביום מימי יהיה כמו אבא" "אבא חזק" "אבא יגן עלי מכל משמר". ככה הייתי מסתכל על חיי בגיל הגנון. אבא הוא היה התמונה שלי לאלוהים ואחותי הייתה רואה אותו דבר על אמנו.

זה די מעניין. יש משפט שאומר שכל דקה שעוברת חייך לאט לאט הולכים. פעם הייתי רואה את זה ככה. אבל בסוף כל אחד מגיע למקומו וכולנו מוצאים את עצמנו בחיינו עושים את אותו הדבר יום יום ומבקשים שהחיים רק יתחילו.

אבל כשהם מתחילים והדברים הולכים להיות מעניינים אנחנו מתחרטים על זה ששינינו את החיים.

אני הייתי צריך ללמוד את זה בדרך הקשה, את אחותי היפה ניצלתי והרסתי, את אבי ואמי תקעתי לכל הרע שיש, ובכל חברי בגדתי, ואת שכונתי הבאתי לטמיון, רק בגלל שחיי לא הלכו לשום מקום. רק בגלל שהייתי קלוע ואי אפשר עכשיו לתקן אותם.

אלה הם חיי והם לא משתפרים הם נגרעים.