הכותרת היא לא ליופי, בסיפור הזה יש תוכן שעלול לא להיות נעים להרבה אנשים. לא לשכוח-זה רק סיפור. וחוץ מזה, לא אכפת לי מה אתם חושבים.

לא פוליטקלי קורקט

29/12/2019 251 צפיות אין תגובות
הכותרת היא לא ליופי, בסיפור הזה יש תוכן שעלול לא להיות נעים להרבה אנשים. לא לשכוח-זה רק סיפור. וחוץ מזה, לא אכפת לי מה אתם חושבים.

אנחנו נוסעים במכונית שלי, חברה שלי ואני. אני נוהג, מן הסתם. היא עצבנית בגלל שאיזו בחורה בשמלה אדומה בתחנת דלק ביציאה מירושלים התחילה איתי. לפחות ככה היא טוענת. בעיניה תמיד כולן מתחילות איתי, אז היא עצבנית. השעה המאוחרת, הקור של הרי ירושלים והגופה ששכבה על המושב האחורי בטוח לא הוסיפו למצב הרוח שלה, אבל אנחנו עוד נחזור לזה.

אנחנו חלק מארגון שנקרא “החזית החילונית של ירושלים”. בעיקרון, אנחנו פועלים נגד ההשתלטות של החרדים על העיר. תתפלאו אבל זאת ממש לא משימה קלה להכניס לבני זונות האלה. בהתחלה היינו מטיסים רחפן עם שקית קמח פתוחה קשורה אליו מעל אחת השכונות שלהם, בפסח. רעיון שלה. הייתם צריכים לראות אותם, בחיי, חוויה מדהימה. לזכותה יאמר, כמה שהיא משוגעת – ככה היא חכמה.

אחרי שפסח נגמר עברנו לראשים של חזירים. הבעיה היחידה הייתה שלא קל להשיג חזיר בארץ, וגם לערוף לו את הראש זה לא אקט סימפטי במיוחד. אחרי זה היינו מתגנבים לבתי הספר שלהם בשבתות וכותבים “יהוה” על הלוחות שלהם. זה קטע ענק! אסור להם למחוק את זה אז הם חייבים לקבור את הלוח.

“שרמוטה..” חברה שלי מלמלה. היא יכולה להיות כזאת קנאית לפעמים, אבל אני אוהב אותה, באמת. אנחנו ממש באותו הראש. אפילו יש לשנינו עגיל באותו הצד באף. ניסיתי להסביר לה שאני לא חושב שהיא התחילה איתי בכלל. זאת הייתה טעות. “למה אתה חושב שהיא ביקשה סיגריה דווקא ממך?? היו איזה ארבעה אנשים ביניכם. ובכלל אסור לעשן בתחנות דלק! אתה כזה מטומטם!” קראו לי בהרבה שמות בחיים, אתם בטח יכולים להבין על סמך מה שסיפרתי לכם עד עכשיו, אבל אין ספק שכל גנאי על קשת הטיפשות מעצבן אותי הרבה יותר מהשאר.

“וראית את השמלה הזאת שהיא לבשה? זונה. איך אתה אומר שהיא לא התחילה איתך?? אתה יכול לשגע אותי לפעמים!”. קצת נמאס לי לשמוע את החרא הזה אז הדלקתי רדיו. מבזק חדשות דיווח על הרב שנעלם מהישיבה ברוממה, על כתמי הדם שמצאו בזירה ועל המאמצים של המשטרה למצוא את האחראים במהרה. זה השתיק אותה.

אחרי בערך רבע שעה של נסיעה, הגענו לאיזה מחסום. עכשיו, אם הגעתם לשלב הזה בסיפור ולא קרעתם את הדף לגזרים ב”יהוה” (או קברתם אותו), אז כנראה שאתם בני אדם עם רמת אינטליגנציה סבירה. אם כך, אתם בטח זוכרים, אבל למקרה שנפלתי על קורא פחות מבריק אני אזכיר, יש לנו גופה במושב האחורי.

חברה שלי צעקה שאני אעצור בצד אבל זה היה נראה לי מעשה ממש מחשיד ומטופש. אז מה עשיתי? המשכתי לנסוע לכיוון המחסום. הייתם צריכים לראות איך היא השתוללה שם. הרבה שמות גנאי מהקשת השנואה עליי עפו שם ברכב, אבל אני המשכתי. למזלי, היא ידעה להרגע כשהגענו למחסום עצמו. נחשו מה גיבורי ישראל האלה שעמדו במחסום עשו? אפילו לא סימנו לנו לעצור. אני לא צוחק. אחד מהם אפילו איחל לי לילה טוב. הוא חבש כיפה, כמובן.

זה מדהים באיזו קלות יהודי כמוני עובר מחסום לעומת כל ערבי שהיה מגיע לשם. לא שאני מרחם על הערבים, כן? אנחנו נתפנה לטפל גם בהם בקרוב. “אל תיסע כל כך מהר, אתה תהרוג מישהו!” היא התפרצה לחלל וקטעה לי את חוט המחשבה. אני מצטער בשמה, היא כזאת. היא גם לא תמיד מבינה את האירוניה בדברים שהיא אומרת.
החנינו את האוטו בקרחת ביער בן שמן, במקום הקבוע שלנו. גלגלתי לעצמי סיגריה והיא ביקשה שאגלגל גם לה. צפויה לנו עוד הרבה עבודה. את הבדלים כבר נקבור עם הגופה.

הגופה הייתה הרבה יותר כבדה מכשהעמסנו אותה לרכב, או לפחות ככה היה נדמה לי. הסתכלתי עליה תוך כדי שסחבנו אותה פנימה אל תוך היער, ולמרות סימני הדקירה הרבים שחדרו דרך השמלה האדומה שלה, היא הייתה בחורה מאוד מושכת. לחברה שלי היתה סיבה טובה לקנא. לפעמים היא קצת יותר משוגעת משהיא חכמה, אבל אני עדיין אוהב אותה. באמת.

כשחזרנו לרכב דיווחו ברדיו שהצבא מכתר את הבית של החשוד ברצח הרב, בחור בן 20 מאיזה כפר. חיות אדם אלה.

לא פוליטקלי קורקט
דרוג הסיפור 4 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך