מה שאסור מושך, פרק שבע.

11/10/2012 591 צפיות 3 תגובות

אני עדיין חושבת על החיבוק הזה.
אני לא מצליחה להירדם, ואני גם לא יצליח.
יש לי כל כך הרבה שאלות בראש.
אבל על שום דבר אין תשובה.
הכל כל כך נסתר, שום דבר לא גלוי.
למה אני לא יכולה לדעת שום דבר?
מה אני עשיתי רע?
למה אני כאן?
אני לא זוכרת שעשיתי משהו.
הצלחתי להירדם בסוף.
“בוקר טוב”.
לאה אמרה.
“בוקר טוב לאה”
“הכל בסדר?”
“כן, לא כל כך ישנתי בלילה.”
“משהו לא בסדר איתך בזמן האחרון. את יכולה לספר לי ג’סמין?”
החלטתי לספר לה.
“תראי, יש לי כל כך הרבה שאלות שאין לי עליהן תשובות..”
התחלתי לבכות.
“אני מצטערת ג’סמין את רוצה לספר לי אחר כך?”
“לא לא זה בסדר , בקיצור אני מוטרדת מהשאלות האלה.”
“אני מבינה.. יש משהו שאני יוכל לעזור בו?”
“כן, יש לי הרי שלושה ימים חופשיים בחצי שנה, אני רוצה שמחר יהיה הראשון.”
“שניייה אני חוזרת לכאן, אני אלך לשאול.” אמרה לאה.
“חיכיתי בחדר שלי לפחות שעה עד שהיא חזרה.
“יש לי את האישורים, אבל רק שתדעי שעוד מישהו יבוא מחר כי הוא בדיוק יצא, אתם תכירו בסדר?”
וואו. מישהו אחר.
“אוקיי תודה לאה” אמרתי וחיבקתי אותה.
ופשוט הרגשתי אושר עצום.

מה שאסור מושך, פרק שבע.
דרג את הסיפור

תגובות (3)

מקווה שתאהבו את הסיפור שלי :DD

12/10/2012 13:51

ברוכה המצטרפת לאתר רותם שקד החביבה.

לא הבנתי מה זה שהסיפורים כבר מוכנים כאילו כתבת “למגירה” כמו כולנו ☺☺☺ אבתי את הסיפור שלך מאד מאד ויש לזכותך כבר 7 סיפורים אם אינני טועה תמשיכי לכתוב ממני בקי ♥♥

12/10/2012 13:54

היי בקי תודה רבה !!
שבת שלום <3

12/10/2012 13:59
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך