סיפור זה מוקדש לכל רופאי צה"ל באשר הם

עניין של זמן

23/09/2010 967 צפיות 2 תגובות
סיפור זה מוקדש לכל רופאי צה"ל באשר הם

זה עניין של זמן עד שאתה מתחרפן מהתפקיד הזה. זה בדוק. השאלה היא לא אם תתחרפן אלא מתי. זה רק עניין של זמן. זה לא משנה מה תעשה. תספור לאט עד עשר, תנשום עמוק, תקרא ספר, תדבר בטלפון. אתה פשוט לא תפסיק לחשוב על זה.
הקליטה לתפקיד לא שונה מכל מקום אחר. ש”ג עייף, פקידת שלישות עם לק על הציפורניים, טופס טיולים, נשקיה עם נגד מעשן ושורות של מקוצרים, ואז אתה מגיע למפקד. המפקד מראה לך מפה תקנית, כזאת עם שמות קוד וצירים, ואז, ורק אז נופל לך האסימון.
זה יכול להיות איזה חייל משועמם, שהחליט לשחק עם הנשק שלו. זאת יכולה להיות תאונת דרכים כאן בצומת. אולי זה יהיה איזה בדואי, שהחליט לשחק עם נפל של פגז. לפני חצי שנה זה היה טוראי בבא”ח הסמוך, שפוצץ לעצמו את הראש, כי חברה שלו עזבה אותו. אתה עדיין לא היית אז. חבל.
בכל אופן, אתה הדוקטור. אתה תצטרך לטפל בהם. אתה הצ’אנס הראשון והאחרון שלהם. מישהו צריך לעשות את זה, ואתה היחיד בגזרה. אין אחר, וזה יקרה בטוח. זה סטטיסטי. כל יום שעובר רק מגדיל את הסיכוי. זה רק עניין של זמן.
אתה מנסה להתעסק בדברים אחרים. אתה בודק חיילים עם כאבי ראש. אתה בודק נודניקים, שפשוט רוצים לעבור יחידה. אתה נותן גימלים בטלפון לקצינת הקשר, ויום אח”כ מבטיח לה שבשום אופן לא תעשה את זה בשביל החיילת שלה. אתה מטפל בחיילות עם זיהום בדרכי השתן. אתה שולח למיון חיילים עם נקעי קרסול חמורים. זה לא משנה. אתה לא מפסיק לחשוב על זה. זה רק עניין של זמן.
מתישהו אתה לא הולך לחדר אוכל, כי אולי זה יקרה. אתה מפסיק לטלפן הביתה, כי אולי זה יקרה. אתה לא ישן, כי זה יקרה. אתה לא מתקלח, כי זה בדיוק יקרה, ואתה פשוט חייב להצליח. זה לא ביקורת אכ”א או מופע הצדעה לחייל הבודד. זה חיים של מישהו. כל שניה קובעת. זה עניין של זמן.
מאז עברתי יחידה, אבל זה לא משנה. זה עדיין אותו תפקיד דפוק. היחידה פה ממש מוזרה. מצד אחד, יש לי חדר לבד. מצד שני, אסור לי לעזוב, כנראה כי אנחנו כל הזמן בכוננות. כולם פה בלי מדים. כולם עם חלוקים לבנים, וכל יום נותנים לי תרופות. מדי פעם ניגש אלי מישהו, ושואל אותי אם אני עדיין שומע את הקולות של הקשר. פעם הוא אפילו ניסה לשכנע אותי, שהם לא באמת קיימים. על המקום רציתי לכתוב לו הפניה לבדיקת שמיעה. אתה מבין, אבל הוא לא. זה יקרה בטוח. זה סטטיסטי. כל יום שעובר רק מגדיל את הסיכוי. זה רק עניין של זמן.

עניין של זמן
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (2)

יש לך כתיבה יחודית ומעניינת

20/04/2011 19:03

ווואאאווו כתיבה מושלמת !
אהבתי מאוד :]

26/12/2011 05:14
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך