קללה עוברת

05/11/2010 757 צפיות תגובה אחת

” זוהי הטירה המקוללת? “
“אל תיכנס לשם, אחרת תקולל.”
“שטויות, אני לא פוחד.”
אלה היו מילותיו של מוהל לפני שנכנס לאותה בקתה, שמשום מה – נקראה ‘הטירה המקוללת.’
חברו, ניסים, הזהירו שלא להיכנס לטירה, אך מוהל לא הקשיב.
הטירה הייתה עשויה מגיר וחרס, היא הייתה בעלת ארבעה צריחים. למרות ש ‘הטירה המקוללת’ הייתה בקתה קטנה,היה שם גדר ברזל חלוד ללא שער. מעל לדלת הכניסה (שהייתה תמיד פתוחה) היה מחובר פסל של זאב עם רגלי נחש. המקום היה תמיד מוצל או חשוך בגלל שעצים מוזרים וגבוהים הצלו על הבקתה – על העצים היו חרוטות תמונות מוזרות ונוראות שנראה היה שהן משתנות בכל פעם.
דברים נוראים קראו לכפרים שאנשיהם נכנסו לטירה, תגובות שרשת נוראיות.
אך לא תגובות שרשרת כגון שק סוכר שנעלם ממרכבה בהתחלה, ולבסוף הוריקן ענק שמשמיד את האזור,
לא ולא – זה התחיל בקטן ונגמר בקטן או התחיל בגדול ונגמר בגדול וכד’…
לדוגמא ניקח את העיירה סלר, אחד מאנשי העיירה נכנס לטירה המקוללת, אחר התחילו לקרות לעיירה דברים כגון שריפות והתייבשות היבול, ביצות שחדרו העירה מבעד לחומות, ריקבון הבתים וכד’…
גם בכפר קרן קראו דברים כגון מות הבקר, גניבות פתאומיות, הצטננויות קלות (גם בקיץ), וכד’…
מוהל היה האיש המושלם להיכנס לטירה, למרות השמועות. הוא לא נרתע מדברים בחייו, חוץ מזה, היה
לו גם מבנה גוף מתאים לחוסר הרתעות שכזאת, היה לו גוף מלא פצעים, שיער שחור שבו מעט שיבה (למרות שהיה בשנות העשרה לחייו [גיל שמונה עשרה] ). חברו ניסים לעומתו, היה פוחד מדברים רבים, למרות זאת, ליווה את מוהל ברוב הדברים שעשה בחייו. ניסים ניראה כאיש כפוף, חיוור, בעל שיער בצבע בלונד. ניסים ניראה מאוד מפוחד באותו הרגע. “אל תדאג. ” הרגיעו מוהל…
הנה מוהל נכנס לטירה. הוא ראה שטיח אדום מעוטר באיורים של זאבים עם רגלי נחש, כמו הפסל שבכניסה. ‘מוזר’ חשב מוהל, ‘הרי לא ראיתי את השטיח האדום מחוץ לטירה.’
השטיח האדום היה מוחתם בחומר שחור צמיגי. החומר הוביל אל האח. מוהל הביט אל האח.
לפתע האח התלקחה באש אדומה, מתוכה יצא שד שנכנס אל תוך גופו של מוהל…

© כל בזכויות שמורות לסתם בופאלו

קללה עוברת
דרג את הסיפור

תגובות (1)

יש המשך ? ממפחיד … אבל כדאי לך לכתוב המשך

26/02/2011 22:17
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך