NoAdar
פרק שלישי אני אפרסם כל פעם שאני אכתוב משהו חדש אני בתהליכים של פרק רביעי אז תצפו לו בקרוב :)

Heart attack-פרק 3 ~מוקדש ליוטה~

NoAdar 27/10/2014 430 צפיות 5 תגובות
פרק שלישי אני אפרסם כל פעם שאני אכתוב משהו חדש אני בתהליכים של פרק רביעי אז תצפו לו בקרוב :)

הבעת פניה של ליה השתנתה ממשועממת למבולבלת והיא החזירה לי את הפתק, מרימה את גבתה ומכניסה את ידיה לכיסים האחוריים של מכנסיה. היא נשענה קלות על השולחן וחיכתה להסבר,
\”אני רוצה שתשפכי את כל הסיוטים שלך על הקנבס\” אמרתי וניגשתי במהירות חזרה לצד שלי של השולחן, תופס דף שרטוט חלק ומתחיל לצייר. התחלתי לשרטט משהו שלא יכולתי לפרש אבל כן ידעתי משהו אחד, זאת תהיה היצירה הראשית בכל העיניין. ליה נאנחה ותפסה דף שרטוט בינוני ומשובץ, היא התיישבה על אחד הכיסאות והתחילה לשרטט משהו על הנייר עם עיפרון. היא זימזמה שיר שלא הכרתי אבל המנגינה הנעימה את האווירה שבה ישבנו בשתיקה ושירטטנו, אחרי כמה דקות ליה קמה מהכיסא ותלתה את השרטוט שלה על חוט התיל שתליתי מעל שולחן השרטוט כדי שכל העבודות הטריות לא יאבדו בין המחשבות שלי שלא היו חלק מהפרוייקט. הרמתי את מבטי אל מה שהיא ציירה בוחן את הפרטים הקטנים, היא ציירה יער חצי שרוף וגרזן שתקוע בגזע עץ כרות שנשאר לא שרוף. ברקע עמדה דמות מסביבה הילה שדמתה לאש שפנתה אל עבר החלק השרוף,
\”את יכולה להסביר את עצמך?\” שאלתי מוריד את מבטי חזרה אל השרטוט שלי שהתחיל לתפוס צורה, זוג עיניים גדולות שמביטות ישר ומאחורייהן משתקפת התמונה שהן חוזות. דמות קטנה עטופה בצעיף ארוך וזאב שמיילל אל ירח מלא, מתחת לעיניים ציירתי שלושה צלקות ארוכות שהתארכו עד לסוף הדף וטיפות דם אחדות שזלגו מהעיניים כמו דמעות.
\”זה סיוט ישן שלי, סתם חשבתי עליו יש דברים שיותר מפחידים אותי עכשיו\” הסבירה ליה ומשכה בכתפיה כאילו סיוטים זה משהו שצריך לקחת בקלילות, זה הכעיס אותי קצת אבל ידעתי שהבעיה שלי היא לא משהו נורמלי בחברה. הנהנתי בחיוב ותליתי את השרטוט שלי על החוט, הוא נראה הרבה יותר מפורט מהציור של ליה אבל היא נראתה מהופנטת מהציור וחיוך דק זחל לפרצופה באיטיות.
\”סיוט שלך?\” היא שאלה והפנתה את פרצופה אליי אבל עיניה עדיין היו על השרטוט, חיכיתי שמבטה יופנה אליי וניענתי את ראשי לשלילה, לא נעים לי לשקר לה אבל הסיוטים שלי הם לא העיניין של אף אחד חוץ ממני, היא הלכה למקרר הקטן והוציאה לעצמה פחית של קולה.
\”למה לא פתחת את המכתב הזה?\” היא שאלה והצביעה על המעטפה הירוקה שהייתה מעל ערימת המסמכים שלי, כמעט ששכחתי ממנה, הרמתי אותו והבטתי בו שמי התנוסס עליו בעט שחור דק
\”כריס סשיומין ניו-יורק ארצות הברית\” זה כל מה שהיה כתוב על גבי המעטפה, כנראה יש רק כריס סשיומין אחד בכל ניו יורק,
\”אני עוד לא הגעתי לזה. תודה שהזכרת לי, הייתי שוכח אם לא\” אמרתי לה והיא חייכה, היא לקחה לגימה מהפחית והניחה אותו על השולחן לידי. פתחתי את המכתב והוצאתי את שני הדפים שהיו מקופלים בתוכו, סידרתי את משקפי הקריאה על אפי ופתחתי את הדף הגדול יותר שקופל שצורה מושלמת והתחלתי לקרוא אותו באיטיות,
\’כריס הנכבד,
אני יודעת שאתה לא מכיר אותי אבל אני יודעת הכל עליך,
אתה החולם, ואני מחפשת אותך כבר די הרבה זמן.
ועכשיו אני מבינה שיש סיכוי שאתה לא תבין למה אני מתכוונת אז אני אצרף לך משהו שיסביר לך למה אתה החולם\’ ידי החלה לרעוד טיפה אבל המשכתי לקרוא את המכתב
\’כל הדברים שאתה חולם הם חזיונות, הסיוטים שלך הם אמיתיים. ואתה נקרא החולם כי אתה חוזה אותם כשאתה ישן אבל בגלל שהבדלי הזמנים בינינו שונים אני חוזה אותם בזמן שאני ערה, ולכן מכנים אותי הערה, הטילו עליי את המשימה לאתר אותך ולהזהיר אותך כי התחילו לתפוס אותנו. הסיוטים שלך הם התקפים שרק שנינו יכולים לראות ביחד עם קומץ אנשים אחרים שארגון מתחיל לחסל. ויש לי שאלה בשבילך כדי שתדע שאנחנו לא צוחקים, שמך האמיתי הוא לוהן, ואתה היגרת לאמריקה ביחד עם אימך כשהיית רק בן 15 ומאז התחלת לחזות.
אני מבקשת ממך שתפגוש אותי באמצע החודש הבא במקום שהכל התחיל,
שלך הערה, אסונה\’
ידיי רעדו לחלוטין כשפתחתי את הדף השני שהיה קטן משמעותית מהמכתב עצמו, על הדף היתה מצוייר בכמעט אותו אופן הציור שציירתי כרגע והיה תלוי על חוט התיל רק שבפינת התמונה במקום הצלקות הופיעה דמות גבוהה שחורה ועל פניה מסיכה אדומה שכיסתה את כל הפרצוף שלה כמו בסיוט שלי. הפלתי את הציור מידי והבטתי בתאריך שהיה כתוב במכתב, השמיני לחודש הקודם והוא הגיע רק עכשיו. נשימתי נהייתה מהירה וראייתי התחילה להיטשטש, ידעתי שאם לא אעשה משהו אני אקבל התקף. הוצאתי במגושמות את כדורי ההרגעה מתיקי ולקחתי את פחית הקולה של ליה שלא נשמעה מרוצה כל כך, אבל הייתי חייב לעשות משהו. בלעתי שני כדורי הרגעה והתיישבתי עוד פעם בכיסא שלי,ניסיתי להסדיר את הנשימה שלי ואחזתי בראשי שקדח בין שתי ידיי וסגרתי את ברכיי על ידיי. ניסיתי להרגיע את עצמי אבל אז משהו חזר לתוך המחשבות שלי, השיחה היום עם האיש המסתורי לפני שיצאתי לרוץ,
\”למה אנשים לא מביטים לאנשים בעיניים יותר?\” שאלתי בשקט והרגשתי את עצמי מאבד יציבות, המחשבה האחרונה שצפה במחשבותיי לפני שהתעלפתי הייתה \’אני חייב לחזור הבייתה\’.

Heart attack-פרק 3 ~מוקדש ליוטה~
דרג את הסיפור

תגובות (5)

uta uta

שוב, מדהים.. (הפעם זה פטריק..)
ואין לי מילים לתאר את השמחה של יוטה כרגע, הוא שמח שחזרת לכתוב לאתר ושאת נהנת מהכתיבה..
“תמשיכי ככה, תהני מהכתיבה ומהיכולות המדהימות שלך..”

27/10/2014 18:36

    אני אפרסם את הפרק הרביעי מחר,
    ואז אני אפרסם כל פעם שאני אסיים לכתוב את הטיוטה הראשונית :)

    27/10/2014 18:46

    יופי של פרק! ושאלה, איך קבעו כל כך מהר שהוא משותק, זה שתיוק תמידי?

    27/10/2014 19:09
    uta uta

    אממ היו לו כאבים ביד, מיד ההורים שלו לקחו אותו לבית החולים והם ראו שהשרירים ביד שלו לא פועלים בכלל ושאין לו יותר שליטה על היד, הוא גילה את זה בבוקר אחרי בדיקות של שלוש שעות אז זה לא היה כזה קצר..
    והשיתוק הוא תמידי להערתכם של הרופאים.

    27/10/2014 19:15

אני מודה לך שגרמת לאח שלי לחייך שוב!
אני מודה לך שכול רגע שלו עכשיו הוא לחכות לפרק מושלם של הסיפור שלך!
אין לי מילים לתאר את ההרגשה שהוא חווה מול פניי
דרך אגב, אני טיטי אחותו..
אז זהו. רק רציתי לומר תודה!

28/10/2014 19:21
8 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך