richeese
לילה שלישי מתוך שבעה. לילה טוב.

7 דפיקות – לילה שלישי.

richeese 28/10/2014 729 צפיות אין תגובות
לילה שלישי מתוך שבעה. לילה טוב.

לילה שלישי:
באותו לילה היא התעוררה ולא הצליחה להירדם חזרה. במשך כחצי שעה היא התפתלה וחיפשה תנוחה נוחה לישון בה, העבירה את הכרית מצד לצד כמה פעמים ואפילו ספרה כבשים. כשהגיעה לכבש השישה עשר נאנחה בייאוש ופתחה עיניים. האור החלש ממנורת הלילה מעליה קצת סנוור אותה, אבל אחרי כמה רגעים היא התרגלה. צעצוע הדובי שקנו לה הוריה במתנה אתמול שכב לידה. היא התיישבה במיטתה והושיבה את הדובי מולה שעון על הקיר, אחרי זה סתם הביטה מהחלון שליד מיטתה כדי לראות מה קורה בחוץ. אחרי דקה בערך היא הבינה למה לא הצליחה להירדם, שרר שקט מוחלט בחוץ. שרר שקט וחושך מוחלטים כמעט. כל הפנסים היו כבויים, לא היה אור מהחלונות והיא בקושי ראתה את המכוניות החונות באפילה שלמטה. וגם השקט, היא לא הייתה רגילה לשקט כזה, לא נשמעו מכוניות בכבישים, לא צלילים של אנשים שמדברים, לא טלוויזיה דלוקה או אפילו קול של צרצרים. היא הסתכלה לשמיים, אבל כל מה שהצליחה לראות אלא עננים אפורים שמכסים את רוב השמיים. פתאום היא ראתה שבבניין ממולה מהצד השני של הכביש באחד החלונות נדלק אור, את החלון כיסו וילונות אדומים. לאחר דקה בערך הופיעה דמות מאחורי החלון. היא השתנקה בבהלה; החלון הוילון והדמות גרמו לה להיזכר בחלום שחלמה לפני שקמה: בחלום היא עמדה מול שולחן שהיה ערוך ליום הולדת שלה, היא ראתה את הוריה וחבריה תלויים באוויר על ידי שערות שחורות שמחזיקות את גופם. היה להם מבט חסר הבעה על הפנים, והם נראו כמו בובות על חוט. הילד ששערו השחור כיסה את כל ראשו כך שלא ראו את פניו עמד מצידו השני של השולחן והיא הרגישה שהוא מביט בה. “מה את רוצה לעשות? אני שולט בכולם” שמעה אותו אומר. הילדה לא ידעה מה להגיד מרוב פחד. “ותפתחי לנו את הדלת” . פתאום החברים שלה וההורים שהיו תלויים באוויר החלו לצעוק בכאב נוראי, והתחילו להתקרב אליה, “אמא! אבא!” היא צרחה, הם נראו סובלים נורא, ואז היא ראתה את אמא במאמץ אדיר אומרת “תברחי! תברחי..” ואז חזרה לצעוק. היא הסתובבה אחורה ויצאה מדלת הכניסה. היא רצה למטה במדרגות כשהצעקות עדיין מהדהדות מאחור. כשהגיעה לקומה אפס היא ראתה שבמקום לראות את דלת הכניסה והלובי, המדרגות ממשיכות לרדת, היא ירדה עוד קומה וראתה שגם שם המדרגות עדיין ממשיכות לרדת. היא ירדה עוד ועוד עד שכבר לא שמעה את הצעקות. היא חשבה שזה ימשך לנצח, אבל פתאום בסוף גרם מדרגות אחד נגמרו המדרגות. היא הסתכלה מסביבה וראתה דלת פתוחה במקצת. היא התקרבה לדלת ופתחה אותה לרווחה, נכנסה לחדר וסגרה מאחוריה את הדלת. זה היה חדר שינה רגיל עם ארון בגדים באחד הפינות ושולחן כתיבה מולו. על הקירות היו תלויות הרבה תמונות אבל היא לא הצליחה לראות אותם בגלל שהיה חשוך בחדר, והאור היחיד שהגיע היה האור העמום מהחלון. אחרי חיפוש קצר היא מצאה מתג אור ליד הדלת ולחצה עליו. מיד נדלק האור, ממנורת להט יחידה במרכז התקרה. כשהתרגלה לאור הסתכלה על התמונות על הקיר, התמונות גרמו לה לצמרמורת ופחד גדול, אלא היו תמונות שלה מאז שהייתה קטנה ועד עכשיו. היא הכירה את כל התמונות כי הייתה מסתכלת על אלבומי תמונות עם ההורים שלה. אבל מה שהפחיד אותה היה שבכל תמונה הדמות של הילד המפחיד עם השיער השחור הארוך הייתה מופיעה גם. בתמונה שלי מאז שהייתה תינוקת כשרואים אותה משחקת בחול בחוף הים, ראו אותו עומד ליד אחד השמשיות לא רחוק ממנה. בתמונה בה היא רוכבת על אופניים ביום כיפור ראו אותו עומד במדרכה מאחורי אחד המכוניות, והייתה תמונה שצילמו רק משבוע שעבר כשצילמו אותה בתחנת אוטובוס לפני הבית ספר, הוא עמד ממש מאחוריה. היא הפסיקה להסתכל על התמונות והלכה כמעט על קצות האצבעות מרוב פחד לכיוון החלון. וילונות אדומים כיסו את החלון. פתאום מישהו כיבה את האור מאחוריה והרגישה משיכה חזקה אחורה ובדיוק אז היא התעוררה. ברגע שהיא נזכרה בחלום הזה האור בחלון נכבה והיא התכסתה בזיעה קרה ורעדה מפחד כי החלון והוילון היו בדיוק כמו בחלום שחלמה, האם הדמות הייתה היא מהחלום? שבע דפיקות נשמעו מדלת הכניסה, דפיקות שנשמעו חזק מאוד בכל הדירה בגלל השקט שהיה מסביב. הילדה קפאה על המיטה, הזיכרון של הלילות הקודמים שב אליה, זה כבר הלילה השלישי בו היא שומעת את הדפיקות. היא נזכרה שאתמול ראתה את הילד עם השיער השחור לרגע כשדלת הכניסה נעלמה לפתע וחזרה למקומה לאחר כמה רגעים. היא לא יכלה לסבול זאת יותר והחליטה שהיא הולכת להעיר את ההורים גם אם זה אומר שהם יצעקו עליה ויקחו לה את הצעצוע. היא נעמדה ליד, כיסתה את עצמה בשמיכה כדי שלא תסתכל בטעות לכיוון דלת הכניסה המפחידה ולקחה איתה את הדובי בשביל האומץ ויצאה מהחדר. היא הלכה לאט לאט דרך המסדרון, עברה את דלת הכניסה והגיעה לחדר ההורים, זרקה על הרצפה את השמיכה, התקרבה אל אבא וניסתה להעיר אותו על ידי דחיפה קלה על הכתף. “אבא, תתעורר” היא לחשה לו ואז דחפה אותו קצת חזק יותר. הוא לא הגיב “אבא!” היא קראה בקול קצת חזק יותר אבל זה לא עזר. היא התכוונה ללכת לצד השני של המטה אל אמא שלה כשפתאום שמה לב שאמה עומדת ליד המיטה ומסתכלת עליה. “אמא?” הילדה שאלה. והאמא ענתה בלחש “תברחי, תברחי” הילדה הבינה שמשהו לא בסדר עם אמא שלה ונסתה להעיר את אביה, היא נערה אותו וצעקה “אבא תתעורר, תתעורר!” אבל הוא היה שקוע עמוק בחלום ובבנתיים אמה החלה לצעוק “תברחי” והצביעה לכיוון של דלת הכניסה “תברחי!” הילדה החלה לבכות מפחד ולצעוק “תתעורר!” ואז אמה נפלה על הרצפה. ברגע שהיא נפלה, אביה התעורר ואמר “מה את עושה כאן? מה קרה?” ושמעה את אמה נאנחת ואומרת “אחח.. נפלתי על הראש, זה כואב”. הילדה סיפרה להם על כל מה שקרה, והם אמרו שזה באמת נשמע כמו חלום ממש מפחיד, היא נסתה להסביר להם שזה לא הרגיש כמו חלום בכלל אבל הם היו עייפים ואמרו שאם היא רוצה היא יכולה לישון איתם רק הלילה ושפעם הבאה היא צריכה להבין שזה רק חלום וכלום לא יקרה לה. היא הרגישה הקלה שהם לא צעקו עליה שהעירה אותם, והלכה לישון אתם.
כשקמה בבוקר היא לא זכרה כלום מאירועי הלילה, והוריה הסבירו לה שבאה אליהם באמצע הלילה בגלל חלום מפחיד, הם הזכירו לה שזה היה בסדר הפעם אבל פעם הבאה היא צריכה ללמוד לישון לבד כבר. היא הלכה לחדרה כדי למצוא את הדובי אבל הוא לא היה שם, היא חיפשה אותו בכל הדירה, אבל הדובי הלך לאיבוד.

7 דפיקות – לילה שלישי.
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך