richeese
לילה שלישי, רביעי, חמישי, שישי, שביעי בהמשך..

7 דפיקות – לילה ראשון, לילה שני.

richeese 25/10/2014 744 צפיות 2 תגובות
לילה שלישי, רביעי, חמישי, שישי, שביעי בהמשך..

לילה ראשון:
7 דפיקות בדלת, באמצע הלילה. היא רק יצאה לשתות כוס מים, ועכשיו היא עומדת אל מול הדלת החומה, שבחשיכה נראית גבוהה ורחבה הרבה יותר מהרגיל. היא בדיוק חלמה על זה שהיא חוגגת יום-הולדת שבע וכולם שכחו להגיע ואפילו ההורים שכחו להכין לה עוגה, אז היה לה מצב רוח עצוב. בקול ישנוני ועצוב קצת היא קראה “מי שם?” היא חיכתה כמה שניות אבל אף אחד לא ענה. היא קראה שוב “מי זה?” ושוב בלי תשובה. היא חשבה אולי ללכת לחדר ההורים ולספר להם שמישהו דפק, אבל הם אמרו לה שאסור לה להיכנס לחדר ההורים יותר באמצע הלילה כי היא כבר גדולה, ומותר רק במצבי חירום, היא לא חשבה שזה מספיק מצב חירום והחליטה שתספר להם בבוקר. היא הלכה לשתות וחזרה לישון. כשקמה בבוקר שכחה את כל מה שקרה בלילה.
לילה שני:
היא פתחה את עיניה. מולה על התקרה ראתה את הפסים של האור מבחוץ. היא בדיוק התעוררה מחלום מוזר, היא שחזרה אותו במוחה: היא חלמה שוב על היום הולדת שלה, כל החברים שלה הגיעו למסיבה וההורים הכינו לה עוגה יפה עם שבעה נרות קטנים ואחד גדול. כולם שרו לה יום הולדת שמח והיא הייתה שמחה, עד שהבחינה במישהו שלא הכירה באחד הכיסאות שמסביב לשולחן. הוא נראה כמו ילד, שיערו היה ארוך ושחור מאוד וכיסה את פניו כך שלא ראו אותם. פתאום כל האנשים מסביב לשולחן השתתקו. כולם התיישבו על הכסאות ולאימתה היא ראתה שהעיניים והפיות שלהם נעלמו. “יום הולדת שמח, זה מה שרצית לא?” היא שמעה את קולו של הילד מתוך השיער. הוא גרם לה לפחד גדול אז היא קמה מהשולחן ורצתה ללכת משם ובאותו רגע היא פתחה את עיניה והתעוררה. אחרי חלום כזה היא מאוד רצתה ללכת להורים ולישון איתם, אבל בדיוק אמרו לה אתמול שהיא הייתה ילדה מאוד טובה בלילה ושאם גם היום לא תעיר את ההורים היא תקבל מתנה. היא לקחה נשימה ארוכה ועצמה את עיניה כדי לחזור לישון, ברגע שסגרה את עיניה היא שמעה אותם שוב. את הדפיקות בדלת, שבע דפיקות בדלת. היא מיד נזכרה שגם בלילה הקודם מישהו דפק, היא קמה מהמיטה והלכה אל דלת הכניסה. הפעם היא שאלה בקול קצת מבוהל ” מי זה?” וכמו אתמול, התשובה לא באה. היא בדיוק פנתה ללכת לחדר ההורים כשפתאום שמה לב שהדלת שהייתה סגורה לפני רגע, פתוחה לרווחה! ובחושך היא ראתה צללית שחורה בערך בגובהה שדומה לילד מהחלום עומדת בכניסה לדלת. היא שחררה צעקה, סגרה את עיניה ונפלה לאחור. כשפתחה את עיניה שוב הדלת הייתה סגורה והמנעול שסוגר את הדלת מבחוץ היה נעול. היא רצה לחדר ההורים ורצתה להעיר אותם. הדלת שלהם הייתה פתוחה, היא נעצרה בפתח הדלת והסתכלה עליהם, הם ישנו, היא ראתה איך הבטן שלהם עולה ויורדת בכל נשימה. היא נשמה מהר, אבל לאט לאט היא נרגעה וחשבה לעצמה, יכול להיות שהכול היה הדמיון של החושך, בדיוק חלמתי על זה וזה בדיוק הופיע. לא משנה, אני ילדה גדולה, אני אגיד להם בבוקר, לא יפה להעיר אותם, הם מאוד יכעסו עלי. היא חזרה לחדרה, סגרה את הדלת ופתחה אור של מנורה כדי שלא יהיה מפחיד, וחזרה לישון. בבוקר שוב שחכה כל מה שקרה בלילה.

7 דפיקות – לילה ראשון, לילה שני.
דרוג הסיפור 4.8 | 4 מדרגים

תגובות (2)

ואו, אני קוראת הרבה סיפורים פה, אבל אני חייבת לציין שהסיפור שלך הוא אחד הסיפורים הכי הטובים באתר.

26/10/2014 16:33

תודה! אני די בטוח שזה לא הסיפור הכי טוב באתר ;) אבל תודה שוב, מקווה שתאהבי את ההמשך..

28/10/2014 00:32
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך