אנונימיT
יש בקטע הזה מושר השכל, לפעמים נחבא ולפעמים לא..מצאתם אותו? זה מדבר על החיים. הילדה בורחת ממה שהיא לא אוהבת, ממה שלא עושה לה טוב. היא לא עוצרת, היא לא רוצה שזה יהייה יותר קשה ממה שזה כבר, והיא לא רוצה לתת לגורמים אחרים להפריע לה בדרכה. בנהר,היא מגיעה לתקלה, כי הנהר מאוד קר וקשה לחצותו. אך היא מצליחה לעבור אותו. היא רצה לאט ואז מהר. מתקדמת בקצב שלה אל עבר העליה, אל עבר השינוי. היא מגיעה לעלייה. קשה. צריך המון כוח. היא מגיעה לפסגה. היא ניצחה. היא משקיפה אל עברה, אך לא נותנת לו להשפיע עלייה. ואז היא מפנה לו עורף ומתחילה חיים חדשים. כן, אני גם חושבת שזה מטופש, אבל זה לא יצא לי מהראש כבר כמה ימים! הייתי חייבת לכתוב את זה.. ושמתי את זה ב'סיפורים על מוסר השכל', כי כבר קצת נמאס לי לשים את כולם ב'סיפורים מוזרים', וגם כי זה קצת נכון, לא...? מה אתם חושבים על זה?

חיים קשיים והצלחות.

אנונימיT 11/11/2012 1432 צפיות 4 תגובות
יש בקטע הזה מושר השכל, לפעמים נחבא ולפעמים לא..מצאתם אותו? זה מדבר על החיים. הילדה בורחת ממה שהיא לא אוהבת, ממה שלא עושה לה טוב. היא לא עוצרת, היא לא רוצה שזה יהייה יותר קשה ממה שזה כבר, והיא לא רוצה לתת לגורמים אחרים להפריע לה בדרכה. בנהר,היא מגיעה לתקלה, כי הנהר מאוד קר וקשה לחצותו. אך היא מצליחה לעבור אותו. היא רצה לאט ואז מהר. מתקדמת בקצב שלה אל עבר העליה, אל עבר השינוי. היא מגיעה לעלייה. קשה. צריך המון כוח. היא מגיעה לפסגה. היא ניצחה. היא משקיפה אל עברה, אך לא נותנת לו להשפיע עלייה. ואז היא מפנה לו עורף ומתחילה חיים חדשים. כן, אני גם חושבת שזה מטופש, אבל זה לא יצא לי מהראש כבר כמה ימים! הייתי חייבת לכתוב את זה.. ושמתי את זה ב'סיפורים על מוסר השכל', כי כבר קצת נמאס לי לשים את כולם ב'סיפורים מוזרים', וגם כי זה קצת נכון, לא...? מה אתם חושבים על זה?

היא נכנסה אל היער והמשכיה לרוץ.
היא רצה כאילו מישהו רודף אחרייה. ואולי באמת כך היה. אבל היא לא הרשתה לעצמה לעצור ולהביט לאחור.
היא לא יכלה להביט לאחור, וגם לא לעצור.
היא לא הייתה מסוגלת.
היא הגייעה לגדת הנהר ונעצרה בפתאומיות. היא חשה צעדים על גבי אדמת היער הרטוב מהגשם של אתמול בלילה.
רגל אחר רגל, היא נכנסה אל הנהר.
המים היו כקפואים. היא נשמה עמוקות ומיהרה לגדה השנייה, רטובה ורועדת מקור.
אך היא לא יכלה להתעכב.
היא החלה בריצה קלה בין העצים הרבים והסבוכים, והגבירה את הקצב לאחר כמה זמן.
הגיעה עלייה.
זה היה קשה.
היא הייתה צריכה לצבור את כל הכוח שלה כדי לא להתייאש.
והיא לא התייאשה.
היא הגיעה לפיסגה.
היא הרגישה כאילו חצתה יבשות וימים, ערים ומושבות.
חיוך הניצחון והסיפוק לא מש משפתייה.
היא השקיפה מן הפסגה אל הבקתה הקטנה, אל הבית הקודם שלה, אל העבר שלה.
זה היה כואב. אך היא מיהרה להפנות מבט.
כעת היא ניצבה מול הירידה המובילה להתחלה חדשה, טובה יותר.
וגם הפעם, היא לא התכוונה לעצור.

חיים קשיים והצלחות.
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (4)

זה לא מטופש זה ממש יפה!!

את כותבת ממש יפה יש לך כישרון ענק!! וזה מתאים לסיפור של מושר השכל!

זה ממש יפה ~~דירוג 5~~ :)) <3

11/11/2012 14:49

זה מדהיים! והמוסר השכל מאוד ברור ויפה! אהבתי מאוד! ;)

11/11/2012 22:40

זה מדהיים! והמוסר השכל מאוד ברור ויפה! אהבתי מאוד! ;)

11/11/2012 22:40

תודה לכן! אתן ממש מחממות לי את הלב! :)

12/11/2012 06:54
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך