572
מבוסס על סיפור עם רוסי ידוע חוץ מהבית האחרון שהמצאתי בעצמי. מישהו פעם האשים אותי שהילדים בסיפורים שלי מדברים בצורה לא אמינה, אבל קשה לי לשנות את סגנון הכתיבה כדי שיותאם לשפה של ילד. יהיו מי שיאמרו שהסיפור קצת מיזוגני, אנינלא יודע אם זה נכון אבל אצלי כולם יוצאים בסוף הסיפור לא בסדר אז זה בסדר. ;)

הדייג האדיש ודג הזהב

572 08/05/2017 2290 צפיות 2 תגובות
מבוסס על סיפור עם רוסי ידוע חוץ מהבית האחרון שהמצאתי בעצמי. מישהו פעם האשים אותי שהילדים בסיפורים שלי מדברים בצורה לא אמינה, אבל קשה לי לשנות את סגנון הכתיבה כדי שיותאם לשפה של ילד. יהיו מי שיאמרו שהסיפור קצת מיזוגני, אנינלא יודע אם זה נכון אבל אצלי כולם יוצאים בסוף הסיפור לא בסדר אז זה בסדר. ;)

הדמות שבה יתמקד השיר,
זה דייג צנוע ולא עשיר.
הוא ישב על שפת הים כהרגלו
וניסה לתפוס דג בחכה שלו.

וכך הוא ישב לו בנוחות.
עד שהרגיש משיכה בחוט.
הוא גילגל את החכה ונלהב,
לגלות שאחוז בקרס דג זהב.

אז אמר הדג: “אנא שחררני אדם טוב,
אם תעשה זאת, אשלם לך את החוב.
אני דג שמחולל קסמים ונפלאות,
אהיה מוכן למלא לך משאלות.”

אז הדייג הרחמן ויתר,
ואת דג הזהב שיחרר.
ובלי לבקש שום תמורה,
הוא המשיך לדוג כבשיגרה.

בסוף היום הוא חזר לביקתתו,
וסיפר על מאורעות היום לאישתו.
וכששמעה על הדג שממלא כל משאלה,
היא כעסה על חוסר המעש של בבעלה.
“בדיוק אתמול השוקת נשברה!
למה לא ביקשתה שתתוקן במהרה?
חזור עכשיו אל הים,
ובקש שהשוקת תושלם.”

רץ הדייג בחזרה לידידו,
וביקש את הבקשה מידו.
הדג שמח לעזור לדייג הרחמן,
ומיהר לתקן את השוקת כמובן.

אך למרות ששוב עמדה השוקת,
אישתו המשיכה להיות זועפצת.
“תראה באיזו בקתה עלובה אנו חיים!
בקש מהדג ארמון פאר חדש ומדהים.”

חזר הדייג אל דג הזהב,
וביקש ארמון מלא רהב.
אך לאישה זה ממש לא הספיק,
היא המשיכה לבעלה הדייג להציק.

שיבקשד מהדג זהב אוצרות,
ואז שיבקש משרתים ומשרתות,
ושוב שירוץ כי היא מבקשת,
להיות המלכה של כל היבשת.
ובעלה רץ הלוך ושוב למרות שהיה מותש,
בכל פעם שאישתו התאוותה לדבר חדש.

ואז הציעה אישתו: “קח כלי,
ולך תביא אלינו את הדג שלי.
אוכל לבקש ממנו כל מה שבא לי,
במקום שתצטרך להתרוצץ בשבילי.”

אך כשהדייג ביקש מהדג שיבוא לארמונו,
הוא נעלב והעלים כל מה שקיבלו ממנו.
וכששב הדייג המצוברח אל ביתו חזרה,
ראה שהם שוב בבקתה והשוקת שבורה.

האישה התנצלה על שנהגה ברשעות,
ושיבחה את בעלה שנהג בצניעות.
חבל שהריצה אותו הלוך ושוב,
והוא היה כל כך עדין וטוב.

ואז שאלה ילדתם הקטנה,
שישבה עד אז בשקט בפינה:
“אם אבא באמת כל כך צדיק וחומל,
אז למה לא ביקש שיעלם מהעולם הסבל?
מצפונינו יש מלחמה ומרחץ דמים,
מדוע לא ביקש שיהיה שלום לעולמים?
ובמזרח אנשים סובלים מרעב,
למה לא ביקש שיהיה להם לחם רב?
אם יכולתה למלא כל משאלות,
בלי מלחמה ובלי שום הגבלות.
למה לא עזרתה לשום איש?
למה הייתה כל כך אדיש?”

הדייג האדיש ודג הזהב
דרוג הסיפור 4.3 | 3 מדרגים

תגובות (2)

פושקין עצמו התכוון לספר סיפור מיזוגני, כך שלא חידשת דבר.
בסיפור מחורז, מי מחפש שפה אמינה? מחפשים סיפור קולח.
בתקופה ובמקום שבהם הסיפור נכתב, אף אחד לא התעניין בבעיות העולם. הגיוני שכל אחד יחפש מה טוב לעצמו, ושכולם יקפצו.

תנו לחיות!! חיות.

12/05/2017 03:08
    572 572

    אתה צודק. רק שלא מזמן היה לי סיפור שכתבתי משהו (לא באתר) וזה העליב, החטפתי התקף פוליטי-קורקט.
    אולי אותה תקופה הייתה שונה. אני רק התאמתי את הסיפור לימינו (ולא פעם ראשונה שאני עושה זאת)

    12/05/2017 09:04
סיפורים נוספים שיעניינו אותך