lizza.nort
זה בעצם מדבר על כתיבה. המבוך הוא המוח שלי, האזור בו כל עניין הכתיבה קורה, ואני נכנסתי עמוק לפני זמן רב. המחסומים הם הוורדים. מחסומי כתיבה, צחוקים, אנשים שמסיטים אותי מהכתיבה בהעלבה או בצורות אחרות. הצעקות הם הרעיונות שאני מנסה "להושיט אליהם יד", ואני לא מסוגלת בגלל המחסום. למה אני ואלוהים בוכים יחד? אני אלוהים במוח שלי. הגשם יכול להיות הרצון העז להתיישב ולכתוב, או מה שרק עוזר להתגבר על מחסום. ואני באמת לא יודעת מה אני עושה, אני מנסה את הסגנון הזה, הסיפור הזה, העלילה הזו, ההתפתחות הזו, הדמות ההיא... מוקדש בחום לאדוני התולעת ויוקי שלי~ תודה שנתתם לי את ההשראה לרעיון הזה, אם כי לא ידעתם אפילו שזה יקרה. מה שמילה אחת כתובה עושה~

מחסומים-מוקדש לאדון תולעת ויוקי שלי~

lizza.nort 08/06/2014 750 צפיות 10 תגובות
זה בעצם מדבר על כתיבה. המבוך הוא המוח שלי, האזור בו כל עניין הכתיבה קורה, ואני נכנסתי עמוק לפני זמן רב. המחסומים הם הוורדים. מחסומי כתיבה, צחוקים, אנשים שמסיטים אותי מהכתיבה בהעלבה או בצורות אחרות. הצעקות הם הרעיונות שאני מנסה "להושיט אליהם יד", ואני לא מסוגלת בגלל המחסום. למה אני ואלוהים בוכים יחד? אני אלוהים במוח שלי. הגשם יכול להיות הרצון העז להתיישב ולכתוב, או מה שרק עוזר להתגבר על מחסום. ואני באמת לא יודעת מה אני עושה, אני מנסה את הסגנון הזה, הסיפור הזה, העלילה הזו, ההתפתחות הזו, הדמות ההיא... מוקדש בחום לאדוני התולעת ויוקי שלי~ תודה שנתתם לי את ההשראה לרעיון הזה, אם כי לא ידעתם אפילו שזה יקרה. מה שמילה אחת כתובה עושה~

אני עומדת במרכז המבוך. כלומר, אני חושבת שזה המרכז.
הגעתי הנה לפני זמן רב ודרך ארוכה, מלאה בפניות ופיתולים שאת רובם איני זוכרת.
כאשר אני מביטה סביב, אני מבינה, אין לאן לצאת. אני תקועה. אני מסתובבת במקום, 360 מעלות, וסביבי רק שיחי וורדים. הם יפיפיים, מדהימים, כל וורד בצבע משלו, ועם זאת אני לא מסוגלת לגעת. הם קוצניים, הם מסוכנים, הם לא כאן לטובתי.
ובאמת, הם מסיחים את דעתי. הדרכים הקטנטנות שנפתחות לרגע, אני מפספסת את כולן. אני עסוקה בוורדים המהממים.
אני מביטה למעלה כעת, ורואה שמיים כחולים עם עננים לבנים עבים ובלי שמש מעיקה. סוג השמיים האהוב עלי. הם גורמים לי לחייך, אבל כואב להחזיק את מבטי למעלה ואני מורידה אותו חזרה אל הוורדים המהפנטים.
נשמעות צעקות כעת מבעד למעטה הוורדים הסבוך, והצליל מכאיב. הוא טראגי כל כך, ומהפנט, מזמזם בראשי ומסרב לצאת. אני מנסה לשלוח יד, אך נשרטת ונדקרת מקוצי הוורדים הדוקרניים.
דמעות זולגות מעיניי, וכך גם מעיניו של אלוהים, וגשם כבד נופל. בגשם, הוורדים מאבדים מהיופי שלהם. אל מול עיניי הדומעות אני רואה כיצד הם נהפכים לבנים, אט אט. אני רואה כיצד הקוצים העדינים נושרים.
ביד עדינה ומהוססת, מפוחדת, אני מזיזה את הוורדים. הם פחות דוקרים, הם פחות מהפנטים. אני יוצאת מהסבך, הגשם מפסיק לשטוף את העולם הזה, אבל אני רק יוצאת למבוך. הזעקות המדהימות הללו עדיין נשמעות שם, במרחק, ואני רוצה לרוץ לעברן בכל כוחי, אבל…
אני נמצאת במבוך, ואני לא יודעת איפה היציאה, או הפנייה הנכונה. אני רק מנסה.
והוורדים עדיין רודפים אותי.
אני לא באמת יודעת מה אני עושה.

מחסומים-מוקדש לאדון תולעת ויוקי שלי~
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (10)

זה מיוחד.
עם הפן והנגיעות של ליזה. הקריאה שזרמה לי הליטוש שלא חסר לי והחזרה שוב ושוב להבהרת המסר.
מה כתבתי שאפשר לכתוב את זה?
אני אגיד אותו לעצמי. חחח

08/06/2014 23:08

    אני כבר לא זוכרת מה אמרת, אבל ה משהו שגרם לי לומר משהו שגרם לי לחשוב על זה. אז טכנית זה מה אני אמרתי שכתבתי דבר כזה, אבל בלעדייך לא הייתי כותת את זה.
    ובכלל זה היה בתגובות של רועי ולא של אדון תולעת, אבל משום מה חשבתי על אדון תולעת באותו רגע.
    ותודה רבה על המחמאות, לדעתי זה יצא זוועתי ומפוזר ><

    08/06/2014 23:13

    את נזק לעצמך. חחח
    בא לך להגיב לי על “המנגינה האחרונה” אני אהיה מאושרת.

    08/06/2014 23:16

    להגיב אני תמיד רוצה, אני צריכה לצאת למסע חיפושים בעקבות הכוח. נקווה ואני אבין משהו, המוח שלי החליט לא לאהוב אותי עכשיו. אני אבדוק, לא מבטיחה פעם תגובה גדולה ומושקעת אבל אני בהחלט אשתדל~

    08/06/2014 23:18

    יש סיכוי שזה נקרא המנגינה הנכונה?

    08/06/2014 23:19

    אופס מושפעת מהסרט /ספר. אני לא בטוחה ממי.
    והצדק איתך.

    08/06/2014 23:23

אה! לא פייר! אני נתתי לך הקדשה ולי לא נתת גם?! ועוד אמרת שאת לא נותנת הרגשות *מרגיש ניבגד*, את היית החברה הכי מעצבנת שאי פעם הייתה לי וככה את עושה הקדשות?!

08/06/2014 23:19

    אז החלטתי להקדיש להשראה שלי. תן לי השראה ואני אתן לך הקדשה, יש מבין?
    אל תדאג, יום אחד גם לך אני אקדיש
    בתנאי שעכשיו תתן לי תגובה רצינית ועמוקה על הקטע עצמו, מה אהבת ומה לא ואיך כן וכמה לא.

    08/06/2014 23:21

הקדשת לי שיר!!!!!
יואוו איזה מושלמתת אתת :)
~5~
תודהה

09/06/2014 07:45

    אבל למה לא כתבת את דעתך על ה… רק רגע, זה… שיר?

    09/06/2014 07:50
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך