הגיגי לילה

perahiash 19/10/2016 643 צפיות אין תגובות

שעון הזמן ממהר את שינויו
ואנו נעטפים בשכבות למולו
גשם מתקרב לחשה לי בבוקר
ואכן העונות משתנות.
השמים צובעים עצמם בגוני הלילך
ושוקעת השמש לתוך עצמה
האם נשכיל אנחנו להשתנות כמו העונות
או שמא כמו השמש נגווע כל יום מחדש
שמעתי פעם, שהיתרון שממשי של האדם
אין זו הלמידה. אלא היכולת להעביר מידע
על פני אלפי דורות.
האם גם בנו יש דורות של שינויים
שאיתם מוטבע חותמנו
יושב וחושב על זמנים של עבר
האם אוכל להשתחרר מהכבלים
מתשריטים
קווים שהוטבעו בתוכי
האם זו חזרה בתשובה?
בתוך כל זה נשזרת מחשבה של כסף
היום בכל זאת היא אמרה
דברים שרק אזני שומעת

הגיגי לילה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך