סיפור אישי תודה לקוראים.

לבד בעולם.

02/04/2017 925 צפיות 4 תגובות
סיפור אישי תודה לקוראים.

כשאני מסתכלת אחורה לילדות אני רואה אושר עילאי , משחקים פשוטים שהופכים כל רגע למושלם,וחיוכים תמימים בלי טיפת זיוף.
היום ,כל צחוק כמעט זיוף.
פעם האמנתי בחברות אמיתית , כזאת שלא משנה מה יקרה תמיד היא תהייה שם בשבילי
האמנתי שהרכב של חברות לא יוכל להתפרק בחיים
אבל הנה… המציאות השחורה התגלתה לי מול הפנים
ונשארתי לבד .
איך אומרים לי תמיד ? את אמורה להיות מוקפת במלא חברות , כי את כזאת .
אז לא … כל אחת מהחברות שלי בחרה בדרך אחרת, כזאת שלא משנה מה יקרה ,לא יהיה ניתן להחזיר את הזמן אחורה ולשנות מציאות קיימת .
גם אם אני הכי אתאמץ , זה לא יחזור ..
והיום בעידן האינסטגרם והפייסבוק זה עוד יותר שורף וכואב לראות איך כולם נהנים ביחד, אם זה חברות או חברים … ורק אני מול המסך , רק מחכה לאיזה רגע אמיתי כזה .. 2-3 חברות טובות שבאמת אוהבות ומפרגנות מהלב … אף אחד לא צריך יותר מזה .. כשאין , מעריכים .
כשיש, מזלזלים.
אני לא אומרת שיצאתי צדיקה בהרבה מיקרים ..
אבל אף אחד לא רוצה להגיע למצב הזה
תעריכו את החברים שלכם , ותחלקו אהבה .


תגובות (4)

כותבת יפה, מזדהה מאוד עם מה שכתבת

02/04/2017 02:52

    תודה רבה

    02/04/2017 02:55

*יוכל, יאכל זה מהמילה לאכול.. ואגב מה שאת רואה באינסטגרם ובפייסבוק, כל הפנים המחייכות האלה, הרבה פעמים מרגישים את מה זאת מרגישה, הכל שם מזוייף… זה למה אין לי פייסבוק:P מקווה שתמצאי לך חברת אמת, מספיק אפילו אחת:)

02/04/2017 06:12

מהמם, מרגישים שזה מהלב..

02/04/2017 08:16
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך