Rumpelschtilzchen
עפ"י "מִשִׂיחוֹת עֲרָב" מאת אֲשֵׁר בָּרָשׁ. איכשהו, מצאתי את הסיפור קשור ליום ירושלים.

על כבשה, עז ואחוריים

Rumpelschtilzchen 25/05/2017 629 צפיות 3 תגובות
עפ"י "מִשִׂיחוֹת עֲרָב" מאת אֲשֵׁר בָּרָשׁ. איכשהו, מצאתי את הסיפור קשור ליום ירושלים.

כבשה ועז יצאו יחדיו,
לתור אחר מרעה.
אל מעלֶה ההר כי במרומיו,
מקום ירוק, כפי הנראה.

כדרך העיזים, זו החלה לטפס,
קיפּצה מעל מכשולים, כרגיל.
הכבשה אחריה, בצעד מהסס,
תרה בעיניה אחר איזשהו שביל.

בדרכן חזור אל אם הדרך,
קפצה העז על גדר אבנים.
ממנה בקלילות, תוך קיפול הברך,
נחתה והפנתה את אחורֵיה לְפַנים.

הכבשה על מקומה, לא היתה מאושרת;
אחר מקום נוח לירידה ניסתה לְחֲזֵר.
משלא מצאה, והשעה מאוחרת…
קפצה זו באומץ, אל מעל לגדר.

אל עבר גֵבהּ, בעשותה כן בקושי,
הופשלה אַלְייַתָהּ – אחוריה נגלו.
“חֶרְפָּה היא לך, איך לא תֵבושי?”
צחקה העז, בני-מעֵיהַ צהלו.

“אחת ארע, ולא מרצוני;
את חֶרְפָּתִי את מבקשת??
אחורייך גלויים לעין כל תמיד,
כיצד בעצמך לא תדעי בושת??”

עפ”י “מִשִׂיחוֹת עֲרָב” מאת אֲשֵׁר בָּרָשׁ.

על כבשה, עז ואחוריים
דרג את הסיפור

תגובות (3)

ועל כך נאמר “הפוסל במומו פוסל”.

25/05/2017 06:40

סיפור חביב. בדיוק המשפט שאמר עמי מעליי.
עז וכבשה הן חיות מתוקות מאד (ומסריחות מאד). אני מעדיפה פרה, אפשר איכשהו לאהוב את הריח שלה (ואם לא, לאכול אותה. מואהאהאה).

25/05/2017 10:03
572 572

מוצלח מאוד. למרות שבבית האחרון חסר חרוז. אני שמח שחזרתה לחרוז משלים וסיפורי עם. גרמתה לי לרצות למצוא את הספר “משיחות ערב”.

25/05/2017 17:54
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך