מייקי
כמו כל סיפור יש שמץ אמת. לא נראה לי שיש להגביל את גיל הקוראים בסיפור זה, משום שהצעירים מידי, יתעייפו עד לעיקר, מעבר לכך כולם מכירים את הנושא מימיהם הראשונים עלי אדמות. רובם, אם לדייק.

פלאי תבל באירוע חגיגי

מייקי 31/01/2011 895 צפיות אין תגובות
כמו כל סיפור יש שמץ אמת. לא נראה לי שיש להגביל את גיל הקוראים בסיפור זה, משום שהצעירים מידי, יתעייפו עד לעיקר, מעבר לכך כולם מכירים את הנושא מימיהם הראשונים עלי אדמות. רובם, אם לדייק.

פלאי תבל בארוע חגיגי
אולם השמחות גדוש. אל השולחנות הוגשו מיני מתאבנים. רק שולחן בודד נותר ללא מסובין. המלצרים והמלצריות הצעירים, משייטים בינות למעברים, מפזרים מיני רטבים בצלוחיות קטנות, ארוכות שצבען לבן. תכולתן ניתנת לזיהוי לא ודאי, על פי הצבע והמרקם. באשר לשמותיהם, חוץ מסלט הטחינה והחצילים, איני מוכן להתחייב. אני בור בכל הקשור לשמות מאכלים. כמובן שלחם ולחמניות לא נחשבים כמשתתפים בחידון השמות. פטפוטי המסובים ממשיכים, תוך שהם פוזלים במבטים מורעבים אל הרטבים והלחמניות. תמיד יימצא בקהל גם חסר נימוס ראשון, אשר יקדים את שאר חסרי הנימוס, בתקיעת מזלג אגבית בצלחת החמוצים ומה שילכד ילכד. מבטו של הטורף ירחף על פני כל המוזמנים ובזהותו את עצמו כראשון שעזר אומץ, ייקרנו פניו מהנאה. בשלב זה מחשבותיו ייסובו סביב השאלה, האם דייג שני רצוף, לא יגרום לסובבים אותו לנעוץ בו עיני שיפוט מהיר. הוא יתווכח עם עצמו עד שעגלי זיעה יצוצו על מצחו מהתגרה הפנימית. הוא לא שם לב למעקבי אחר מעשיו, ולמרות זאת (בניגוד לתחזיותיי), ידו מניחה לכלי החפירה להשמט על מפת השולחן האדומה.
בעיתוי מושלם מפזז פנימה מלצר חסון, על כף ידו המורמת מונח מגש עגול גדול, ומעליו מגדל פיתות עירקיות מהבילות. כולם מחייכים מלאי נחת, כאילו הביא עמו את הגאולה עצמה. אין צורך כלל בכלי על שולחן לקליטת הפיתה. בטרם נחיתת פיתה על השולחן, ידיים חמדניות אוחזות בו מעל עבר. אצבעות הידיים תולשות ממנו ללא רחמים, וככול שהחלק התלוש גדול יותר, הדבר נחשב ממש להצלחה בחיים. קרעי הפיתה החמימים נטבלים ברטבים וגורפים ממשטחן החלק, מותירות צלקות שמיד יד אחרת תמחק בניסיון לא לטפטף על המפה.
אין הפתעה. הריח המוכר והאהוד מסתלסל אל השולחנות מהר יותר מכדורי הפלאפל המטוגנים, המפוזרים ביד נדיבה. בשלב הזה כבר אין טעם לתת מנוחה לסלטי החצילים שניחוח שמן זית ניגר מהם. אפילו אני מזהה.
בעיתוי מושלם עוד יותר מגיעה השתייה הקלה להציל את הטורפים מחנק הנובע מנגיסות חדשות בטרם נבלעו קודמותיהן. בירה ! איזה יופי שחשבו גם על בירה קרה כקרח. אין מה להגיד על האירוח וזה עדיין שלב הספתח.
בעל רחמים מנמיך את צלילי מוזיקת הרקע, כך שקולות הנגיסות, הלעיסות והבליעה נותנות קונצרט משל עצמן. נעים לאכול ששומעים את כולם שקועים באותה משימה.
כאשר רחש האכילה דועך, מערכת הגברה סמויה פוצחת במוזיקה בסגנון מזרחי. ילדים שועטים אל רחבת הריקודים ופוצחים בנענועי אברים לפי הקצב, ולא נראה שיש כללים או חוקים לריקוד. כל ילד כוריאוגרף עצמאי. מבוגר יחיד חבוש כיפה, מצטרף אל הקטנים והוא לא נראה כמנסה להתאים ריקוד חסידי למקצב מזרחי, ללא הצלחה יתרה.
תפריטי מנה עיקרית מופצת לכל השולחנות. שוב נראה שהמארחים אינם מהחסכנים. רשימה ארוכה של סוגי בשרים, בעלי שמות שרובם לא אומרים לי כלום, אך כנראה שאני לא הבור היחיד באזור, משום שבהמשך כל שם מאכל באים סוגריים שבתוכם מופיע הסבר בשפה עממית בניסיון להבהיר מה צופן השם הלא מוכר שלרוב נשמע כלקוח משפה זרה.
אני לא מאלה שעושים ניסויים ובוחר לי צלעות כבש על האש, גם משום ההיכרות רבת השנים וגם משום שמנה אחת לא תשפיע על הכולסטרול הגבוה שאני מנסה להפחית בתפריט הביתי הקבוע. איני רואה רופא מוכר בסביבה, כך שגם אוכל להתענג על המנה שכמעט כבר שכחתי את טעמה הנוסטלגי.
מוזמני השולחן הריק הואילו להגיע. בעלי השמחה נאלצים לקום שוב על רגליהם העייפות לקבל את פניהם, ומעטפותיהם. חיבוקים, נשיקות מרפרפות להגנת האיפור. הבזקי מצלמה להנצחת הרגע מול חיוכים מלאכותיים. החדשים הם שלושה ילדים בגבהים שונים, ולצידם אם שפניה ופני ילדיה אינם מצריכים בדיקת רקמות. היא לבושה בשמלת נשפים בגוונים סגולים מנצנצים. קבלת פניהם מסתיימת. האישה מסתובבת אל השולחן, ובפני מתגלה גב חשוף חצוי על ידי עמוד שידרה מפורט. ניתן להסיק שעל הגב הזה אין טיפת שומן מיותרת, למרות שהאישה בהחלט לא רזה. היא מושכת כיסא אחורה ופונה שוב לכיווננו. עכשיו שהצלם אינו מסתיר, מתגלים לעיני זוג שדיים שאינם מביישים גם רווקות. למעשה קידמת השמלה תלויה על צמד פטמות, כמו היו קולבים היוצרים סביבם נצנוצי בד נוספים. מאוד יתכן ששדיה עברו תחת ידיו המיומנות של מנתח שיכול בהחלט להשתמש במראה ככרטיס ביקור מהודר. אני מסיר עיני ממנה, לא להיתפס כפרצופו של חרמן מהופנט, לא הייתי צריך לדאוג. אני רואה ששדיה ממגנטים את עיני כל הגברים באולם וגם לא מעט נשים הגבות מרוממות את העפעף העליון. לרגע אני מאוכזב מעצמי שוויתרתי על המראה מוקדם מידי. אני משקיע יגוני במנת הבשר המהביל שהונח תחת אפי, וגם לו היו אלה צלעות כלב, לא הייתי מבחין בהבדל, משום שדמיוני מנסה ליצור תמונה וירטואלית של כפות ידי חופנות את זוג פלאי התבל של האימא המפתיעה. התמונה נמוגה ממצגת מוחי, וטעם בשר הכבש מחזיר אותי למציאות האכזרית.
אני משנן לעצמי דברי ניחומים. אתה חייב להסתפק במה שהגורל זימן לך, ולקוות שהמורשה להשתמש במשאב הטבע המהמם, שהצטרף מזיע ומתנשף מבין את האוצר לנפל לידיו, תרתי משמע.

admin@mazon-nakey.info

פלאי תבל באירוע חגיגי
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך