Rumpelschtilzchen
כפי שכתב cnnbll, תמיד יש מה לתקן. עבדתי על זה יותר מדי, ולמרות שזה לא מושלם, פשוט נמאס לי. אשמח לקבל ביקורות ענייניות.

צפרדעים בבור

Rumpelschtilzchen 23/09/2016 714 צפיות 6 תגובות
כפי שכתב cnnbll, תמיד יש מה לתקן. עבדתי על זה יותר מדי, ולמרות שזה לא מושלם, פשוט נמאס לי. אשמח לקבל ביקורות ענייניות.

אל בור יבש נפלו שני צפרדעים,
מיד ניסו לקַפֵּץ ולטפס.
די מהר הבינו שאינם מצליחים,
ועל-כן יש עצה לטכס.

לאחר שחשבו והסדירו נשימה,
אל שפת הבור השליכו אבנים.
הצליחו השניים לעורר מהומה,
וסביבם התקבצו כמה חברים.

מלמעלה צעקו הם עצות למכביר,
אך מלמטה, עדיין, דבר לא נעשה.
“אולי נביא סולם?” שאל אחד צעיר,
“שטויות, זה עמוק!” ענו לו ‘המועצה’.

ניסו השניים את כוחם פעם נוספת,
וְשוב וָשוב הם קפצו.
“שפת הבור מכם מתרחקת”,
המבינים אליהם צעקו.

עם הזמן, התעייפו השניים,
כשהפרלמנט מביט במתרחש,
וכשהחלו כאבי הרגליים
כמעט אמרו להתייאש.

“וותרו!” צעקו מלמעלה,
“הבור עמוק למַדָי.
הסיכויים מכם והלאה,
לקפוץ זה פשוט לא כדאי”.

ככל שנקפו השעות,
חגיגת ה’עידוד’ נמשכה,
הם לא צפו את הבאות,
והשניים שילמו ‘שכר טִרחה’.

את נִשמתו נפח האחד,
השני המשיך לקפוץ.
מלמעלה נשמע “הידד!
גם אתה צריך לרבוץ!”

הפלא ופלא, הצפרדע הצליח!
ואל שפת הבור קָרַב.
למרות הקריאות הוא הגיע.
יצא, אך מותש ומורעב.

“מה שקרה פה, פשוט לא יאומן”,
קרא הקהֲל והתרגש.
מה שהם לא ידעו, כמובן –
שהצפרדע הזה חֵרֵשׁ.

.

המשוב חשוב לכולנו,
וכמוהו גם עידודים.
הביקורת- בונה אותנו,
שלא נרגיש אבודים.

כדאי לדעת עם זאת,
מתי הזמן להֵאֲלֵּם
להתעודד ממספר הצפיות,
וממילה רעה להתעלם.

צפרדעים בבור
דרוג הסיפור 2 | 3 מדרגים

תגובות (6)

מסכימה עם מה שכתבת. משל מוכר אבל נכון. אני לא בטוחה אם זו טעות או לא אבל כתבת “שפת הבור מכם מתרחקת”, *המבינים* אליהם צעקו… לא הבנתי מה הכוונה במבינים- הצפרדעים שהבינו שהבור עמוק מידי? אני חושבת שהמשפט הזה היה מבלבל. חוץ מזה, כרגיל אתה כותב מעולה.

23/09/2016 01:04
572 572

טוב. אני לא התרגלתי מהר לרעיון של חרוז כל שורה שנייה אבל לגיטימי. אבל למה אתה מבקש ביקורות עינייניות? אומר לך פשוט לוותר. אתה לא חרש.

23/09/2016 08:21

כל עניין של חריזה הוא מעבר לי…
אינני יכול לתת ביקורת עניינית כי אינני מבין בזה דבר.
(אני גם נמנע לתת ביקורת לשירים)
אבל ההשקעה שלך ניכרת.
משל יפה!

23/09/2016 09:29

אני מחבבת את העניין שלך במשלים. על אף שכבר הכרתי את רובם עדיין יש מה ללמוד (;
הכוח שיש למילים עלינו, הוא מעבר לכל דמיון. באמת, מי חשב שכמה מילות עידוד יכולות להרים אותנו ולהפך, כמו בסיפור שלפני.
השאיפה היא לדעת גם מתי צריך לא להקשיב לאחרים ולסמוך על עצמנו.
עכשיו – לקטע:
לדעתי רוב החרוזים הם אחלה, אך ישנם חרוזים שנראים כאילו לא היה לך מוצא אז הסתפקת בסידור אחר של המשפט (כמו בחרוז השני).
מלבד העניין הזה, אין לי עוד מה להוסיף. שאר הקטע עשוי טוב, מובן ומושקע. אהבתי
שבת שלום!!

23/09/2016 12:00

אף פעם לא נמאס מעוד משל על צפרדעים! לקח לי זמן למצוא את הקצב שצריך לקרוא בו כדי שהחרוזים יזרמו, אבל עבודה טובה בסך הכל.

23/09/2016 14:14

היה מעניין אותי לדעת אם היית מצליח לכתוב שיר כמו השירה הקלאסית בהגייה אשכנזית (משקלים ומקצב וכל היוצא בזה) אבל העניין לא יצליח, לא בגללך אלא בגלל שמי כבר קורא שיר שהמשקל יוצר מקצב?
משל חמוד שממש אהבתי, בדרך כלל אני לא אוהבת שלוקחים לי טקסט וכותבים אותו בדרך אחרת אבל אתה שונה.
חרוזים נחמדים, מה ידוע לך על אמצעים רטוריים? פסיחה יכולה לעזור לך. ידעת שתפקידו של המקף הוא לעצור את הקריאה לזמן קצת יותר ארוך? ויש עוד הרבה דברים.
בכל מקרה היה מעניין.

24/09/2016 21:37
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך