תשימו לב!

דלמטי 15/01/2018 490 צפיות 4 תגובות

“הכל בסדר?” את שואלת בדאגה, שומעים את זה בקולך
“כן, אני בסדר” אני משקרת כרגיל, זה לא חדש
את נאנחת בהקלה “נו באמת, הבהלת אותי!” את צוחקת ונותנת לי מכה קטנה בכתף, אני מעלה חיוך מזויף על פניי וממשיכה כרגיל למרות שאני יודעת שאת יודעת שקשה לי, שכואב לי, שרע לי.
אני יודעת שאת יודעת שאני בוכה בלילות, שאין לי עם מי לדבר ושאני לא עונה לטלפונים.
אני יודעת שאת יודעת שאני מתחילה להזיק לעצמי, להכאיב לעצמי, לפגוע בעצמי.
אני יודעת שאת יודעת שכשתשאל שוב אם הכל בסדר אני אהנהן ואגיד שהכל טוב.
ושתינו יודעות שכשתמצאי את האומץ לשאול “באמת הכל בסדר?” כבר יהיה מאוחר מידי…

אל תתנו ליקרים לכם ללכת, תפקחו את העיניים ותחזרו על השאלה “הכל בסדר?” עד שיסכימו להיפתח מולכם, זה חשוב ואם זה לא יקרה… שניכם תסבלו.

תשימו לב!
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (4)

אהבתי מאוד את הצורת כתיבה

17/01/2018 21:21

טיפה חופר אני יודעת שאת יודעת …

17/01/2018 21:21

אולי אפשר עוד לשנות את זה כמו לדוגמא :” את מודעת שאני …או אני מודעת וכ’ו… בכל מקרה ממש אהבתי (מצטערת אם נעלבת

17/01/2018 21:22

    לא נעלבתי.
    תודה רבה על הדעה והביקורת, לקחתי לתשומת ליבי.

    13/02/2018 23:10
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך