Yolo

03/07/2015 913 צפיות אין תגובות

על הלוח היה רשום "גטסבי הגדול/פיצ'גרלד" באדום, והמורה דיברה על איך שפיצ'גרלד ראה את העולם, כאדמה שתועלתה ומעמדה נקבעת על פי הרכוש החומרי שקיים בידה. אותנו לא מעניין מה היה בתחילת המאה 20, אז נכנסתי לאינסטגרם. לא היו לי לייקים חדשים, אז גללתי את הפיד ועשיתי לייקים לכל תמונה בערך שראיתי. הגעתי לתמונה של שמיניסטית אחת, בבריכה. נכנסתי לעמוד שלה כי היה לה חזה נחמד. הקיר שלו היה מורכב מאוסף תמונות שיצרו פסיפס של כל הבריכות הציבוריות והפרטיות באיזור, כמה וכמה מלונות באילת וים המלח, ומידי פעם צימר כלשהו. בכל התמונות, היא הייתה לבושה בשלל בגדי ים צבעוניים. התמונות צולמו בטכניקות צילום מרתקות, אשר גרמו לה להיראות שזופה יותר, רזה יותר ובעלת חזה או ישבן גדול יותר. מתי שהיא לא הייתה לבושה בבגד ים, היא הייתה לבושה בשמלות ערב, קצרות וארוכות ולרגלייה עקבים גבוהים במיוחד. מידי פעם הייתה לבושה בג'ינס ארוך וחולצת בטן שהבליטה את העגיל שבטבורה. גם כוס של וודקה ומשקה אנרגיה היו לידיה רבות. היו גם תמונות של סטייקים וסושי, ועוד מאכלים למיניהם. ובין כל התמונות הללו, היא גם צילמה טבע, ים וחיות מקפצות.
"לפיכך, למה לדעתכם, העדיפה דייזי את טום על פני גטסבי?"
'כסף' כולם ענו במהירות.
"מישהו חושב אחרת? לא? טוב בואו נמשיך" היא סיכמה, אך לא יכולתי להתאפק. "אני" אמרתי בלחש.
"מי אמר אני?"
הרמתי יד.
"אם כך, למה?"
"בגלל העוצמה שיש לטום. כי כסף יש לשניהם, ככה שזה לא פונקציה בכלל. אבל, טום הוא ממשפחת ביוקנאן המפוארת. יש לו שטחים ענקיים וענף משפחתי אדיר. ולגטסבי אין משפחה מאחוריו, הוא לבד, והכי גרוע, שמו הולך לפניו. כי מי יודע משהו על גטסבי חוץ מזה שהוא מארגן מסיבות ענק? השם שלו זה אבק שיתנדף ברוח הבאה. וטום לא יתמוטט אף פעם."
"מחשבה יפה, אוריה."
חזרתי לטלפון. לבסוף השמיניסטית הזאת נמאסה עליי, אז חזרתי לפיד והמשכתי לגלול ולעשות לייקים. הגעתי לתמונה של עדן, האקסית שלי. הסתכלתי לצדדים ווידאתי שאף אחד לא יושב בזווית שתתן לו טווח ראייה לטלפון שלי. נכנסתי לעמוד שלה, והסתכלתי על הביוגרפיה שלה.
Live while were young
Yolo
-onlyNeture-
17 years old.
היו לה כמה תמונות עם החבר החדש, בכמה מסיבות. הוא כזה, חבר של כולם, תמיד במרכז, לא הייתי אומר מקובל כי בכל זאת, כבר כיתה י"א, אבל הוא כזה. הוא נראה בסדר וגם היא. מהתמונות שלהם ביחד אפשר לראות הרבה שמחה. אבל, אין ניצוץ בהן. חסר משהו בעיניים שלה. עברתי על עוד תמונות שלה והגעתי לתמונה שאני צילמתי אותו, שעלינו פעם אחת על איזה עץ גבוהה ליד הבית שלה. העיניים שלה זהרו והאישונים שלה התפקעו, אבל היא לא חייכה. הפה שלה היה חתום ועינייה ננעצו בעינית המצלמה באנרגיה מחשמלת. צמרמורת עברה בגופי ושערותיי סמרו.
הצלצול נשמע וסגרתי את הטלפון בזעם ויצאתי לשירותים. שטפתי את הפנים ויצאתי מהשירותים לכיוון היציאה מהשכבה. בדיוק הדלת של הכיתה של עדן נפתחה והיא יצאה ביחד עם גל הילדים. עינינו המיוסרות נפגשו לרגע, ומיד הפננו ראשינו אחד לשניה. יצאתי מהשכבה וכמה ילדים ישבו בשאננות על הדשא. החבר של עדן היה שם, וכל המבטים הופנו אליו כאשר הוא סיפר איזה סיפור מרתק, וברק היה בעיניו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך