*אין שם2*

29/01/2011 639 צפיות אין תגובות

לפרוט על הגיטרה. לקרוא ספר טוב. לפגוש אנשים שלא פגשתי כבר שנים.
לזכור דברים שהיו אז, אבל אין היום. לדעת שזה לעולם לא יחזור, אבל שיש גם דברים חדשים עכשיו.
לחבר את המצלמה למחשב ולהסתכל על תמונות מסילבסטר 2009, כשהייתי בת חמש עשרה. להיזכר בנשיקה הראשונה שלי אז, עם האחד והיחיד, זה שלעולם לא יחזור אלי.
להוציא את האוזניות מהאוזניים ולקלוט שיורד גשם בחוץ. גשם חזק, וקצת ברד מידי פעם. לפתוח את החלון ולנשום את האוויר הקר, הנקי, הממכר.
לסגור את החלון, לכבות את המחשב, לנקות את הראש. ללבוש מעיל ולצאת עם כולם החוצה, לשחק, כמו ילדים, בשלג שירד עד לפני חמש דקות.

*אין שם2*
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך