אשמח מאוד לקבל ביקורות והערות!

אדם

23/07/2020 354 צפיות 4 תגובות
אשמח מאוד לקבל ביקורות והערות!

אדם פוסע על אדמת הארץ, מרגיש את השמש יוקדת על גבו ואת העשב הרך הצומח מהאדמה הקשה והחומה. וקול ציוץ ציפורים נשמע הרחק והשמיים כחולים כחולים, ללא עננים. ואדם שר שירי הארץ הטובה והוא שמח בחלקו.

אדם גדל ולמד, אדם עובד. אדם לומד מטעויות העבר, אדם משכיל. אדם מתפתח, מכיר אנשים ורוכש חברים. ולחברים שמח בסביבת האדם וההרגשה הדדית. והם שמחים בחלקם.

לאדם משפחה ממנה צמח, ורשת ביטחון ליפול אליה ללא חשש. לאדם אמון באנשים. ונפגע האמון, ונפגע האדם. ואין לאדם עוד רשת ביטחון ואין לו אמון והאדם מתבודד מאשר יכולים לפגוע בו.

אדם בודד, אדם עצוב. אדם שאין עוד שמח בחלקו ולא ייפסע על האדמה הטובה ולא ישמע עוד ציוץ ציפורים. והשמיים אפורים אפורים, מלאי עננים. אדם לא ירכוש עוד חברים, אדם פוחד, אדם בודד.

חבר. אין הוא מבקר ואין הוא לועג. החבר מסתכל, מקשיב ורק אז מעיר. ביקורת חיובית עוזרת לאדם לשפר עצמו, וכך היה. ורשת ביטחון החלה נרקמת בין החבר לאדם. ושמח החבר כי נפלה בחלקו הזכות להיות חבר.

והאדם מצא נקודת אור, חבר. חבר אחד שבאמת מקשיב ומתעניין. החבר עזר לאדם לבנות עצמו אחרי שנשבר. ושרו שניהם את שירי הארץ היפה והלכו בשדה הירוק דרך העשב הרך הצומח מהאדמה החומה. השמש חייכה אליהם מלמעלה והשמיים תכולים, ועל פני האדם והחבר רק חיוכים. וישמחו בחלקם.

אדם
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (4)

אהלן, אני בדרך כלל לא מגיבה על סיפורים שאני לא מתחברת אליהם, אבל הרגשתי שחשוב שאני אכתוב לך.
הכתיבה שלך נקייה ונעימה. העברית מצוחצחת, והשימוש בסגנון וסימני פיסוק מצויינים.
אבל עבורי, חסרים שני דברים עיקריים בתוך הסיפור הזה, והם מנעו ממני להתחבר אליו.

הדבר הראשון שחסר עבורי, הוא קונפליקט או מכשול. מרגיש לי שלדמות הראשית אין באמת בעיות, היא לא מנסה להתגבר על כלום. היא פשוט חלק בתוך משל שהסיפור מנסה להעביר. זה יוצר אצלי ניתוק מהיצירה, זה לא מעורר בי רגש וזה פשוט לא מעניין בעיניי. ולא רק שאין מכשול, הפיתרון מגיע כדאוס אקס מכינה, והמשל נותן את פסקת המחץ של “הנה מה שאני רוצה להגיד”. מלבד תיאורים פיוטיים של בדידות, אין פה הרבה סיפור.

וכאן אני נכנסת לדבר השני שחסר בסיפור הזה, וזה חיים. בשתי פסקאות הראשונות חשבתי שזה הולך להיות סיפור ממש מעניין: סגנון הכתיבה מיוחד והבחירה לייצר מן קיטוע יצירתית ומסקרנת. אבל מהר מאוד, זה הפך להיות רשימת מכולת אין סופית של אירועים כרונולוגיים כמעט ריקים מתוכן. לא חייב לשפוך רגש בתוך סיפור כדי לרגש ואני לא בעד להציף רגשית כל הזמן. אבל גם סיפור ריק מנשמה הוא רק קליפה.
והסוף הכי אכזב אותי. אבל זה באמת עניין של טעם וריח. אולי במקום להשיג חבר והכל שמח וכיף, היה מעניין לראות אותו מנסה להשיג חבר ולא מצליח.

כל ההערות באות מאהבה גדולה, ובאמת שיש הרבה פוטנציאל בכתיבה שלך. אשמח להמשיך לקרוא עוד מסיפוריך! בהצלחה! המשך לכתוב!

24/07/2020 02:22

    תודה רבה על התגובה. מעריך מאוד.

    24/07/2020 02:25

היי, קודם כל אהבתי מאוד את הסיפור ואני מזדהה מאוד.

דבר שני, משהו בפסקה השלישית קצת לא מסתדר לי.
הייתי מדבר יותר על האמון באנשים, ורק בפסקה הרביעית בבת אחת עושה סוויץ ואומר שהאמון נשבר. ככה שהפסקה השלישית עוד נותנת תקווה לפני המשבר.

בכל מקרה, אני מאוד שמח שסיימת את הסיפור בצורה חיובית, זה גרם לסוף להיות עם תקווה והרגשות חיוביות ולא שליליות.

24/07/2020 18:47

תודה רבה על התגובה. מעריך מאוד.

24/07/2020 23:40
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך