l m stories
אהבה היא פלא.

אהבה ממבט 156736847 / ממגירה

l m stories 25/09/2020 406 צפיות אין תגובות
אהבה היא פלא.

הלן נהגה בימי רביעי לצאת להליכה ארוכה, ״מאוורר את הראש״ כך היא נהגה לספר לחברותיה. את חולצת הספורט הפשוטה שעוד נותרה מהצבא לבשה לאט, עסוקה במחשבות על אה ודה. המכנס ספורט היה מעט הדוק, אך להלן זה לא הפריע. היא אהבה את המבואה שראתה במראה. נעלי הספורט מעט מרופטות מהשימוש השבועי בהן. היא יצאה לדרכה.
הרחוב היה מרודד מאנשים, כנראה הם צופים בחדשות מהספה בסלון. הלן לא נהגה כמותם, תמיד החדשות מדכאות אותה. ״הייתה תאונה באיילון״, ״המשק קורס״, ״פיגוע דקירה באיזור המחסומים״ . כל יום חדשות שונות המלוות באותן טרגדיות. היא מעדיפה להתעדכן מפה לאוזן.
המזג האוויר היה נעים, הזיעה לא פרצה מיד.
היא הלכה כמה קילומטרים, היא לא סופרת במדויק. הודעה מקבוצת חברותיה נשמעה והיא מיהרה להביט, מתוך סקרנות.
כאב חד פילח אותה במצח ושניה לאחר מכן גם בישבן, כאשר האדם נתקל בה. ידה ברעידה מעטה נעה לכיוון המצח, עיסתה את האיזור.
״אני כל כך מצטער! בדיוק החלפתי לשיר אחר! לא ראיתי!״ הקול היה נשמע מלא חרטה. היא הרימה את עיניה, מבטיהם ננעלו. הכאב כבר היה כמו רעש רקע, חסר השפעה. התחושה בה רק שניהם נמצאים ברחוב זה עוטפת אותה.

הוא הושיט את ידו מבלי להוריד את עיניו מהלן. הוא הכיר אותה, הם למדו יחד בשיעורי אנגלית בתיכון. שיערה הצהוב כשמש חרוט בראשו מהיום הראשון שהיא נכנסה לכיתה. רגליה הארוכות הובילה אותה באלגנטיות לשולחן ממולו. ידיה העדינות חיטטו בתיקה, לאחר דקות ספורות היא נאנחה. גופה הצנום הסתובב אליו, בטנו התהפכה מעט. ״היי אפשר עפרון?״ שאלתה הייתה מלווה בחיוך שהעצים את יופייה.
עיניהם התלכדו.
ליבו החל לפעום פתאום בעוצמה , הוא דאג שהיא אף תוכל לשמוע אותו. ״כמובן״ הוא הוציא את העיפרון מקלמרו. העיפרון עם חוד שבור. ״ביש מזל״ הוא אמר. אך הוא לא הרגיש ביש מזל , צחוקה המדבק היה הגדרה למזל טוב. ״אני הלן״ היא הושיטה את ידה , ״אני מייק״ הוא לחץ אותה. זרם חשמלי עבר בכפות ידיו.

הלן מצמצה כמה פעמים לפני שהמילים יצאו מפיה. ״מייק?״ היא שאלה באי אמון. כמו באותו שיעור האנגלית , פרפריה בבטן לא הפסיקו לנוע. ליבה הלם, היא חשבה שניתן לשמוע אותו מהקצה השני של מעבר החציה. כאשר היא נעזרה בידו להתרומם, זרם חשמלי מוכר עבר דרך כפות ידיה. ״אתה חזרת?״ היא שאלה עדיין מהופנטת כמה מייק נשאר אותו בחור גבוה, רחב גרם ובעל פנים מחוספסות שנתנו תחושת מסתורין מאחורי כל הבעת פנים. היא זוכרת, היא זוכרת את כולן.
חיוכו הכובש נפרש על פניו. ״אכן. משפט שלא תשמעי כל יום, אך מיציתי את אמריקה״. תחושת נחת התפשטה לכל נקבובית בגופה. ״הוא חזר הביתה״ חשבה לעצמה.

הוא בבת אחת משך אותה לחיבוק. גופם הרטוב מזיעה כמהה לחמימות אחד של השניה. ״חזרתי הביתה״ הוא אמר לעצמו.
ההבנה הכתה, זאת אהבה גם ממבט 156736847.

אהבה ממבט 156736847 / ממגירה
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך