דוד ומיכאל

Grover 28/09/2019 369 צפיות אין תגובות

הסיפור הבא לוקח חלק בעולם שבו לכל האנשים קוראים דוד או מיכאל. לא משנה אם אתה גבר או אישה. כשאתה נולד ההורים שלך מחליטים אם אתה דוד או מיכאל. יש כאלה שקשה להם להחליט אז הרופא המיילד עוזר להם. כל אחד נראה שונה זה לא כזה עולם של כפילים. קשה לי להאמין שיהיה לאנשים עניין בעולם כזה. הוא כמו שלנו עם הבדל פשוט: בתעודת הזהות של כל אדם כתוב דוד או מיכאל, ואין שמות משפחה. ככה זה, ככה החלטתי, אוקי? פעם אחת שלושה דודים ומיכאל באו לבקר את דוד. הם עשו על האש, שיחקו בקלפים. הכל היה טוב, ואז דוד העיר לדוד שהיה לידו “תגיד, מה אם לא היו קוראים לי דוד? דוד הסתכל עליו וחייך, “ספר לו, מיכאל מה היה קורה” , מיכאל הסיט מבטו מהקלפים שבידיו אל עבר שני הדודים. “אז היו קוראים לך מיכאל, אחלה שם” הוא אמר. “דוד לא היה מרוצה, היה לו משהו אחר בראש ” כן אבל מה אם היו נותנים שם אחר מדוד או מיכאל?”. כולם צחקו חוץ מדוד. הוא היה רציני. “מה אם היו קוראים לי תפוח או יין, שולחן, סמים…”, “אתה רוצה שיקראו לך סמים דוד? באמת?” מיכאל התפרץ. דוד השיב לו “לא חייב להיות סמים אבל תחשוב איזה יופי זה היה אם היו יותר משני שמות בעולם. היה אפילו אפשר לכתוב ספר עם שמות לתינוקות”. דוד, חברה של דוד, הביטה בדוד. “אני דווקא חושבת שזה רעיון יפה, הייתי שמחה גם אם היו שמות שנותנים לבנים ושמות שנותנים לבנות, לא יודעת למה אבל זה מרגיש נכון, הרי יש הבדל”.” רואים? דוד מסכימה איתי” אמר דוד. מיכאל שתק לרגע ואז קם ואמר “טוב נראה לי נזוז לא? יש לי משמרת בוקר ואני קם בחמש”. הם אספו את הקלפים לחפיסה ואמרו לדוד שלום וחיבקו אותו. “פעם הבאה תגידו לדוד גם לבוא, אז מה אם יש לו לימודים? חברים זה יותר חשוב”. באותו לילה לדוד היה חלום. בחלום הוא ביקר בעולם שלכל אחד היה שם אחר, הוא פשוט הלך ברחוב ושמע אנשים מדברים. בהתחלה הוא לא הבין מה הן המילים שכולם אומרים ואז זה היכה בו. הוא התעורר בבהלה. לא היה לו מושג איך לעכל את מה שחווה, זה כאילו הוא ביקר בארץ זרה, עם מנהגים זרים, ולבוש זר. הוא גם נזכר שבחלום הוא הציץ בתעודת הזהות שלו והיה כתוב שם בכלל אביב. דוד לקח נייר ועט והתחיל לכתוב את כל השמות שזכר מהחלום: אביב, עידן, מיא, משה… היו לו איזה שלושים שמות. בבוקר הוא ירד לסלון, אבא שלו הציע לו קפה. “כן, תודה, תגיד אבא. נראה לך שהעולם היה טוב יותר אם היו יותר משני שמות?” דוד שאל. האבא סיים ללגום מהקפה וענה “אתה יודע? הייתה לי מחשבה די דומה לפני כמה שנים, חשבתי לעצמי – יש יותר משני צבעים, יותר משני רגשות, מי האידיוט שהחליט שצריך רק שני שמות?. זו יכלה להיות חוויה מעניינת לחיות בעולם כזה. בטח גם לא היו מלחמות, ופוליטיקאים שקרנים. כל אחד תופס את הצד של השם שלו. אם היה לכל אחד שם אחר, לא היה עם מי לריב כי אתה לא יכול להילחם בכולם”.

דוד ומיכאל
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך