הלוואי

Ariel 25/10/2016 691 צפיות 5 תגובות

מוזיקה נעימה מתנגנת ברקע,
בווליום נמוך. כמו שהוא אוהב.
ידו עוברת על הנייר,
כותבת מילים שהופכים למשפטים, ואחר לפסקאות.
החלון סגור על-מנת שלא לשמוע את צעקות הילדים המאושרים, ועל הדרך חוסמת את אורה הנעים והחמים של השמש.
האוויר בחדר נהפך לחם עקב עמידה ממושכת במקום.
נורה שעבר זמנה מאירה באור צהוב עמום על הנייר המקומט.
“סיימתי,” הוא אומר לעצמו בלחש.
אולי היום הבא לא יהיה כל-כך נורא, הלוואי…

הלוואי
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (5)

נהדר. נתת ממש את האווירה שהכניסה אותי לתוך הראש של הדמות, על אף שהיא לא בגוף ראשון. אהבתי, נפלא

25/10/2016 22:58

אהבתי את המסתוריות בה הקטע מסופר

25/10/2016 23:10

יפה מאוד, רק במשפט ״כותבת מילים שהופכים…״ אני חושבת שצריך לשנות ל״הופכות״ אבל אני לא בטוחה…
בכל אופן אני שמחה לראות שאתה עדיין באתר כי הרבה זמן לא ראיתי אותך פה… =)

25/10/2016 23:19
572 572

אם הבנתי נכון. זה ילד בודד שכותב ביומנו על יום עצוב שלו?

12/12/2016 20:59

    אם תשימי לב זהו לא ילד שכתוב ביומנו כמו למשל בקטע: קח אותי (חלק מהקטע) ושם החלק שבו היא כתבה נמצא במרכאות. בקטע הזה מסופר על ילד בודד אשר עושה פעולה כלשהי (לא מצויין מה היא) בחדר מסויים ולבסוף מסיימה עת שהוא מקווה שהיום הבא לא יהיה כל כך נורא כמו הימים שעברו עליו.

    12/12/2016 21:15
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך