המקומות הריקים

08/03/2019 97 צפיות 3 תגובות

לפעמים היא שוכחת מי היא.
הבעיה בלילות של המקומות הריקים היא שהם לא נגמרים לעולם, כאילו שהשעונים קופאים במקומם ואפילו השמש ישנה באמת.
העיר הייתה ערה אפילו בשעות הכי ליליות, ואם לא היה מאוחר מדי היא יכלה לצאת לסיבוב ברחובות שעוד נסעו בהם כלי רכב; אבל במקומות הריקים הלילות שקטים, חשוכים, וריקים. כל לילה מחדש נדמה לה כאילו היא עוברת לעולם אחר, שבו רק היא קיימת והחושך, וכל לילה מחדש זה גורם לה להישאר ערה עד שהשמש עולה שוב, רק כדי לוודא שהיא עולה באמת.
היא מרגישה חשופה בקצוות הריקים של העיר. האנשים הולכים לישון בלילות והחלונות שלה מסתכלים לתוך רחוב ריק, שבו פנסי הרחוב דולקים באור רפאים שנדמה חלש יותר משהיה בעיר עצמה. היא מייחלת לכמה סטודנטים שיכורים שיצעקו או יתחילו קטטה ברחוב; היא מייחלת לחלונות מלאים באור המתחלף של טלוויזיה. אבל הם נשארים במרכז העיר עם זיהום האור וריחות הדלק והאוכל המהיר.
אז היא שוכחת מי היא בלילות כאלה. לא שהיא עושה את זה בכוונה, כמובן, אבל היא לבד שם (עידו הוא עכשיו רק זכרון, אז אין אפילו דמות ישנה במיטה לידה), והלילות לא נגמרים, אז זה פשוט קורה. הכדורים נחים על השידה שלה, שניים צהובים ואחד לבן גדול, אבל היא לא מסוגלת לקחת אותם; היא מנסה לראות סרטים אבל העיניים שלה לא מצליחות להתמקד במסך, וקנה הנשימה שלה מצטמצם לחצי נשימה לדקה.
בלילות כאלה היא מוכנה לעשות הכול כדי להפסיק. היא שולחת הודעות ארוכות לאנשים שלא זוכרים אותה, מנהלת מונולוגים ארוכים ברשימת ההודעות שלא נקראו שלהם. היא מדליקה מוזיקה, היא מתהפכת במיטה, היא מכבה ומדליקה את המאוורר ומתקלחת ומחכה לזריחה בתקווה שתגיע גם הפעם, גם הפעם, כמו שנדרש בחוזה ההעסקה הלא רשום שלה.
היא לא מרגישה כמו עצמה. היא שוכחת פרטים שאמורים להיות חשובים, כמו השם שלה, ההבטחה שהבטיח לפסיכולוגית שלה, כמות האנשים שיפגעו אם תהרוג את עצמה. היא שוכחת את כמות הפעמים שנשארה ערה כל הלילה כדי לבדוק אם עוד יש חיים בעולם; היא שוכחת שיש לה משהו לעשות מחר בבוקר, ושאסור לה לאחר. היא זוכרת רק את הרגעים האחרונים, את הפחד הזה שלא עוזב אותה לרגע, את העייפות המצטברת שהאדרנלין לא נותן לה לשחרר.
היא חסרת שליטה לחלוטין, היא מנסה לוודא שהיא עוד חיה בציפורניים ובשיניים, והכאב החד כמעט עוזר אז היא ממשיכה. היא שוכבת במיטה שלה עד שהשמש עולה ורק אז היא ישנה.
לפעמים היא שוכחת שהיא אמורה להיות בסדר. שהיא כבר התגברה על כל זה.

המקומות הריקים
דרוג הסיפור 4.6 | 5 מדרגים

תגובות (3)

אתה מדהים!!!!!!

08/03/2019 14:22

אהבתי את המסתורין שבכתיבה שלך, יפה מאוד

08/03/2019 18:30

וואו!!!

08/03/2019 22:15
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך