קאמילו אזאגי מנשה
אתם זוכרים חלומות?.

הנתיב הניסתר

אתם זוכרים חלומות?.

בדרך כלל אני לא זוכר חלומות. כל פעם שאני מתעורר בלילה כדי להשתין המוח שלי עושה התחול מחדש. היום התעוררתי ואמרתי לעצמי, איזה יופי, אני זוכר את הכל. זה היה חלום ניפלא עם טעימות של סודות הקבלה שגרם לי להרגיש מאושר במשך שעות.
חבורה של שנים עשר גברים ונשים מבוגרים לבושים בבגדי קיץ ישבה מולי מסביב לשולחן עגול. חייכו אלי ואחד מהם קם ואמר: זהו, אתה יכול לפרוש בשקט. משום מה ידעתי שהם שומרי הבינה והחוכמה בעולמות העליונים. זיהיתי כמה מהם כדמויות משנה שהיו תמיד ברקע במשך חיי. תמיד יצרו קשר עין איתי כאשר הייתי רואה אותם בחתונות, בסופר, באוטובוסים, במילואים, עוברים לידי ברחוב או ממתינים לתור בבית המרקחת.
אתה כבר זקן, המשיך החכם, ואתה לא צריך יותר לעבור את המחסום כדי לרדת לעולם הזה, פסק.
למה לא הכנתם אותי כראוי למשימה?. שאלתי אותם. יכולתי לבצע אותה יותר טוב.
לא נורא, השיב זקן אחר, לפעמים דעתך הוסחה אבל גילית אומץ לב מול רשעים ובסך הכל עשית את המוטל עליך על הצד הטוב ביותר מבלי לעורר חשד. מעתה מישהו אחר יעשה את זה במקומך. עכשיו אתה יכול לנוח.
גל של אושר שטף אותי. הם בעצם בישרו לי להפתעתי שאכן עזרתי לכמה אנשים לשרוד בכבוד בעולם מלא רוע. לא תמיד החמלה והנתינה מנצחות את הרצון האנוכי של רק לקבל של רוב בני האדם. בדרך כלל, ההיפך הוא הנכון. שנאמר, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.
אז קמה אשה עם שיער שיבה ארוך עד המתניים, הניחה את ידיה בחום על כתפיי, חייכה ושאלה: אתה מוכן?. כן, אני מוכן, השבתי בהיסוס מה.
לאחר כמה שעות של שמחה ועדיין אני מתענג בחלום ההגשמה הרוחנית שלי כאשר פתאום מצאתי את עצמי בחושך מוחלט. לא ידעתי לאיזה כיוון ללכת ובכל זאת לא פחדתי. אני הולך לתומי ומתוך האפלה שעטפה אותי הופיע בחור קורן שנראה לי כמו גיבור מהאגדות. שלום צדיק, אמר, מעכשיו עליך להיזהר כשאתה הולך בחושך ומיד שלח קרן אור שהאיר על שפת צוק עמוק ממש מולי. נבהלתי. אם הייתי פוסע עוד צעד הייתי נופל לתהום ונשמתי הייתה הולכת לאיבוד.
זה עלול לקרות שוב כי אני ממש לא רואה כלום, התרעתי בפניו.
אל תדאג, אתה בסוף תמצא את הדרך חזרה לפרדס. תעלה בעקבות הניצוצות של הטוב האלוהי שלכודים מתחת לקליפות הטומאה. אל תסטה מהנתיב לא ימינה ולא שמאלה שמא תישאב לריק. ומעל הכל אל תיתן לטומאה להוליך אותך שולל עם הפיתוים של כוח, כבוד וכסף. זה עלול למשוך אותך לצד החייתי שלך ולעכב את העליה. כל פעם שתתקל בטומאה תשגר נגדה צירוף אותיות אחר של שמות האלוהות. אני גם אשמור עליך.
אתה מוכן?.
כן, אני מוכן, מילמלתי, החרדה תפסה את מקום האושר שהרגשתי קודם. ידעתי שמחכה לי מסע מפרך ומלא תלאות עד היעד הנשגב.
מייד אחר כך אחז בי עצב כבד כי עברה לי המחשבה שלא הספקתי להיפרד מהאנשים האהובים שליוו אותי הפעם במלאכת התיקון.
פרצתי בבכי עד שנזכרתי שזה היה רק חלום.
סוף
מאת קאמילו אזאגי מנשה

הנתיב הניסתר
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך