l m stories
אז *כשאתם* עוצמים עיניים, איזה חלום מתגנב אליכם?

חלום בהקיץ \ ממגירה

l m stories 19/11/2020 230 צפיות אין תגובות
אז *כשאתם* עוצמים עיניים, איזה חלום מתגנב אליכם?

המעטפה הייתה בצבע בז’, מסביב לפתיחה הסתלסלו קווים בצבעים כחול אדום. בידי הרועדת מעט, חתכתי את החלק העליון של המכתב. הרמתי את מבטי לעבר הורי, הם עמדו מחובקים לנגד עיני. מחכים בציפיה שאפתח את המעטפה המיוחלת. בעדינות הנחתי את הסכין על השולחן. הפרדתי את שני צידי המעטפה והמכתב באופן כה תמים נח, כמחכה בנונשלנטיות לרגע בו ידי יפתחו אותו ועיני יקראו את תוכנו.
“שלי טרמן היקרה, אנו שמחים לבשר על התקבלותך לבית הספר למשחק בניו יורק..” לא המשכתי לקרוא את השאר. זעקת השמחה כנראה נשמעה אפילו על ידי רוג’ר אשר מתגורר שמונה קומות מעלינו. “אנחנו כל כך שמחים בשבילך!” הורי נהרו לעברי ועטפו אותי בחמימות.
יצאתי העירה, עברתי בדוכן הלוטו אשר כמה ימים לפני מיליתי כיוון שזו הדרך היחידה בה אוכל לממן את הלימודים. “שלום דרורית, איך הנכדים?” חייכתי לעברה. “כרגיל, נמרצים.” ענתה בהנהון והושיטה יד מעבר לחלון הפתוח לרווחה. “רוצה תפילה לפני הבדיקה?” שאלה תוך שהדף הדק והארוך , שנמצאות עליו כתוביות קטנות אדומות מאחורה ומספרים שחורים אשר בחרתי באופן יחידני מקדימה, הוחזק מעל לפתח המכונה. הנדתי לראשי “הייתי צריכה להתפלל ביום שבו סימנתי את המספרים”.
דרורית שחררה את הטופס לתוך המכונה. השניות עברו כנצח. צליל המעבר של הטופס נשמע כמו תקתוק השעון איטי ביותר אשר נע לעבר הדקה ה60. צליל תרועה נשמע מכל עבר.
התרוממתי בבהלה מהכרית העשויה מנוצות אווז. עיני לא התרגלו לאור השחר אך בהתאמצות יתרה החלו להסתגל. לחצתי על הכפתור עליון של השעון מעורר.
זה היה רק חלום.
“שלי!” אמא שלי זעקה מלמטה “הארוחת בוקר מוכנה”.
נאחנתי.
“מותק, תביאי מהמשרד של אבא סכין לפתיחת מכתבים. יש כאן מכתב בשבילך”.

חלום בהקיץ \ ממגירה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך