טעיתי

13/10/2021 89 צפיות אין תגובות

טעיתי.
חשבתי שאני יודעת מה אני עושה אבל התברר שלא היה לי מושג.
אפילו לא קרוב.
לא היו לי שום ספקות מעולם- תמיד בחרתי את הצד שלך ותמכתי בך בכל פיצוץ.
והיה לי הרבה מה להפסיד.
למעשה, בגללך הפסדתי המון.
כי לא ידעתי לאהוב אף אחד אחר. אז כשהלכת נשארתי לבד.
הייתי צריכה להרוויח מחדש את המקום שלי.
להתחנן לאנשים שויתרו עליי מזמן שרק יתנו לי סיכוי. שרק יסתכלו עליי.
וכבר לא היה מי שיאמין בי. שיחבק אותי חזק שלא אתפרק.
לכן התפרקתי. ואספתי את השברים של עצמי רק כי לא הייתה ברירה.
כי אין אף אחד אחר שיעשה זאת.
ונפלתי שוב ושוב ושוב. ובכל פעם היה קשה יותר לקום.
כי התחלתי להתמלא ספקות.
הרי האמנתי באמת ובתמים שאתה אוהב אותי. זו הייתה עובדה.
אבל אם אהבת איך עזבת? איך עזבת בכזו קלות? איך לא הסתכלת לאחור אפילו לרגע?
אז הבנתי שאין שום דבר שאני מבינה באמת.
לפעמים קשה לי לתת לאנשים להיכנס.
לפעמים אני לא מאמינה שאצליח לזהות מה נכון ומה לא, כי איתך פיספסתי בענק.
כל התמרורים היו שם.
איך פיספסתי?
היתה אווירה של סיום.
אמרתי לך בדמעות שאני תמיד אהיה שם בשבילך בזמן שנסענו הביתה.
אתה לא אמרת כלום. כבר אז ידעת שהסוף קרוב?
הרי קנית כרטיס טיסה. ארזת מזוודה. החלטת הכל מראש.
עשית הכל חוץ מלומר לי שלום.
נתת לי להבטיח שאהיה שם בשבילך כשאתה לרגע לא תכננת להיות שם בשבילי.
כל ההחלטות הדפוקות שאני מקבלת בחיים המקוללים שלי הן בגללך.
בגללך אני לא מביאה לאף אחד סיכוי. אני תמיד אהיה הראשונה לעזוב.
קל הרבה יותר לפגוע באחרים מאשר להיפגע בעצמך.
בעיקר כשאתה לא מרגיש כלפיהם כלום.
זה היה המקרה גם בשבילך?
חשבת עליי אחרי שעזבת?
אם היית יכול לחזור לאחור יש משהו שהייתה עושה אחרת?
יכלת לומר לי שזו לא הייתה אשמתי.
שתדע שאני עדיין חושבת כך לפעמים. אני מרגישה אשמה.
האמת היא שהאשמה כולה שלי.
פשוט לפעמים קל לי יותר להאשים אותך בהכל.
זה לא שהיית חייב לי שום דבר. לכל אדם יש את הזכות לבחור את הבחירות שלו.
פגעת בי מאוד אבל האמת היא שהייתי שבורה גם לפני.
כשעזבת הרגשתי כאילו אני נשאבת לחור שחור ולא חשבתי על כלום.
שמתי את עצמי על טייס אוטומטי כדי לא להרגיש כלום וזה עבד.
אבל המחיר היה ששכחתי המון.
כל כך התאמצתי לא לחשוב על כלום, ועכשיו אני לא מצליחה להיזכר בשום דבר כמעט.
אתה עדיין יקר לי. בזכות כל מה שהיית בשבילי. למרות שעכשיו אתה כמעט זר.
אם הייתי יכולה הייתי עוזרת לך. הייתי מצילה אותך.
אבל אתה עלול לפגוע בי אפילו יותר.
מקווה שתצליח להבין שאני מעדיפה להתמקד בלהציל את עצמי.
אתה בחרת לעזוב. פעמיים.
ולא למדתי את הלקח.
אתה הרעל שלי ואסור לי להתפתות.
אם אענה לך אפילו להודעה אחת. אם אצור איתך איזשהו קשר, אתה תזדחל לי שוב לתוך הלב.
ולפני שאשים לב אהיה שוב תלויה בך.
ואז תעזוב, כי זה מה שאתה תמיד עושה.
ואני ארגיש טיפשה כי לא למדתי את הלקח.
איך הגענו למצב הזה?
כתבת לי ברכת יום הולדת וכתבת “אוהב תמיד”.
פעם בכמה זמן אני מוציאה אותה מהמגירה.
רק כדי לוודא שזה כתוב, שלא דמיינתי.
רק כדי להיזכר איך זה מרגיש כשיש מישהו שאוהב אותך.
בתקופה שבה אפילו אני לא אוהבת את עצמי.

טעיתי
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך