יום אחד

Itamar Shai 21/08/2015 577 צפיות 9 תגובות

יום אחד אהיה ראש ממשלה.
אאסוף סביבי את האנשים הכי טובים, מכל קצוות החברה. אני אצליח לעורר באנשים תקווה, אשכנע אנשים להצביע לי. לא יהיה עוד ימין ושמאל, לא יהיו עוד אשכנזים ומזרחים, לא יהיה עוד הבדל בין חילוניים לדתיים-לאומיים, בין חרדים לרפורמים. לא יהיה עוד הבדל בין הומואים ולסביות, ביסקסואליים וטרנסג’נדרים, חברי הקהילה וסטרייטים. לא יהיו עוד מושחתים, לא יהיו עוד שקרנים, לא יהיו עוד גנבים ורוצחים, לא יהיו עוד אנשים רעים.
את כל אלה יחליפו בני ובנות העם העברי בכבודו ובעצמו.
זו תהיה מדינה בה שר האוצר הוא כלכלן, איש עסקים מצליח לשעבר שכל שנותר לו הוא לתקן את כלכלת המדינה.
מדינה בה שר הבריאות הוא רופא, אחד שלא נתון לשום חברות תרופות, ומסתמך אך ורק על מדע טהור.
מדינה בה שר התחבורה נוסע באוטובוס למשרדו, שוכר אופניים בצהריים, נוסע ברכבת לטייל בשבת.
מדינה בה שר הביטחון דואג שהחיילים יגיעו לבסיס כמו שצריך ביום ראשון ויחזרו בשלום הביתה ביום שישי, שישנו במיטות שנבנו אחרי שנות החמישים, שיאכלו משהו שהוא היה מוכן לאכול.
מדינה בה שר החוץ יכול לשכנע את העולם בצדקת דרכנו, לגרום לאנשי העולם לראות בבירור את מה שקורה במזרח התיכון.
מדינה בה שר פנים אחד יגרום לבני ובנות העם העברי להתיישב בנגב ובגליל, בגולן ובערבה, ביהודה ושומרון, וגם במרכז – והכל באופן שווה.
מדינה בה שר המדע הוא זוכה פרס נובל, האדם הראשון שהניח תפילין בין ניסוי אחד לניסוי אחר על מאדים וחזר לספר על כך לאשתו.
מדינה בה שר החינוך… אה, אבל אני אהיה שר החינוך.
כשאני אהיה ראש הממשלה ושר החינוך, ילדים ילמדו מרצון. לא יהיו עוד בגרויות. במערכת החינוך שלי המבחנים לא יהיו העיקר. במערכת החינוך שלי המבחנים יהיו אמצעי, אמצעי נדיר שלא יעשה בו הרבה שימוש. לפחות לא מבחנים כמו היום. כשאני אהיה שר החינוך, כל ילד במדינת ישראל יוכל לקום ללמוד מתמטיקה בבוקר, גמרא בצהריים ומוזיקה בערב. כשאני אהיה שר החינוך, ילדים ישלבו פיזיקה ומשנה, מוזיקה וכלכלה, שיווק ופרסום וספרות.
כשאני אהיה שר החינוך, כל ילד בישראל ידבר, יקרא ויכתוב בעברית, בערבית ובאנגלית.
כשאני אהיה שר החינוך, כל ילד במדינת ישראל ישתוקק לקום בבוקר וללמוד משהו חדש.
כשאני אהיה שר החינוך, מורים יעבדו קשה ויתפרנסו בכבוד. מורים לא יזלזלו בילדים, וילדים ינהגו בכבוד כלפי מוריהם.
כשאני אהיה שר החינוך, כל ילד ידע בעל פה את מפת ישראל, כל ילד יוכל למנות לפחות שני שמות של צמחים, מינים של חיות, סוגי אבנים ותקופת שליטה בארץ. כל ילד שיחפץ בכך יהפוך להיות מטייל מרחיק לכת, ינווט, ידליק מדורה ויטבול במעיינות בזמנו החופשי. כל ילד ידע להעריך את המדבר על יופיו, מרחביו האינסופיים, שתיקתו הנצחית. כל ילד ידע להעריך את פיסת האדמה עליה הוא דורך.
ובכלל, כשאני אהיה ראש הממשלה אנו נחזור לדרך הישר. בני ובנות העם העברי יעבדו את האדמה, יבנו בניינים, ינקו את הטבע, יחקרו את היקום, ילמדו את אשר לבם חפץ, אנשים יאהבו את מי שהם רוצים וכמה שהם רוצים.
כשאני אהיה ראש הממשלה, העולם יבין פתאום איך הכל מסתדר, למה לעם העברי מגיע לעבוד את ארץ זו. למה לעולם מגיע שארץ ישראל תיושב על ידי העם העברי, וחבריהם הערבים, הדרוזים והצ’רקסים.
כשאני אהיה ראש ממשלה, עבריי ישראל וערביי ישראל יסתדרו, וביחד יראו לעולם איך עושים שלום.
כשאני אהיה ראש ממשלה, ההמנון יושר במנגינת רוקנרול, ואנשים יוכלו לטייל ברגל מדמשק לירושלים, לעשות מסע בסיני, תעלת סואץ תמלא בשאון האוניות העבריות, עם כל טוב מארץ הקודש.
כשאני אהיה ראש ממשלה, כל ילד יוכל להגשים את חלומו, בדומה לצורה בה לי לא התאפשר להגשים את חלומי, ובמקום זאת נהייתי ראש ממשלה.
יום אחד.

יום אחד
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (9)

אני יצביע לך. שכנעת אותי, זה פשוט מדהים! אוהבת ממש את צורת הכתיבה שלך. דירגתי חמש(:

21/08/2015 23:48

    וואו, תודה רבה!

    22/08/2015 00:06

ביום שבו עצם ההתערות בפוליטיקה כמקצוע לא תדרוש מרפקים ודו פרצופיות, אנשים מופלאים כדוגמת אלו שציינת אולי יעזו להתקרב קצת. ייתכן שאני פסימית, אבל אני מאוד מתקשה להאמין שדבר כזה יקרה. ראש הממשלה יכול להיות האדם המושלם בעל החזון החלומי, אבל המציאות תסטור לו ותטיח אותו בחזרה לקרקע.
האוכלוסייה במדינה שסועה לטעמי, וקיימים המון פלגים קיצוניים לכאן ולכאן- מה שבאופן אוטומטי רומס את האפשרות שדבר כזה יקרה.
אתה מתאר כאן אוטופיה מקסימה, שאני בטוחה שהרצל בעצמו היה מאשר:)
כמובן שניסיונות ממשל ליצירת חברה אוטופית ומושלמת בחברות אחרות כשלו והידרדרו למשטרים חשוכים מאוד מאוד.
ובכל מקרה הקטע יפה, הכתיבה נהדרת.
הסוף מאוד נחמד, מציג טיפת ריאליות בתוך ים התמימות הזה:)

22/08/2015 00:10

    תודה רבה על התגובה, קודם כל :)
    הקטע הזה הוא סוג של עיבוד של מעין “נאום זכייה” שדמיינתי לעצמי הרבה פעמים כששכבתי במיטה ולא יכולתי להירדם. באמת הצגתי כאן את האוטופיה שלי.
    אגב, מורה שלי אמרה לי פעם שאנחנו פועלים לפי חזון. החזון הזה הוא משהו שבחיים לא נגיע אליו, אבל הוא שם כדי להזכיר לנו לאן אנחנו רוצים להגיע.
    הפוליטיקאים באמת לא עושים חשק, והחלום שלי הוא בכלל טיס – חלום שלא מתאפשר מכל מיני סיבות (אולי אפילו יש על זה קטע בפרופיל שלי באתר, מוזמנת לקרוא אם את רוצה). עוד פעם, ממש תודה על התגובה :)

    22/08/2015 00:19

    אקרא:)
    משעשע שאופציה ב’ שלך זה ראש ממשלה.
    שמחה לדעת שיש עוד כותבים טובים באתר, מצרך נדיר בימינו.

    22/08/2015 00:31

הלוואי שתהיה ראש ממשלה..

23/08/2015 02:27

צריך להראות את זה לנתניהו

23/08/2015 02:28

כתיבה מלאת כריזמה! . הצלחת ממש לצייר לי מציאות עם המילים שלך, מציאות יפה. אני הייתי מצביעה לך!

23/08/2015 12:59

    תודה רבה, שמח לשמוע!

    25/08/2015 23:08
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך