כתבתי את הקטע הזה בסוף יום הזיכרון,כשניסיתי לצלוח את המעבר בין העצב לשמחה.

יום העצמאות

20/05/2019 881 צפיות תגובה אחת
כתבתי את הקטע הזה בסוף יום הזיכרון,כשניסיתי לצלוח את המעבר בין העצב לשמחה.

אני מנסה לעצור את הדמעות,ולא לבכות,לא לבכות יותר,כי עכשיו זה הזמן לשמוח.
אבל איך אפשר לשמוח כשהלב והראש אומרים אחרת?
איך אפשר לשמוח כשכל כך הרבה חיילים,אנשים וילדים נהרגו על המדינה הזאת?
איך אפשר לשמוח כשיש כל כך הרבה הורים שכולים ,יתומים ואלמנות?
איך אפשר לשמוח כשהכל מסביבך אומר אחרת?
איך אפשר לשמוח כשיש עכשיו חיילים שנלחמים על חיי כולנו במדינה הזאת?
אבל אנחנו חייבים לשמוח,לשמוח שאנחנו חיים ולמלא את החיים שלנו בשמחה וחייוכים כי זה מה שהם היו אומרים לנו לעשות,חייבים לשמוח כי יש לנו מדינה!
מדינה לא מאוחדת אבל בעצם כן!
מדינה שקמה מכלום אחרי ששליש מהעם שלה נרצח!
אולי לא המדינה הכי מושלמת אבל מושלמת כמו שהיא,
המדינה של העם היהודי,
המדינה שלי,
המדינה של כולנו!


תגובות (1)

ממש יפה!!

20/05/2019 17:22
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך