לא יודעת.

כוכבים

07/03/2019 126 צפיות תגובה אחת
לא יודעת.

תראי, הוא אמר, עיניים כהות זוהרות, הכוכבים זורחים בשבילנו.

הסתכלתי וחייכתי למרות שידענו שנינו שזה לא נכון. נישקתי אותו והוא חייך ואמר שהכוכבים שם בגללי.

יש מקום ביניים, בין היקום הזה ליקום שכולן חרדה, ולמקום הזה אני קוראת האושר, למרות שזה כמו לשקר לעצמך.

אולי הייתי צריכה לקרוא לזה מאניה, מאניה היא מילה מתאימה יותר. כמו להיות כמעט שיכורה אבל לא, כמו יותר מדי סוכר וקפאין.

מקום הביניים הוא ארץ הטירוף שלי, לעשות דברים משוגעים ברחוב מול כולם ולהאמין שאם אתאמץ קצת אוכל להרים את העולם הזה ולהניח אותו קרוב יותר או רחוק יותר מהשמש, על פי בחירה.

במקום הביניים אני והוא ישבנו והוא אמר תסתכלי הכוכבים זורחים בשבילנו ואז קרא לי מושלמת.

מושלמת.

במקום הביניים הזה זה בסדר להתנשק ולעבור גבולות.

אני, זונה,

במקום הביניים שלי זה בסדר למכור את גופך תמורת אושר.

כוכבים
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (1)

עצוב.
במיוחד כשהאשליה מתנפצת…

יפה מאוד.

08/03/2019 01:16
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך